העליון הטיל על חברות אבטחה אחריות לרצח

חברת מודיעין אזרחי נושאת באחריות הנזיקית לרצח שביצע מאבטח שהעסיקה, למרות שהוא השתמש בנשק מחוץ לשעות העבודה - משום שלא הקפידה על כך שיפקיד אותו בידיה בסיום המשמרת. ואילו חברת האבטחה מיקוד אחראית מבחינה נזיקית לרצח, משום שמאבטח מטעמה אפשר לרוצח להיכנס חמוש לזירת הרצח. כך קובע (18.6.23) שופט בית המשפט העליון.

טאדסה גטאהון רצח ביולי 2013 את עו"ד נתן ז'ורנו ובתו ימית ז'ורנו, במשרדו בבית כלל בירושלים. ז'ורנו ייצג בעבר את גטאהון בהליכי גירושין, נדחתה טענתו לפיה אין להרשיעו ברצח בשל מצבו הנפשי והוא נדון לשני מאסרי עולם מצטברים. הוא ביצע את הרצח באקדח שקיבל במסגרת עבודתו במודיעין אזרחי, ואילו מיקוד הופקדה על אבטחת הבניין. הביטוח הלאומי פיצה את משפחת ז'ורנו והגיש תביעת שיבוב נגד שתי החברות. בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט רפי יעקובי) קיבל את התביעה, הטיל על מודיעין אזרחי 75% מהאחריות ועל מיקוד - 25%.

מיקוד טענה, כי גטאהון הציג רשיון נשק בפני המאבטח מטעמה, אך המחוזי דחה טענה זו ועמית אומר שאין סיבה לסטות מממצא עובדתי זה. מודיעין אזרחי טענה, כי אין לצפות שמאבטח ירצח בנשק שקיבל לצורכי עבודתו, וכי הנחיות המשרד לביטחון פנים בנוגע לטיפול בנשק מחוץ לשעות העבודה השתנו לעיתים קרובות ובלבלו את החברות. עמית דוחה את שתי הטענות.

עמית קובע בנחרצות (כלשונו), כי חברת אבטחה צריכה לצפות באופן כללי שמאבטח ישתמש בנשק בצורה פושעת מחוץ לעבודתו. הוא גם אומר כי אין ממש בטענותיה של מודיעין אזרחי לגבי הנחיות המאסדר: החברה עצמה חתמה על התחייבות ברורה שהנשק יהיה בידי המאבטחים רק בעת עבודתם, וערב הרצח אף החמיר המשרד את מדיניותו ואסר להוציא את הנשק אל מחוץ למקום העבודה.