חיזור אובססיבי אחרי מי שמבהיר שאין רצונו בכך הוא הטרדה מאיימת המצדיק להוציא צו להפסקתה - קובע (29.5.23) שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג.
סולברג דחה את ערעורו של אדם המחזר מאז 2017 אחרי מי שהייתה חברתו לעבודה, למרות שהבהירה לו שאינה מעוניינת בו, והוא ממשיך במעשיו למרות שהתחתנה. בשנים 2020 ו-2021 הוצאו נגדו צווים למניעת הטרדה מאיימת, הוא הפר אותם והועמד לדין בשל כך. באוקטובר שעבר ביקשו בני הזוג צו נוסף, לאחר שהאיש שלח זר פרחים ליום הולדתה ואף העביר לחשבונה כ-1,000 שקל (הסכום המדויק היה חיבור הספרות של יום הולדתה). בית משפט השלום נענה לבקשה, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וסולברג דחה על הסף את בקשתו לערער לעליון.
סולברג מציין, כי האיש - שאינו מיוצג - העלה בעליון (כמו בערכאות הקודמות) טענות רבות ומבולבלות, כולל סטייה כביכול מן הדין הבינלאומי, נגד עצם חוק מניעת הטרדה מאיימת, פגיעה בלתי מידתית בזכויות היסוד שלו ועוד. טענות אלו הועלו בלא פירוט ובלא כל ראיה, פסקי הדין הקודמים מנומקים וטענותיו כבר נדחו ובצדק. השלום והמחוזי מתחו ביקורת חריפה ביותר על התנהלותו של האיש, אשר גורר את בני הזוג להליכים מיותרים ומבזבז זמן שיפוטי, מציין סולברג.
האיש אומנם טען שמשלוח זר הפרחים אינו הטרדה אלא ביטוי לאהבה, ממשיך סולברג, אך "חיזוריו האובססיביים, בניגוד גמור לרצונה שהובהר למבקש שוב ושוב - הם הטרדה מאיימת. התנהגות אובססיבית ('אובססיה', על-פי מילון אבן שושן - 'טֵרדוֹן, רעיון המשתלט על
אדם ואינו מרפה ממנו, שגעון לדבר אחד, 'דיבּוק'), היא התנהגות חריגה, טורדנית, ויש בה כדי לעורר, ובצדק, חשש כבד ופחד בלב המשיבים. לא אחת, עם חלוף הזמן, עשויה ההתנהגות להוסיף ולהחמיר, ולדאבון הלב, פרשיות חיזור אובססיביות כאלה, שלא
נעצרות מבעוד מועד, מסתיימות לעיתים בכי רע. משכך, ראויים המשיבים להגנה מפני הטרדותיו המאיימות של המשיב; בדין הוצא הצו החדש, ובדין נדחה הערעור".
סולברג לא פסק הוצאות לטובת בני הזוג, שכן הם לא התבקשו להגיב, אך פסק הוצאות של 5,000 שקל לטובת אוצר המדינה, מאחר ש"מוטב היה לה לבקשה אלמלא הוגשה, אין בה כל ממש, זמן שיפוטי יקר בוזבז".
