חברת אגד מבקשת לחלק לבעלי מניותיה דיבידנד בסך 500 מיליון שקל - פי 100 מן הרווח שלה בשנה שעברה ופי שישה מן הרווח ברבעון הראשון של 2023. בשל העובדה שאינה עומדת במבחן הרווח, מבקשת אגד (6.6.23) את אישורו של בית המשפט המחוזי בתל אביב לביצוע המהלך.
בשנה שעברה רכשה קרן קיסטון 60% ממניות אגד לפי שווי של 5 מיליארד שקל, דהיינו ב-3 מיליארד שקל. קיסטון נסחרת בשווי של 920 מיליון שקל, ובעלת המניות הגדולה בה היא קבוצת אלטשולר-שחם עם 19%. הקרן הוקמה ב-2019 בידי היו"ר רוני בירם, המנכ"ל נבות בר וגיל דויטש, והיא עוסקת בהשקעות בתשתיות. אם תאושר חלוקת הדיבידנד, היא תקבל 300 מיליון שקל, דהיינו 10% מהסכום ששילמה.
כחלק מן העסקה נקבע בתקנון אגד, שהיא תחלק 100% מרווחיה בשנתיים הראשונות לאחר המכירה ו-80% בשנים הבאות. כאמור, כעת מבקשת אגד לחלק סכום גבוה בהרבה מרווחיה השוטפים (6 מיליון שקל אשתקד, 80 מיליון שקל ברבעון הראשון). עם זאת, אגד מציינת שיש לה עודפים חשבונאיים של 718 מיליון שקל (נכון לדצמבר 2022), וכי בפועל די בכך כדי לעמוד גם במבחן הרווח ולא רק במבחן יכולת הפרעון, ולכן לשיטתה אישורו של בית המשפט נצרך מטעמים פורמליסטיים בלבד. מבחינה כלכלית, היא מוסיפה, העודפים גדולים בהרבה, משום שבבעלותה נדל"ן ב-1.5 מיליארד שקל וצי של אלפי אוטובוסים - והללו אינם באים לידי ביטוי מלא במאזן.
עוד אומרת אגד, כי תזרים המזומנים הצפוי שלה - בלא צורך לממש נכסים - "מצביע על גמישות תפעולית ויכולת פרעון עתידית, מרשימה ומוכחת". היא גם מציינת את נכסיה שאינם באים לידי ביטוי במאזן, ובראשם הסכם ההפעלה הארוך עם המדינה, המבטיח לה זרם הכנסות יציב עד סוף 2029. עוד מזכירה אגד את הערך בו רכשה קיסטון את השליטה, ואשר לדבריה מצביע גם הוא על יכולת פרעון גבוהה.
על-פי חוות הדעת הכלכלית של פרופ' צבי וינר המצורפת לבקשה, יש לאגד כריות ביטחון עודפות בשווי של מיליארד שקל, ואין חשש סביר שחלוקת הדיבידנד תמנע ממנה את היכולת לעמוד בהתחייבויותיה "בטווח הנראה לעין ואף מעבר לכך". מצב זה יעמוד בעינו, ממשיכה חוות הדעת, גם אם תידרש אגד במפתיע לבצע הפרשות משמעותיות בשל הליכים משפטיים. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד פיני רובין, יאיר שילוני וענבר בוינג'ו.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
