בית המשפט העליון אישר אתמול (יום ד', 2.6.04): איש העסקים ישראל רוזנפלד, שהוציא מיליוני דולרים במרמה ממרכז ההשקעות, ירצה עונש של ארבע שנות מאסר בפועל, וישלם קנס בסך 2 מיליון ש"ח, או שנת מאסר תמורתו.
תחילת הפרשה בראשית שנות ה-90'. רוזנפלד, שנקלע לקשיים בעסקים שונים שניהל בדרום אפריקה, ביקש לקבל מענקים ממרכז ההשקעות לפי סעיפים 40יא ו-40יב לחוק לעידוד השקעות הון, שנוספו לחוק ב-1990, במסגרת תיקון 39. מדובר במענקים נדיבים בשווי שני שלישים משווי ההשקעה הכוללת בהקמת מפעל או בהרחבתו.
רוזנפלד ביקש להקים בארץ שני מפעלים, זהים מבחינת עיסוקיהם לאלה שכשלו בדרום אפריקה. לצורך כך, חבר רוזנפלד למספר אנשים, בהם איש העסקים אריה מקלף ועוה"ד הבריטי דייויד טיצ'ר, וכן לעורך הדין דוד גבאי. גבאי, שהפך לעד מדינה בפרשה, "התמחה" באותם ימים בייעוץ משפטי וכלכלי מסוג לא רגיל: כיצד להוציא כספים ממרכז ההשקעות, בלי להשקיע בפועל שליש מערך ההשקעה הכוללת במיזם.
השיטה של החבורה היתה פשוטה: רוזנפלד הציג ציוד ייצור וזכויות על פטנטים כהשקעה ריאלית, העומדת בדרישות מרכז ההשקעות. ה"השקעה" של רוזנפלד נעשתה על-ידי העברת כספים לחברות קש שנרשמו בחו"ל - בקוסטה ריקה, אירלנד והאי מאן - ובעקבותיה קיבל את המענק, שנכנס ברובו הישר לכיסי השותפים. המפעלים שהוקמו על-ידי רוזנפלד קרסו כעבור זמן קצר.
בית המשפט המחוזי הרשיע את רוזנפלד בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ודן אותו לעונש של חמש שנות מאסר, מתוכן ארבע לריצוי בפועל וכן קנס של ארבעה מיליון ש"ח או שלוש שנות מאסר תמורתו. אריה מקלף, שותפו הבכיר של רוזנפלד לתרגיל העוקץ, נדון לחצי שנה של עבודות שירות בלבד, בשל מחלה בה לקה, וכן נגזר עליו קנס של 900,000 ש"ח.
בית המשפט העליון, שדן בערעורו של רוזנפלד על עצם ההרשעה ועל מידת העונש, דחה את גרסתו של רוזנפלד לפיה הוא עצמו רומה על-ידי שותפיו, והשקעתו במיזם נעשתה בתום לב. באשר למידת העונש קבע בית המשפט, כי "המערער לא פעל מתוך מצוקה נפשית או סוציאלית אלא ביקש להתעשר על-חשבון הקופה הציבורית, שלמרבה הצער, כפי שעולה משורת העבריינים שדינם מתברר בבתי-המשפט, השמירה עליה מפני רמאים אינה אפקטיבית". בית המשפט ציין כי "הקלות שבמרמה מחייבת ענישה מחמירה שיש בה הרתעה אישית וכללית".
עם זאת, מצא בית המשפט לנכון להפחית את הקנס שהושת על רוזנפלד מארבעה לשני מיליון ש"ח, בשל עיקרון אחידות הענישה - לאור הקנס הנמוך יחסית שספג אריה מקלף. בית המשפט ציין בהקשר זה, כי "בעוד שטובות ההנאה התחלקו בחלקים שווים בעיקרם בין שלושת השותפים, המערער השקיע במיזמים, ואילו מקלף אך קיבל את טובות הנאה, מבלי שהוציא השקעה מכיסו".
ע"פ 7798/02 ישראל רוזנפלד נ' מדינת ישראל
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
