חברת פירסט ליברה, העוסקת במימון תביעות, תובעת 10 מיליון שקל מעורכי הדין שגיא בנתאי, יריב פורת והדס פורת (בני זוג) ומ
תמיר גורן, בטענה לתרגיל עוקץ שהוציא ממנה למעלה ממיליון שקל ומנע ממנה רווחים במיליוני שקלים. התביעה הוגשה (17.4.23) לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
פירסט ליברה מממנת תביעות רגילות ותביעות ייצוגיות שלדעתה יש להן סיכוי טוב להתקבל, תמורת אחוזים מן הסכומים שייפסקו לטובת התובעים. היא הוקמה בידי עו"ד עופר פירט (היו"ר) ואלוף-משנה (מיל') יריב שנפ המשמש כמנכ"ל; שותף נוסף בה הוא
בועז וילנסקי. בראש ועדת ההשקעות שלה עומד שופט ביהמ"ש העליון בדימוס
סלים ג'ובראן, וחבריה הם השופטים בדימוס
דרורה פלפל ו
עדי זרנקין ופרופ' ציפורה כהן.
בתביעה נאמר כי בנתאי ויריב פורת הם שותפים במשרד עורכי דין; גורן מייצג סוכני ביטוח מול חברות ביטוח ועוסק בהתחשבנות ביניהם; פורת וגורן שותפים בחברת פ.ג תמיר שווקים פיננסיים, המחשבת עמלות חסר של סוכני ביטוח; הדס פורת הייתה קשורה לחברת פ.ג ולחברת תמיר חישובים פיננסיים של גורן. פירסט ליברה מציינת, כי הנתבעים מתחמקים ממסירת כתובת פיזית למסירת כתבי בית דין ולכן יהיה צורך לאתר אותם.
על-פי התביעה, הנתבעים הציעו לפירסט ליברה להקים חברה משותפת אותה תממן התובעת, תגייס סוכני ביטוח ותכין עבורם חוות דעת על העמלות המגיעות להם מן החברות. עוד הוסכם, כי החברה המשותפת תייצג לקוחות מול חברות ביטוח - תחילה מול כלל ביטוח ולאחר מכן מול חברות אחרות. בנתאי דיווח על גיוס מאות סוכני ביטוח, ובעקבות זאת העבירה פירסט ליברה 1.35 מיליון שקל לחברה המשותפת.
בדיעבד התברר, טוענת פירסט ליברה, שהיא "נפלה קורבן לתרגיל עוקץ שנעשה על-ידי חבורה של נוכלים". סוכני הביטוח לא גויסו וחלקם היו לקוחות עבר של הנתבעים; חוות הדעת כלל לא נכתבו; ההזרמה לחברה המשותפת הועברה לכיסיהם של הנתבעים; הנתבעים התחרו בחברה המשותפת; מאוחר יותר הם הקימו עם משקיעים אחרים חברה שהשתמשה בקניין הרוחני של החברה המשותפת.
לטענת פירסט ליברה, הנתבעים מסכימים שהיא רומתה, "הם מאשימים בכך זה את זה ולמעשה טענת ההגנה היחידה שלהם הינה - לא אני האחראי אלא הנתבע האחר הוא שרימה". עוד נטען, כי הנתבעים סיכלו את הבוררות בין הצדדים שהתקיימה בפני השופט בדימוס
דניאל ארנסט. התביעה הוגשה באמצעות עו"ד יעקב אביעד, וטרם הוגשו כתבי הגנה.