בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
נשיא המדינה ראובן ריבלין משתתף בטקס לציון 58 שנים לטבח כפר קאסם [צילום: מרק נוימן/לע"מ]
מת לטיף דורי חושף פרשת "טבח כפר קאסם"
"לטיף הקדיש את חייו למאבק נגד מציאות שבה ישראל כבר לא מדינה כובשת, אלא לכיבוש שיש לו מדינה. נסו לחשוב כמה אומץ לב, יושרה ורוחק-רואי צריך היה כדי להיות מסוגל לומר את הדברים שהיום נשמעים טריוויאליים"
לטיף דורי, פעיל שלום ועיתונאי שחשף את פרשת הטבח בכפר קאסם ב-1956, וקיבל על כך את אזרחות הכבוד של העיר כפר קאסם, הלך לעולמו והוא בן 89.
לטיף (מנשה) דורי נולד ב-1934 לששון ורחל דורי בשנת 1951. בהיותו בן 17 עלה לארץ לבדו וזמן מה אחריו עלו הוריו ושאר ילדיהם. הדס בתו של לטיף מספרת לי כי המשפחה מנתה 7 אחים ואחיות, 3 בנות וארבעה בנים. בשנותיה הראשונות בארץ התגוררה המשפחה במעברת חירייה ששכנה באזור צומת מסובים. בהמשך עברו לטיף ומשפחתו להתגורר ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן.
זמן קצר אחרי בואו לארץ, הצטרף לטיף ב-1952 לתנועת "השומר הצעיר" והקים את קן-סניף "השומר הצעיר" במעברות חירייה וסקייה (כיום אור יהודה). ב-1955 החל לעבוד במרכז מפ"ם כמזכיר המחלקה הערבית ומילא במסגרת מפ"ם תפקידים נוספים, ביניהם מזכיר הדור הצעיר. ייצג את צעירי מפ"ם בפסטיבל הנוער הדמוקרטי בוורשה ב-1955, במוסקבה ב-1957 ובווינה ב-1959.
בתו הדס דורי-בר משה מספרת לי כי בהיותו נער בעירק התחוללו פרעות נגד היהודים ומי שהצילה והגנה על משפחתו היא משפחה ערבית שכנה בעירק. לדבריה האירוע הזה השפיע מאוד על אביה ומכאן התחילה פעילות השלום שלו.
חושף פרשת "טבח כפר קאסם"
לאחר השעה 17:00 הגיעו לסביבות הכפר עשרות אנשים ששבו מעבודתם, רובם לא ידעו על העוצר ● חיילי גדוד משמר הגבול שהוצבו במבואות הכפר, בצפונו, במרכזו ובדרומו, במטרה לאכוף את העוצר, ירו בחלק מהאזרחים
▪ ▪ ▪
לטיף דורי, חשף בשנת 1956 בפני הציבור הישראלי את מה שמכונה "פרשת טבח כפר קאסם". בשנת 1956 היה כפר-קאסם נתון לממשל צבאי, כחלק מאזור "המשולש הקטן". אזור סמוך לגבול עם ירדן ורגיש מבחינה ביטחונית, בפרט לנוכח מקרים רבים של הסתננות ב-29 באוקטובר 1956. ביומה הראשון של מלחמת סיני (מבצע קדש) אמור היה להיות מוטל עוצר על הכפר החל מהשעה 21:00. מאחר שהיה חשש בישראל מפני התלקחות החזית המזרחית החליט מפקד חטיבה מס' 17 של פיקוד המרכז בצה"ל, אלוף-משנה יששכר (ישכה) שדמי, להקדים את תחילת העוצר לשעה 17:00. הכרזת העוצר נמסרה למוכתר הכפר רק בשעה 16:30 של אותו היום. בשל כך, איחרה הפקודה להגיע לתושבים.
לאחר השעה 17:00 הגיעו לסביבות הכפר עשרות אנשים ששבו מעבודתם, רובם לא ידעו על העוצר. חיילי גדוד משמר הגבול שהוצבו במבואות הכפר, בצפונו, במרכזו ובדרומו, במטרה לאכוף את העוצר, ירו בחלק מהאזרחים. כך תואר אחד מאירועי הירי בפסק הדין של בית-הדין הצבאי המחוזי: "מפקד החוליה... פקד עליהם לעמוד, ציווה על הנוסעים לרדת מכלי רכב, זיהה אותם כללית כתושבי כפר-קאסם החוזרים מהעבודה, ואחרי-כן נתן פקודת אש, ומיד ניתכה על העומדים אש אוטומטית ואש רובים מטווח קצר". בתוך שעה מתחילת העוצר נהרגו מהירי בכפר 47 אזרחים ונפצעו רבים נוספים
בפיקוד המרכז של צה"ל הוקמה ועדת חקירה בראשות קצין בדרגת רב-סרן. בהמשך, ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, שמע על האירוע והחליט, ביום 1 בנובמבר 1956, על הקמת ועדת חקירה. נעשה מאמץ למנוע את פרסום פרשת הטבח "למען הגנה על שמו הטוב של צה"ל". בהוראת ראש הממשלה דוד בן-גוריון הוטלה צנזורה על הפרשה. מחסומים הוצבו בכניסות ומסביב לכפר ועל בית החולים בלינסון בפתח תקוה לשם הובאו פצועי הטבח, הוצבה שמירה כבדה.
למפלגת מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת) הגיעו בסוף אוקטובר 1956 שמועות מפי חברים בקיבוץ חורשים על ירי ופיצוצים שנשמעו בכפר קאסם הסמוך לקיבוץ. לטיף דורי, אז בן 21, מזכיר המחלקה הערבית במפ"ם שעסק בקשרי מפלגתו עם הציבור הערבי בישראל נטל יוזמה כמעט פרטית, עקף את המחסומים לכפר והיה הראשון שנכנס לכפר קאסם ב-1 בנובמבר 1956.
הוא שוחח עם מוכתר הכפר ועם תושבים ושמע על פרטי הטבח. לימים סיפר כי הזדעזע ממה ששמע. לדבריו נודע לו כי בין ההרוגים בטבח היו 20 נשים ובהן שתי נשים הרות שהורדו מרכב ונורו. הוא הצליח להסתנן לבית חולים בלינסון שהיה כאמור תחת שמירה כבדה ורשם במחברת את עדויות הפצועים מהטבח. דורי דובר ערבית תירגם את עדויות הפצועים לעברית הציגם בפני ראשי מפלגתו ובהם חברי הכנסת מאיר יערי ויעקב חזן. העדויות הועברו לחברי כנסת ולעיתונאים.
פרסום פרשת הטבח
ראש הממשלה, דוד בן גוריון, מסר הודעה פומבית בכנסת על הפרשה ותיאר אותה "מעשה זוועה מחריד הפוגע ביסודות הקדושים ביותר של המוסר האנושי השאוב מתורת ישראל"
▪ ▪ ▪
ב-7 דצמבר 1956 המשורר נתן אלתרמן פרסם ב"הטור השביעי ב"דבר": תחום הַמְּשֻׁלָּשׁ" ובו התייחס "למעשה מחריד", לגביו "מְסָרֶבֶת הָעִבְרִית לִדְלֹג עַל נְבָלָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל. אלתרמן לא פירט בטורו את פרטי המעשה. כעבור 4 ימים מפרסומו של אלתרמן, ב-12 דצמבר 1956 מסר ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הודעה פומבית בכנסת על הפרשה ותיאר אותה "מעשה זוועה מחריד הפוגע ביסודות הקדושים ביותר של המוסר האנושי השאוב מתורת ישראל".
לאחר לא ניתן יותר להסתיר את הפרשה, הצנזורה על הפרשה הוסרה ולמחרת פרסם 'על המשמר' בעמודו הראשון את סיפור הטבח ופרטי האירוע בידיעה נרחבת תחת הכותרת 'קציר דמים בכפר קאסם'. גם שבועון "העולם הזה" הרבה לעסוק בנושא וחשף פרטים שניסו להסתיר.
בפרשה "טבח כפר קאסם" הואשמו בבית-הדין הצבאי בירושלים, ברצח 11 מפקדים וחיילים: מפקד הגדוד, רב-סרן שמואל מלינקי; מפקד אחת המחלקות בגדוד, סגן גבריאל דהאן; ותשעה חיילים נוספים חלקם הורשעו ונדונו לעונשי מאסר. שלושה זוכו. השופט בנימין הלוי קבע שהפקודה להרוג את תושבי כפר קאסם הייתה "בלתי חוקית בעליל", והגדיר: דגל שחור כמו מתנוסס מעל פקודה כזו.
לטיף ליווה לאורך שנים רבות את משפחות ההרוגים והפצועים וסייע להם. בשנת 1996 במלאת 40 שנה לטבח, הוענקה לו אזרחות כבוד של מועצת כפר קאסם. מדי שנה ב-29 באוקטובר הוא הוזמן כאורח כבוד לעצרת הזיכרון בכפר.
פעילות שלום רבת שנים
בשנת 2022 ביטל את חברותו במרצ, בה היה חבר במשך עשורים מאז כינונה לאחר שחברי הכנסת מטעמה לא הצביעו על הצעת חוק לחייב את ישראל להכיר באחריותה המוסרית לטבח כפר קאסם
▪ ▪ ▪
לטיף היה חבר במספר עיתונים בעיקר המזוהים עם מפ"ם, כיהן כחבר מערכת חותם ואל-מרסאד, והיה חבר מועצת המערכת של ניו אאוטלוק. פרסם מאמרים בעיקר בנושאי חברה ושלום ומאז 1967 פיתח לטיף מערכת קשרים ענפה עם התושבים הפלשתינים והנהגתם, בשטחים ומחוצה להם. הוא נאבק לאורך שנים רבות לדו-קיום בין ערבים לישראלים ועבור קיומו של פתרון שתי המדינות. דורי היה מראשוני הישראלים שנפגש עם ערפאת.
במשך 10 שנים (1982-1972) ניהל לטיף מאבק ממושך יחד עם נוספים נגד גירושם של אלפי הבדואים המצריים שהתגוררו בפתחת רפיח. ב-1975 קרא לטיף להפסקת הגירושים של העצירים המנהליים.
בשנת 1982 היה בין מקימי הוועד נגד המלחמה בלבנון. הוא הגיע למחנות הפליטים סברה ושתילה, 48 שעות לאחר הטבח שם, יחד עם העיתונאי עודד ליפשיץ ואחרים, והעביר את צילומי הקורבנות וקטעי העדויות של הניצולים לוועדת כהן. בשל פעילות השלום שלו הוענק לו ב-1988 פרס קרייסקי לשלום יחד עם בנאזיר בוטו, ראש ממשלת פקיסטן.
עם כינונה של מפלגת מרץ ב-1992 נבחר להנהלת מרצ. בשנת 2022 ביטל את חברותו במרצ, בה היה חבר במשך עשורים מאז כינונה לאחר שחברי הכנסת מטעמה לא הצביעו על הצעת חוק לחייב את ישראל להכיר באחריותה המוסרית לטבח כפר קאסם.
זהבה גלאון: "גיבור שנאבק להביא לסיום הכיבוש ולשלום"
צריך להבין את האומץ הבלתי רגיל של האיש הזה, שהגיע בזמן שלטון צבאי, למוכתר בכפר קאסם המכותרת, ומשם לבית החולים בלינסון, לדבר עם הפצועים לרשום את העדויות שלהם ולהחתים אותם עליהם
▪ ▪ ▪
לטיף הובא לקבורה בבית העלמין "בשביל מנוחה נכונה" בראשון לציון. בבית הקברות ספדה לו זהבה גלאון שאמרה: "הכרנו בשנת 1984 במאבק נגד בואו של מאיר כהנא לאום אל פאחם, והיינו חברים ביחד בוועד נגד גזענות, בוועד נגד הכיבוש ובמאבקים לצדק ושלום.
לטיף הקדיש את חייו למאבק נגד מציאות שבה ישראל כבר לא מדינה כובשת, אלא לכיבוש שיש לו מדינה. נסו לחשוב כמה אומץ לב, יושרה ורוחק-רואי צריך היה כדי להיות מסוגל לומר את הדברים שהיום נשמעים טריוויאליים ולהיפגש עם פלשתינים, כשמגע כלשהו עם ההנהגה הפלשתינית היה עבירה על החוק ולעמוד על כך לדין. בעיני לטיף היה גיבור שנאבק להביא לסיום הכיבוש ולשלום.
זהבה גלאון אמרה עוד "אני רוצה לייחד כמה מילים על התפקיד ההיסטורי של לטיף, תפקיד כל כך לא מובן מאליו. בשנת 1956, לטיף תיעד לראשונה ופרסם את סיפורי הזוועה מפי ניצולי הטבח בכפר קאסם, טבח שביצעו חיילי משמר הגבול, ב-49 מתושבי הכפר.
צריך להבין את האומץ הבלתי רגיל של האיש הזה, שהגיע בזמן שלטון צבאי, למוכתר בכפר קאסם המכותרת, ומשם לבית החולים בלינסון, לדבר עם הפצועים לרשום את העדויות שלהם ולהחתים אותם עליהם, ולמרות התנגדות ההנהגה הפוליטית, הצנזורה והניסיון לטייח את פרשת הטבח, הוא הצליח לפרסם את זה "בעולם הזה" של אורי אבנר ולהשתמש בעדויות האלו כראיה במשפט".
לטיף דורי התגורר לאורך שנים רבות ברמת גן. הותיר אחריו את רעייתו רבקה שלושה ילדים הדס, שי ואסי ונכדים.
דקות לפני הדיון בבית המשפט שר הביטחון יואב גלנט, חתם על צו מעצר מנהלי נוסף כנגד מתיישב יהודי, תושב ברוכין, כבן 21. הצו מורה על נתינתו למשך ארבעה חודשים במעצר.
הצו נחתם בעת שעו"ד נתי רום מארגון חוננו המתין בבית המשפט השלום בירושלים, לדיון בעניינו של המתיישב. דקות לפני תחילת הדיון הודיעו אנשי ימ"ר ש"י כי ההליך הפללי מתייתר כיוון ששר הביטחון חתם על צו מעצר מנהלי כנגדו.
רום: "אתמול בצהריים נעצר המתיישב בצו שיפוטי שבו הצטיירה תמונה כביכול לחשד סביר כנגד מרשי. המשטרה ביקשה באופן תמוה לאחר את הדיון פעם אחר פעם. בשעה 15:00 לאחר המתנה ארוכה בבית המשפט התברר שוב כי מדובר בניסיון נואל לטמא את ההליך הפלילי באצטלה של חשד סביר, כאשר מדובר בפועל במשיכת זמן בכדי להוציא צו מעצר מנהלי משר הביטחון המשמש חותמת גומי. הדבר הזה לא ייעשה. שר הביטחון הפך לחותמת גומי על צווים מנהליים כנגד מתיישבים אוהבי המדינה והארץ. ההליך המקובל והפלילי בעניינם של מתיישבים הפך להמלצה בלבד".
השלושה ייצרו בקבוקי תבערה, אותם תכננו להשליך על כוחות הביטחון במסגרת הפרות הסדר שארעו בכפרם, ברקע המצב הביטחוני ▪ אחד החשודים הצטלם על גג בית בכפרו כאשר הוא מחזיק נשק ועטוף בדגלי חמאס
ניסיון פיגוע בבנימין: חשוד הגיע ברכבו (יום ב'), סמוך לעמדת הגנת צירים בכביש שסמוך לכפר דיר ניזאם שבחטיבת אפרים. לוחמי צה"ל שהיו במקום תשאלו את החשוד לאחר שעורר את חשדם. החשוד יצא מרכבו, השליך רימון וירה לעבר הכוחות שהשיבו באש וניטרלו אותו. הכוחות החרימו נשק מסוג קרלו ששימש את המחבל. אין נפגעים.
"אינני מוותר להם, אני מחזיר להם את האדמות שלהם... אני לא חושב, שהשטחים שאני מחזיר הם שלי, אני חושב שהציונות הגיעה למיצוי עצמה, היא הצליחה מעל ומעבר, העם היהודי יושב בארצו"
תנועת חמאס הכריזה מלחמה על ההתנחלויות והמתנחלים וקוראת לפלשתינים לפגוע בהם בכל מקום ביהודה ושומרון. כוחה של חמאס מתחזק והיא פועלת גם להפלת שלטון הרש"פ, במערכת הביטחון הישראלית גוברים הקולות לגבות מחיר יקר מהתנועה
תנועת חמאס פתחה במערכה רשמית נגד ההתנחלויות בגדה בעקבות ההסלמה הביטחונית, צאלח אלעארורי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס בגדה הודיע על כך ב-7 ביולי. הכוונה של חמאס היא לנהל מלחמת התשה נגד ההתנחלויות והמתנחלים באמצעות פיגועי טרור ופגיעה בתשתיות של ההתנחלויות בכל רחבי הגדה.
הוועדה לביטחון לאומי דנה (יום א', 9.7.23) בבקשת ההצעה לסדר הדורשת להוציא את ועדת המעקב העליונה מחוץ לחוק ולזמן לחקירה את ראשי הוועדה בגין תמיכה בטרור של חברי הכנסת לימור סון הר מלך ועמית הלוי.
בתום ישיבת ממשלה הסוערת, התכנס (יום א', 9.7.23) בשעה 16:30 הקבינט המדיני-ביטחוני לדון בהצלת הרשות הפלשתינית מקריסה, אך לא אישר הקלות. הנחות בדלק ופריסת חובות, שמצריכות הסכמה של שר האוצר נדחו. שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' התנגד למהלך ונמנע מההצבעה. השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר הצביע נגד.
צה"ל פועל נגד טרוריסטים - לא נגד הרשות הפלשתינית, ולכן תגובת רע"ם והמפלגה הערבית למבצע בג'נין תמוהה. הפעולה איננה מכוונת נגד הנציג החוקי של העם הפלשתיני - הרשות הפלשתינית - אלא נגד הטרור של ארגון הטרור הג'יהאד האיסלאמי שהקים תשתית טרור במחנה הפליטים בג'נין. תשתית זאת ביצעה כבר מספר פעולות טרור נגד ישראלים, בעיקר אזרחים. מדוע הנציגות הרשמית של ערביי ישראל מזדהה עם ארגון טרור? בעבר חשבו בישראל שערביי ישראל ישמשו גשר לשיתוף פעולה והקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל. המנהיגות הפלשתינית יכלה למנוע סבל מיותר לבני העם הפלשתיני לולא השנאה לישראל.
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
ביידן מחצין אינטליגנציה רגשית גדולה (אביגיל..), אך בגלל מחדלו גואה במשמרתו האנטישמיות בקמפוסים כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
