המחוזי יכריע בפשרת הענק בתביעה נגד מיטב-דש

בית המשפט המחוזי בתל אביב יכריע בגורל הפשרה בין קופת הגמל מיטב-דש לבין התובעים הייצוגיים נגדה. כך קובעת (3.7.23) שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון. המחוזי יקבע האם יש צורך למנות בודק להסכם ולקבל את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ולאור זאת יפסוק האם לאשר את ההסכם כמות שהוא.

בית המשפט המחוזי (השופטת מיכל אגמון-גונן) קבע בדצמבר 2021, כי הקופה תשלם לעמיתיה 381.8 מיליון שקל (2,000 שקל לכל עמית), בשל גביית דמי ניהול בניגוד להסכמים עימם. מיטב-דש גמל ופנסיה רכשה ביוני 2007, בעקבות רפורמת בכר שחייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל שלהם, קופת גמל של בנק הפועלים בשם "תגמולים" תמורת 31 מיליון שקל. הקופה לא גבתה במשך עשרות שנים דמי ניהול מהעמיתים בה.

שלושה חודשים לאחר הרכישה החלה דש לגבות מהעמיתים דמי ניהול, כך שבתוך כשנה החזירה את מלוא ההשקעה ואף מעבר לכך. אגמון-גונן קיבלה את טענת התובעים, לפיה גביית דמי הניהול הייתה בניגוד להסכמים בין הקופה לעמיתים לפני רכישתה, שכן דש התחייבה בהסכם הרכישה ליטול על עצמה את כל התחייבויות הקופה כלפי העמיתים. אגמון-גונן הוסיפה, כי התובעים הייצוגיים, ישראל גרינברג ויעקב לוינרד, יקבלו 1.15 מיליון שקל כל אחד. באי-כוחם, עוה"ד אמיר איבצן וחגי נצר, יקבלו 15.8 מיליון שקל.

בהמלצת בית המשפט העליון פנו הצדדים לגישור בפני עו"ד עמוס גבריאלי. על-פי ההסכם שגיבש, העמיתים יקבלו 120 מיליון שקל - 100 מיליון שקל בפיצוי במזומן ו-20 מיליון שקל בדמות אי-גביית דמי ניהול. עוד קבע ההסכם, כי הסכומים שיקבלו התובעים ועורכי דינם יעלו (שכן לסכומים שפסקה אגמון-גונן יתווסף מע"מ). בית המשפט יקבע האם הגמול והשכר ישולמו מתוך הסכום של 120 מיליון שקל (דהיינו, ההשבה תרד ל-100 מיליון שקל) או מחוצה לו.

על פניו - הסדר ראוי, הוגן וסביר

ברון מסבירה מדוע סברו השופטים שראוי להגיע לפשרה: "לאחר דיון ממושך בערעורים מצאנו כי מאזן הסיכויים והסיכונים שנפרש לפנינו אינו נוטה באופן מובהק לאף אחד מהצדדים, וכי על הפרק עומדות שאלות כבדות משקל", אותן היא מפרטת. הפיצוי שפסק המחוזי גבוה מאוד, ולצד זאת איסור גביית דמי הניהול בעתיד. אלה "מעצימים עד מאוד את הסיכון שכל אחד מהצדדים נוטל על עצמו אם עמדתו בהליך תידחה", וזאת לצד המשאבים הניכרים שכבר השקיעו.

לצד זאת, לא ניתן לוותר על הבודק ועמדת היועצת המשפטית: "הוראות חוק אלה נועדו להכפיף את הסדר הפשרה המוצע לביקורת שיפוטית הדוקה ולפיקוח אקטיבי של בית משפט, הכל על-מנת לוודא כי מדובר בהסדר 'ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה', כלשון החוק.

"הפיקוח השיפוטי נחוץ ביתר שאת בענייננו, לנוכח היקף הסוגיות העקרוניות שעל הפרק, כמו גם היקפה הכספי של התובענה הייצוגית והאינטרסים הציבוריים הגלומים בה. במצב דברים זה, אף מן הראוי להחזיר את ההליך הייצוגי לערכאה הדיונית על-מנת שהיא זו שתדון בבקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם לפרוצדורה שבחוק, על כל המשתמע מכך". על פניו ההסדר מאוזן, הוגן וראוי - אך אין בכך תחליף לבחינה עצמאית ובלתי תלויה שלו בידי בית המשפט.

ברון מחקה את הערעורים ההדדיים על פסק דינה של אגמון-גונן וקבעה שטענות הצדדים שמורות להם אם לא תושג הסכמה במחוזי. השופטים יצחק עמית וחאלד כבוב הסכימו עם ברון. את מיטב-דש ייצגו עוה"ד רון ברקמן, ברק טל ו נדב ויסמן.