דוברות משרד המשפטים מחקה שמות של עדי אופי מתוך גזר דין שהעבירה לתקשורת (30.5.23). זהו מקרה קיצוני במיוחד של מחיקות והשמטות פסולות, אותן מבצעת הדוברות בצורה שגרתית, אלא שהפעם מדובר בהתערבות במסמך שיפוטי - מה שמהווה לכאורה עבירה של שיבוש מהלכי משפט.
שופט בית משפט השלום בתל אביב,
שאול אבינור, גזר שלוש שנות מאסר על הקבליסט נתנאל כהן, אשר הורשע בהעלמת הכנסות בסך 9.4 מיליון שקל בשנים 2015-2008 ובאי-תשלום מע"מ בסך שני מיליון שקל באותה תקופה. בגזר דינו התייחס אבינור, כמקובל, גם לעדי האופי שדיברו בשבחו של כהן. ביניהם היו אברהם גליקרוב, אפרת שמי ודנה לוי; שתי האחרונות היו בין לקוחותיו של כהן.
דוברות המשרד שלחה לתקשורת את צילום גזר הדין, ובו נמחקו שמותיהם של שלושת העדים הללו. בעבר מחקה הדוברות באותה צורה שמות של קורבנות, גם כאשר בית המשפט פרסם אותם (ואין מניעה כלשהי מפרסום השמות, למעט אם מדובר בקטינים, בעבירות מין או בעבירות סחיטה). הדוברות גם מחקה מפסקי דין פרטים הנוגעים לנאשמים, כגון חשבונות בנק שחולטו מהם. יודגש, כי כל אלו נעשים בצורה פסולה לחלוטין. מסמך היוצא מתחת ידיו של בית המשפט הוא סופי, ורק השופט יכול לתקן אותו ובהליך סדור ושקוף. לאיש אין כל זכות לשנות, להוסיף או למחוק ולו פסיק מתוך מסמך שיפוטי, קל וחומר - הכרעת דין או גזר דין.
יצוין, כי הצנזורה של דוברות משרד המשפטים נרחבת בהרבה. היא נוהגת דרך קבע להשמיט פרטים רבים מכתבי אישום המועברים לתקשורת, כגון כתובותיהם של נאשמים ושמות קורבנות - שוב, גם כאשר אין כל מניעה לפרסמם. היא גם נמנעת בצורה שיטתית מהעברת רשימת העדים, המהווה חלק בלתי נפרד מכל כתב אישום. פרטים אלו מופיעים במלואם בכתבי האישום המצויים במערכת "נט המשפט", וברגע בו המסמכים מוגשים לבית המשפט - חלים כללים ברורים על הדרך להכניס בהם ולו את השינויים הקלים ביותר.
הפרקטיקות הפסולות של הדוברות כוללות גם הימנעות גורפת מפרסום פסקי דין בהם המדינה היא הצד המפסיד - הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. בכך הדוברות מועלת בתפקידה, שכן הפרקליטות מייצגת את הציבור כולו, הזכאי לדעת גם כאשר היא מפסידה בשמו. התנהגות הדוברות משולה למצב בו עורך דין פרטי יעדכן את לקוחו אך ורק על הצלחותיו ולא על כשלונותיו, ומתאימה אולי ליחצ"ן של גורם פרטי ולא למי שיש לו חובת נאמנות לציבור בשמו של מי שכאמור מייצג אותו בערכאות.
הדבר חמור במיוחד כאשר מדובר בתחום הפלילי, שכן הדוברות מעבירה כאמור לתקשורת כתבי אישום (תוך אמירה שזהו אישום "בגין" עבירה כלשהי, דהיינו קביעת אשמתו של האיש) - אך לא מעדכנת על זיכויים. זאת, בניגוד לחובה הברורה על-פי חוק איסור לשון הרע לפרסם עידכונים. אמצעי התקשורת לא תמיד יודעים על עידכונים כאלה, אך הפרקליטות יודעת בצורה מלאה ובזמן אמת - ולמרות זאת נמנעת בצורה שיטתית מלעדכן על זיכוי לאחר שהודיעה על הגשת כתב האישום.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
