בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
נתונים מחקריים [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
21% מהציבור: לגיטימי להימנע משירות בגלל עמדות פוליטיות
|
המכון הישראלי לדמוקרטיה לוועדת החוץ והביטחון: 40% מהציבור היהודי סבור שלגיטימי להימנע משירות חובה בצה"ל אם יינתן לחרדים פטור גורף מגיוס ● טלי גוטליב: בכל הכבוד להסכמים הקואליציוניים, החוק לא יעבור, גם אם יחוקק
|
ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום ג', 26.9.23) דיון נוסף בנושא "מודל צבא העם בראייה צופה פני עתיד", בהמשך לדיון בנושא זה שקיימה ב-13.09.23. הד"ר עידית שפרן-גיטלמן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) פתחה: "על הפרק מונחים כמה הסדרים ואני רוצה להזהיר מכריכתם יחד, כי היא רעה לצבא - חוק יוקרת השירות, מודל השירות הדיפרנציאלי וחוק הגיוס. יש משוואה שאומרת שנפטור מגיוס אוכלוסיות מסוימות ונתגמל אחרות שמתגייסות. המשוואה של שירות קרבי תמורת תגמול היא רעה נורמטיבית וגם לא תעבור בציבוריות כיום.
"בנוגע לחוק הגיוס, להלן מספרים מסקר ערכנו, שידגימו את ההתנגדות הגורפת לחוק - 68% מהנסקרים אמרו שיתנגדו לחוק כפי שמדובר כיום, ללא מכסות, ללא סנקציות ללא שאיפות לגיוס חרדים בעתיד. 29% מההורים לבני 18-16 מסרו כי אם יחוקק החוק הוא ישפיע על האופן בו יעודדו את ילדיהם לשרת בצה"ל - בין אם לא להתגייס כלל ובין אם רק לא לשרת בשירות קרבי, וזו עמדה שהולכת ותופסת מקום בשיח הציבורי. 37.5% מהנשאלים סברו כי אם יחוקק החוק, הם יתמכו באלו אשר יצהירו על הפסקת ההתנדבות לשירות מילואים.
"צבא העם לא יכול להתבסס רק על גיוס חובה, אלא יכול להתקיים רק כשיש ליבת ערכים משותפת. בכל מקום בו ליבה זו נסדקת, הדבר משפיע באופן ישיר על הצבא ועל יכולתו לקיים את מודל צבא העם כפי שהיינו רוצים".
|
|
|
[צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "פטור גורף לא יקרה, ואני לא היחידה בסיעתי שחושבת כך, [אני] פשוט היחידה שאומרת את זה בפה מלא, אבל זה לא יקרה. מפלגת שלטון לא יכולה להיגרר לשיח כזה. עם כל הכבוד להסכם הקואליציוני, ואף אחר לא רוצה למוטט ממשלה טובה, צריך לדחות את החקיקה, והקואליציה מספיק חכמה לעשות זאת. המצב החקיקתי והפסיקתי מאפשר זאת, כדי לשקם את החברה הישראלית ולהביא את החוק לפתרון מושכל. השיקול הוא אחד ויחיד, חובה אזרחית אל מול זכות אזרחית. אבל גם אם היה נחקק החוק, בניגוד לדעתי, לא הייתי שוקלת להגיד לילדיי לא להתגייס. אתרום לחברה גם אם מי שעומד מולי לא תורם לה".
|
|
|
[צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ עמית הלוי (הליכוד): "אני יכול להבין את התשובה האוטומטית הזו לשאלה כזו אל מול פטור גורף מגיוס לציבור החרדי. אני לא יכול להבין נתון אחר מהסקר שלכם - 21% אומרים שלגיטימי להימנע משירות בגלל עמדות פוליטיות, שמתקבלות באופן דמוקרטי בפרלמנט והופכות לחוקים הנוגעים למערכת המשפט. זה נתון מבהיל. הקריאות הבוטות לסרבנות שהיא אינה מצפונית, אלא סרבנות גורפת, מאתגרות את מודל צבא העם לא פחות".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "אני חוזר להצעתי מהדיון הקודם - אם אנו באמת רוצים להתקדם, אני לא חושב שיש לנו ברירה אלא ללכת להוראת שעה ולא לחוק קבוע, מבלי לקבע, כמובן, את חורבנו של צבא העם. אני חושב שההיעדרות של חברי הכנסת החרדים מהדיון היום, הופכת אותו למעין דיון במעמד צד אחד. המסר הוא לכאורה שיש להם הבטחה קואליציונית ולכן הם לא חלק מהשיח כאן. זה פוגע ביכולת שלנו לקיים דיון ובסוף זה יכול לפגוע גם בהם".
|
|
|
[צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]
|
|
הד"ר ערן שמיר, בורר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "המכון עוסק שנים רבות במודל צבא העם ובלחצים השונים המופעלים עליו. אחד מהם הוא שינויים נורמטיביים בחברה, שהביאו לכך שכיום ערך השליחות הוא ממש לא האלמנט היחיד בבחירת מסלול שירות. באוכלוסייה היהודית יש העדפה ברורה לשירות בתפקידים טכנולוגיים, להם פוטנציאל תעסוקתי גדול יותר לאחר השירות.
"אנו מזהים שינוי מגמה ביחס נושא גיוס החובה, וכיום 47% מהנסקרים השיבו שיותר נכון לעבור למודל של צבא מתנדבים בשכר, בעוד 41% אמרו שצריך להישאר במודל גיוס החובה. זאת, כאשר רק לאחרונה שמענו את הרמטכ"ל אומר כמה חשובה לצה"ל היכולת לבחור את הטובות והטובים ביותר, כאשר כולם באים בשעריו. גם תמורת תגמול משמעותי ביותר, מודל של מתנדבים בשכר לא מבטיח שהטובות והטובים ביותר יבחרו לבוא לצה"ל.
"לפני מספר שבועות שאלנו את הציבור עד כמה לגיטימי או לא לגיטימי לנקוט מהלכים של הימנעות משירות חובה על רק אפשרות הפטור מגיוס לחרדים. 40% מהציבור היהודי ענו שזה לגיטימי. זה נתון שחייב להדהד, כי הוא מעלה את השאלה האם באמת נוכל להמשיך ולקיים את צבא העם".
איתי סתת, מנהל המחלקה הציבורית בארגון החילוני הרדיקלי "ישראל חופשית": "עקרון השוויון הוא קו פרשת המים כאשר מדברים על חוק הגיוס. חוק שהשוויון הוא עיקרון בסיסי ויתקבל בברכה בציבור, וחוק לא שוויוני רק יוביל לפגיעה במדינה. בשיח על גיוס החרדים דיברו על גיוס שלא בכפייה, אבל לי אין את האפשרויות שיש לאוכלוסיות אחרות - איש לא שאל אותי אם בא לי להתגייס. בנוסף, מדברים על מכסות גיוס, אבל הגיוס הוא חובה של הפרט, לא של קבוצה. כשנותנים לקבוצה מסוימת לקבוע את מי היא שמה על המוקד, בעוד אחרים לא יבצעו את החובה, יש פה עיוות מוחלט של תפיסת זכויות וחובות של הדמוקרטיה ופתח להרבה מאוד עוולות".
עו"ד איילת השחר סיידוף מ"אימהות בחזית": "אנו אלה שעושות את הילדים האלה לטובים ולטובות ביותר, ואנו צריכות לחנך אותם לזה. זה חייב לבוא בתנאים של אי-אפליה ושוויון. אנחנו נלחמות לשירות שווה לכולם, כדי לעשות חברה אזרחית טובה יותר. יש פתרונות ויש מתווים והרי גם היום בתוך הצבא אין שוויון מלא בנטל, אבל לכולם יש תפקיד וכל אחד משרת כפי יכולתו. מתווה שבבסיסו הוא שוויוני יכול לעשות גשר בעם - זו גודל המשימה פה, לא רק לשמור על הצבא אלא לשמור על המדינה כולה".
|
|
|
[צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]
|
|
ח"כ שרון ניר ( ישראל ביתנו): "אל מול הנתונים המרכים על כרסום במודל צבא העם לאורך השנים, המודל של צבא העם חייב להישאר המצפן שלנו. 50 שנה לאחר מלחמת יום כיפור, ברור כי לא הגנרלים, לא הדרג המדיני ולא ועדת החוץ והביטחון ניצחו במלחמה, אלא החיילים בשטח ורוח הלחימה. רוח הלחימה זו תולדה של שליחות, אומץ לב ותעוזה. ככל שהמניע הערכי של השליחות הולך ותופס נפח קטן יותר בתפיסת העולם של הצעיר המתגייס, המודל שלנו מוצב בסכנה. זאת, כאשר האיומים רק הולכים וגדלים".
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: "אם הייתי מנסה לסכם את הדיונים, כמתבונן מהצד, זה קצת נשמע כ'תוכנית כבקשתך'. לא אתגייס כי הממשלה מעבירה חוקים, לא אתגייס כי החרדים לא מתגייסים, לא אתגייס כי בג"ץ מחייב גיוס נשים ליחידות - ולא הבנתי מי יתגייס בסוף. סיסמאות לא קידמו אותנו 75 שנה, ואנו חייבים להגיע למתווה פרקטי, שמבוסס על שוויון עם ראייה כוללת של צרכי הביטחון. חשוב גם שלאותו מתגייס תהיה גם את תמיכת המשפחה והחברה שלו. גם את האוכלוסייה הערבית ספק אם נראה משרתים בסיירת מטכ"ל או ב-8200, אבל יש בהחלט מקומות הם יכולים לשרת, למשל בכוחות ההצלה וביטחון הפנים. אם נהיה פרקטיים נוכל להגיע לתוצאות, ונגבש את המשך הדרך שלנו בוועדה בכדי לנסות להגיע למסקנות ישלבו את התחומים השונים".
|
|
תאריך:
|
26/09/2023
|
|
|
עודכן:
|
26/09/2023
|
|
עידן יוסף
|
21% מהציבור: לגיטימי להימנע משירות בגלל עמדות פוליטיות
|
|
ועדת החוץ והביטחון קיימה השבוע (13.9.23) דיון בנושא "מודל צבא העם בראייה צופה פני עתיד". יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין פתח את הדיון ואמר: החלטתי לקיים סדרה של ישיבות בנושא מודל צבא העם, שכן אני לא רואה שולחן אחר במדינת ישראל שיכול כיום לקיים דיון אמיתי בנושא הזה. אני שואף שנשמע עמדות שונות ונצליח להגיע בסיום הדרך להצעה שמקובלת על רוב חברי הוועדה. לשם כך אסור לנו לבוא עם נאומים מוכנים מראש, משל היינו בראיון טלוויזיוני או בקמפיין, או עם עמדות קיצוניות, אלא לפעול לצמצום הפערים מתוך הבנת האינטרסים האמיתיים של מדינת ישראל והפער שקיים בין רצוי ומצוי לעתים. זהו דיון עם השלכות רוחב על היבטים רבים של החברה בישראל.
|
|
|
בעקבות השיח על גיבוש הסכם חדש לנושא שירות חרדים בצה"ל, הוועדה לביקורת המדינה דנה (יום ד', 13.9.23) בנושא ברקע דוח המבקר מ-2011 על שילוב חרדים בצה"ל. בדיון עלה ע"י נציגי צה"ל כי מאז דוח הביקורת ועל אף הגידול באוכלוסייה החרדית לא חלה עלייה במספר המתגייסים לשנה. בדוח המבקר נכתב כי בשנים 2010 ו-2011 התגייסו כ-1,000 וכ-1,280 חיילים חרדים. בישיבה אמר נציג צה"ל כי 1200 חרדים היו בכל שנת גיוס בין 2019-2021.
|
|
|
הדיון שהתקיים הלילה (יום ה', 7.9.23) אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו על חוק הפטור מגיוס הסתיים ללא הסכמות בין השרים יואב גלנט ובצלאל סמוטריץ'. הפגישה עסקה בהיבטים הכלכליים של החוק ובמתווה יוקרת השירות של שר הביטחון (הטבות למשרתים מעל 24 חודשים ויגדיל את התגמול הכספי ללוחמים). בשלב זה זה נראה שראש הממשלה יזנח את הפתרון הכולל מהזווית הכלכלית, כפי שהציע שר האוצר ויחזור לחוק הפטור מגיוס בדומה למתווי-העבר. בכ יוכלו לנסות ולפתור את הפערים התקציביים בין סמוטריץ' לגלנט בחוק נפרד שלא יהיה תלוי בלחצים פוליטיים.
|
|
|
אחת הטענות של מתנגדי הממשלה הנוכחית גורסת כי הרפורמה המשפטית עלולה לערער את האמון במערכת אכיפת החוק הישראלית ולחשוף את קציני וחיילי צה"ל לתביעות בבית הדין הבינלאומי.
|
|
|
חודש הסליחות ועשרת הימים הנוראים מקובלים אצל היהודים כימים של חשבון נפש, של הסתכלות אחורה וגם קדימה. האם זה הדרך?
|
|
|
|