"עלינו להעביר מסר חד וברור לפורעי החוק בכבישי ישראל כי נדאג להענישם בחומרה ולא נטה אוזן קשבת לבקשות רחמים". כך אומר (18.5.23) שופט בית המשפט העליון,
אלכס שטיין, בדחותו את ערעורו של מוחי א-דין עסאספה, אשר הורשע בהריגת צעירה כאשר נהג בשכרות ונכנס לצומת באור אדום. בית המשפט המחוזי מרכז גזר על עסאספה שבע שנות מאסר, ושטיין אומר שהעונש הראוי היה עשר שנות מאסר - אך המדינה לא ערערה על קולת העונש.
התאונה אירעה במרס 2018 בכביש 55 (בין כפר סבא לשכם), כאשר רכבו של עסאספה התנגש במכונית שנכנסה לצומת באור ירוק. נופר רווח בת ה-25 נהרגה, נוסעת אחרת נפצעה קשה ועוד שלושה נוסעים נפצעו קל. שטיין דוחה מכל וכל את ערעורו של עסאספה על הרשעתו ואומר כי הוא מבקש למעשה שבית המשפט יהפוך על ראשה את תמונת הראיות, ידון תחילה במחלוקת בין המומחים האם נכנס לצומת באדום ורק לאחר מכן בעדויות עדי הראייה שהוכיחו זאת מעל לכל ספק; "להזמנה זו אין בידינו להיענות".
בערעור על העונש טען עסאספה, כי יש להתחשב בגילו (63), במצב בריאותו, בסיוע שהעניק בעבר לשירותי הביטחון ובנסיבות חייו. שטיין מגיב: "המערער נסע ברכבו בהיותו שיכור, חצה צומת באור אדום, הביא להתנגשות רכבו עם רכב אחר, בו נסעו חמישה אנשים, ועל-ידי כך גרם למותו של אחד מהם ופצע את יתר הנוסעים באורח קשה, בינוני וקל. במציאות העגומה של קטל בכבישים, שבה אנו חיים 'בזכותם' של נהגים פורעי-חוק כדוגמת המערער, העונש של שבע שנות מאסר לריצוי בפועל, שבית משפט קמא השית על המערער, הוא עונש מקל".
שטיין מותח ביקורת על התחשבותו של המחוזי (השופטת דנה מרשק-מרום) בנסיבות המקלות: "התחשבות זו הייתה במקומה אילו המערער
היה מודה במיוחס לו, מביע חרטה אמיתית על מעשיו, ומבקש רחמים... נאשם שמבקש להיכנס לתוך שערים אלו [של רחמים] צריך להרוויח - ביושר - את כרטיס הכניסה. כרטיס זה לא יכול להינתן לנאשם אשר אינו מודה במיוחס לו בעומדו מול חומת הראיות המפלילות, שכולן אמינות לעילא ולעילא, אינו מביע חרטה על מעשיו, ואף מגדיל לעשות בבוחרו להאשים את עדי התביעה - בתוכם קורבנות התאונה שנגרמה על ידו - במתן עדות שקר".
משחק סכום אפס
ברמה הרוחבית אומר שטיין: "תאונות דרכים קשות בכבישי ישראל אשר נגרמות על-ידי נהגים קלי-דעת, פזיזים ובלתי זהירים הן בגדר מכת מדינה. מסיבה זאת, ככלל, על בתי המשפט לדאוג למיצוי דין מלא עם העבריין מבלי להתחשב בנסיבותיו האישיות, שאם לא כן, לא נשיג ולא נקיים את הרתעת הרבים. ענישתם של עברייני תנועה שנהיגתם הפרועה והבלתי מתחשבת בזולת גורמת לתאונת דרכים קשה היא בגדר משחק סכום אפס: בית משפט שמרחם על העבריין אינו מרחם על הקורבן הבא.
"הקלה בעונשיהם של עבריינים כאלה אף עלולה לפחת ולהוזיל את ערכם המוסרי של נפגעי התאונות הקשות, שאותו אנו מצווים לשקם ולהעמיד על מכונו על-ידי הטלת עונשים אשר הולמים את חומרת העבירה ואינם נמצאים מתחתיה". העונש הראוי לדעת שטיין הוא כאמור עשר שנות מאסר, הוא אינו יכול להחמיר בשל העדר ערעור של המדינה, אך מוסיף:
"עלינו להעביר מסר חד וברור לפורעי החוק בכבישי ישראל כי נדאג להענישם בחומרה ולא נטה אוזן קשבת לבקשות רחמים. כמו-כן עלינו להעביר למשפחתה של נופר רווח ז"ל, אישה צעירה אשר מצאה את מותה בתאונה המזעזעת מעשה-ידיו של המערער, וכן לקארין
טביב, למיטל יעיש, לבת-חן ששון ולאלעד אוקנינו - אשר נפצעו בתאונה זו - מסר חד וברור:
זעקתכם היא זעקתנו".
השופטים
יוסף אלרון וגילה כנפי-שטייניץ הסכימו עם שטיין. את עסאפסה ייצג עו"ד
דוד גולן, ואת המדינה - עו"ד עודד ציון.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
