רפא"ל תשלם ארנונה לעירית קרית ים על שטח "מכון דוד"

בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, קובע (יום ד', 2.6.04): רפא"ל - רשות פיתוח אמצעי לחימה בע"מ, חייבת בתשלום ארנונה לעיריית קרית ים בגין שטח של כ-340 דונם המצוי בשטחה של העיריה.

סלע המחלוקת בין הצדדים נגע לחלק משטח המפעל הביטחוני "מכון דוד", הממוקם במפרץ חיפה. כאמור, כ-340 דונם משטח המפעל מצויים בתחומה של עיריית קרית ים. העיריה דרשה מרפא"ל תשלום ארנונה בגין השטח כולו, אך רפאל טענה כי היא חייבת בארנונה בגין שטח של 1,846 מ"ר בלבד, המוחזק בידיה כקרקע תפוסה.

לאחר שערר שהגישה על החלטת העיריה בעניין גובה הארנונה נדחה, ערערה רפא"ל לבית המשפט לעניינים מינהליים. החברה טענה, כי מרבית השטח המוחזק על-ידה אינו "קרקע תפוסה", החייבת בארנונה לפי סעיף 269 לפקודת העיריות. לטענתה, היא אינה עושה שימוש בקרקע ואינה מפיקה ממנה תועלת כלכלית. "גידור הקרקע כלשעצמו אינו שימוש", טענה רפא"ל. "שימוש חייב להיות תועלת כלכלית, משום שהארנונה היא בעצם מס ההכנסה במתכונתו העתיקה. מעשר יותר או פחות הכל תלוי בצורת השלטון".

השופט יצחק דר, שנתן את פסק הדין, דחה את עמדתה של רפא"ל. "ברור שמחמת אופיו של המפעל של רפא"ל, הוא אינו יכול לפעול ללא השטח שסביבו", כותב דר בפסק הדין. "הגדר אינה רק משמשת לתיחום השטח ולמניעת הסגת גבול מקרית, כפי שכל בעל מקרקעין רשאי לעשות בקניינו. בענייננו הגדר משמשת את צרכיו של המפעל. בלעדי הגדר, ליתר דיוק, בלעדי האיסור המוחלט של הכניסה הבלתי מורשית לשטח, לא היתה רפא"ל יכולה להפיק את התועלת הכלכלית שהיא מפיקה מהשטח הבנוי ושטח אחר שהיא עושה בו שימוש בפועל". לפיכך, הוא קובע, "בנסיבות כאלה צריך לראות בשטח האמור לא רק שטח שבחזקת רפא"ל אלא גם שטח שבשימושה וצריכה לחול עליו הארנונה". רפא"ל חוייבה גם לשאת בהוצאות העיריה בסך 20,000 ש"ח.

עמ"נ 210/02 רפא"ל-רשות פיתוח אמצעי לחימה בע"מ נ' שושנה ויירון, מנהלת הארנונה של עיריית קרית ים