יחס אמביוולנטי מובהק, דו-ערכי, הפגין כלפי חג הפסח מייסד המדינה דוד בן-גוריון, שליח ההשגחה לחולל נסי תקומת המדינה היהודית וקיבוץ הגלויות, בדיוק על-פי המתווה שחזו נביאי ישראל. מצד אחד העריץ את משה רבינו, המנהיג האולטימטיבי שזקף קומתה של משפחת עבדים כנועים ושפלים, שהייתה בהנהגתו לעם גאה, שיצא ביד רמה משיעבוד לעצמאות. מצד שני, הוא עצמו נמנע מלחגוג עם בני ביתו את ליל הסדר. במקום זאת העדיף את הסדר הצבאי המרכזי, עם החיילים והמפקדים, שהסבו ברוב עם באחד מבסיסי צה"ל. בשנותיו האחרונות, כחבר קיבוץ שדה בוקר, הוא חגג עם חברי הקיבוץ. ההיסטוריון ד"ר צבי צמרת ז"ל, שהלך לעולמו בפברואר האחרון, מציין כי "ילדיו ונכדיו על-פי רוב לא היו לצידו בליל הפסח" (רבעון 'האומה' גל' 229, 2/2023).
