מיארה: לאפשר כניסת פלשתינים לטקס זיכרון

יש לאשר כניסת פלשתינים מיהודה ושומרון לטכס לרגל יום הזיכרון שיתקיים בתל אביב, כפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית. כך סבורה (21.4.23) היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה - בניגוד לעמדתו של שר הביטחון, יואב גלנט. מיארה תומכת בקבלת העתירה לבג"ץ שהגישו יוזמי הטקס - לוחמים לשלום וחוג ההורים. הדיון בה יתקיים מחרתיים.

מדובר בטקס אלטרנטיבי של משפחות שכולות ישראליות ופלשתיניות, המתקיים בתל אביב מאז 2006. גלנט החליט שלא לאפשר כניסת תושבי יו"ש לישראל לשם השתתפות בטקס, וזאת למרות שהמלצת צה"ל הייתה לאפשר את הכניסה בהתאם למתווה שנקבע בשנים קודמות. מיארה מציינת, כי גלנט דבק בעמדתו גם לאחר שהובאו בפניו הפסיקה הקודמת של בג"ץ ועמדתה.

בתגובת המדינה לעתירה המבקשת לאפשר כניסה שכזאת, מיארה מזכירה שבשנים 2018 ו-2019 הורה בג"ץ למדינה לאפשר כניסת 100-90 פלשתינים כפוף לבדיקה ביטחונית פרטנית שלהם. לאור זאת, "הצדקה של ממש לסטייה מן המתווה שפסקי הדין הקודמים התוו. למיטב הידיעה, לא הוצגה לתמיכה בהחלטה בענייננו תשתית מקצועית-עובדתית המצביעה על שינוי מהנסיבות שבהן התקבלו ההחלטות הקודמות וניתנו הפסיקות לגביהן, ושמצדיקה סטייה כאמור".

עוד מציינת מיארה, כי מתאם הפעולות בשטחים והמינהל האזרחי מסרו, כי גם במהלך הסגר בימי הזיכרון והעצמאות השנה, תתאפשר כניסתם של אלפי פלשתינים לישראל או למרחב התפר. "גם נתונים אלה ממחישים את הקושי בביסוס הצדקה ביטחונית למניעה גורפת של כניסתם של מוזמנים פלשתינים לצורך השתתפות בטקס, תוך חריגה מפסקי הדין הקודמים".

בשני פסקי הדין הקודמים דחו הנשיאה אסתר חיות והשופט יצחק עמית את עמדותיהם של שרי הביטחון דאז (אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו), לפיהן הטקס יפגע ברגשותיהן של משפחות שכולות ישראליות. הם ציינו, כי הטקס הוא פרטי, איש אינו חייב להשתתף בו ויש לכבד גם את רגשותיהן של המשפחות המקיימות אותו. הם גם ציינו, כי קיום הטקס הוא חלק מן הזכות לאוטונומיה ולחופש הביטוי, וכי על החברה הישראלית לדעת להכיל גם אותו. הבעיה לא התעוררה בשנים 2022-2020 בשל הקורונה, והשנה כאמור שב גלנט ודחה את הבקשות. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד ענר הלמן, יונתן נד"ב ויונתן סיטון.