זוהר לא יקבל פיצוי על "חייל בארגון הפשיעה של נתניהו"

עמותת חוזה חדש, המזוהה עם מחאת Crime Minister, לא תפצה את השר מיקי זוהר לאחר שכינתה אותו בטוויטר "חייל בכיר בארגון הפשע של בנימין נתניהו שלא מפסיק להסית ולשקר". כך קובע (30.5.23) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. הוא קיבל את ערעורה של העמותה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר פסק לזוהר פיצוי סמלי של 10,000 שקל לאחר שהפך את החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה.

סולברג החליט לדון בנושא בגלגול שלישי, בשל ריבוי תביעות הדיבה הנוגעות לפרסומים ברשתות החברתיות. הוא אומר כי בסיס המחלוקת בשאלה האם האמירה הייתה הבעת דעה או קביעת עובדה, ומזכיר שהפסיקה קבעה שהאבחנה תיעשה בעיניו של האדם הסביר הקורא את הדברים. יש לבחון בזהירות את הטענה (אותה העלתה חוזה חדש), לפיה יש להוציא את הדברים מכלל פשוטם, אם כי אין להימנע מכך לחלוטין.

סולברג מציין כדוגמה, כי אם נאמר על נבחר ציבור ש"ידיו שפכו את הדם הזה", ברור שאין הכוונה שהוא רוצח, אלא שהוא נושא באחריות בשל האופן בו מילא את תפקידו. News1 מעיר, כי אריה דרעי הגיש תביעת לשון הרע נגד העיתונאי בן כספית, אשר השתמש בדיוק בביטוי זה לתיאור אחריותו לאסון מירון; התביעה תלויה ועומדת.

לדברי סולברג, בית המשפט מחויב לבחון "אם הפרסום שבמחלוקת הוא פרסום שאדם מן הישוב יבין שיש להוציא מידי פשט תיבותיו ומשמעותן המילונית. בעשותו כן, על בית המשפט לתת דעתו על השאלה
מהו המסר שיקִלט מן הפרסום; ולהתחשב בכך שאין זה רצוי כי דיני לשון הרע ידחקו מן השיח צורות ביטוי ציוריות, אף לא כאלה הנעשות על דרך הגוזמה, כאשר הן חפות מיומרה להצגת עובדות. בחינה זו, במקרים מסוימים, עשויה להביא לכלל מסקנה כי על-אף שמדובר בפרסום בעל חזות חיצונית עובדתית, נכון יהיה לראות בדברים משום עזיבה של עולם העובדות הקשיחות, אל עבר הבעת דעה על מושא הפרסום ועל תפקודו".

לאור זאת מסיק סולברג, כי "בהינתן ההבחנה שתוארה בין דעות לעובדות; בראי מבחן המשמעות שתובן על-ידי אדם מן הישוב; ובשים לב לכך שבהחלט יתכנו מצבים שבהם משמעותו של פרסום תימצא מחוץ למשמעותן המילונית של מילותיו – סבורני כי בענייננו יש לבכּר את המסקנה שלפיה עסקינן בפרסום שיובן על-ידי אדם מן הישוב כדבר היוצא מידי פשוטו, וכפרסום שיש בו הצגת דעה, ולא קביעת עובדה".

סולברג מסביר, כי מדובר באמירה כוללנית שבאה כתגובה על אמירות של זוהר, ללא ייחוס של מעשה המאפיין ארגוני פשיעה. הקורא יודע שמדובר בעמותה שהיא בת-פלוגתא חריפה של זוהר והליכוד, ומבין שהיא "מבקשת להביע דעה שלילית על אודות זוהר, באמצעות דימוי
והפלגה למחוזות הגוזמה וההפרזה". גם העובדה שמדובר באיש ציבור מובילה למסקנה שיש לתת עדיפות לחופש הביטוי ולראות את הדברים כהבעת דעה על התנהגותו של זוהר.

ביקורת חריפה על האמירה

העובדה שמדובר בהבעת דעה אינה שוללת את האפשרות להגדיר אותה כלשון הרע, מזכיר סולברג, וההכרעה במקרה זה אינה פשוטה. אולם, אין צורך להכריע בכך, שכן גם אם מדובר בלשון הרע - היא נהנית מהגנת תום הלב, החלה על "הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד
שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע אם הם נתגלו באותה התנהגות" (כלשון חוק לשון הרע). בהחלט ניתן היה לוותר על ביטויים קשים אלה, אך מדובר בפגיעה פחותה יחסית, גם לנוכח העובדה שהדברים באו בתגובה להתבטאויותיו החריפות של זוהר נגד המפגינים.

סולברג מסכם: "הפרסום שעל הפרק – אינו עדין, לשון המעטה; יש להצר על הצגתם של ביטויים סרי טעם ומוקצנים מעין אלה בשיח הציבורי; רחוק אני גם מלזלזל בתחושות הכעס והעלבון שככל הנראה התעוררו אצל זוהר, לשמע תגובתה של העמותה". אולם, "עיסוק זה בצורתם של ביטויים ובדרכי התנסחות – חורג מתפקידו של בית המשפט, ואף לא עבורו נתקן חוק איסור לשון הרע; התנסחות בוטה וחריפה, כשלעצמה – אין בה כדי להצדיק את מתן הסעד שהתבקש בתביעה".

השופטת יעל וילנר הסכימה עם סולברג, תוך ביקורת חריפה על ניסוח הדברים בידי חוזה חדש. גם השופט אלכס שטיין הסכים עימו. את חוזה חדש ייצג עו"ד ליעד ורצהיזר, ואת זוהר - עו"ד שחר אגמון.