שר הכלכלה: "יש פער בין מה שעסקים צריכים לבין מה שמתבשל באוצר"

לצד כך ציין השר כי ישנו פער בין המוצע במשרד האוצר למתווה שהוא מציע: "משרד הכלכלה מקיים פגישות זום עם כל המגזר העסקי כדי להגדיר את הצרכים. האוצר צריך לשבת אתנו, לתכנן יחד, לוודא שהעסקים מסכימים למתווה ורק אז ללחוץ על הכפתור, לפני שמביאים לשאול את העסקים אם זה על דעת משרד הכלכלה והמגזר העסקי. אני רוצה לייעל את השיטה, לוודא גם עם האוצר שמה שהם מביאים הוא בהסכמה. אני יודע שיש פער בין מה שעסקים צריכים לבין מה שמתבשל במשרד האוצר. מאוד כעסתי על אג"ת, בואו דברו אתנו, אנחנו מבינים דבר אחד או שניים, לא צריך לעבוד בשיטה של תקופה הקורונה, צריך לעבוד מהסוף להתחלה, להציג מתווה מרכזי שכולם מסכימים עליו, לא שמעתי ענף אחד שלא נכנס למהלך הזה. היעד הוא להציג מתווה מוסכם ע"י המגזר העסקי והאוצר. עד עכשיו השיח שלנו עם האוצר לא מספיק טוב, אמרו לי שבעבר לא עבדו כך, זה לא מעניין אותי, השיטה שלנו היא לתכנן יחד. להביא את המגזר העסקי המרכזי להסכמה על המודל לפני שלוחצים על הכפתור. השר בסדר, גם המנכ"ל שלו, אגף תקציבים עוד לא שם".

ברקת סיכם כי "הלוחמים בחזית לא צריכים לחשוב על העורף, שלא יחשבו מה יכול להיות לי בבית, אנחנו צריכים לוודא שיש לאן לחזור והעסק מתפקד, והמדינה צריכה לשים את היד עמוק בכיס כדי שהמטרה תתממש. בשביל זה לא צריכה להיות מגבלת כסף. לנצח את המלחמה זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק, אנחנו צריכים לשמור על כלכלת ישראל".

לצד אלה ציין שר הכלכלה כי משרדו הקים "חמ"ל תעסוקה": "נוכח המחסור בעובדים, אנחנו מבקשים מכולם לשים לנו את הצרכים, יש את חקלאות בעוטף ישראל, יש ענפים שלא עובדים, לצד כך יש לנו כוח אדם של מכינות קדם צבאיות, יש לנו מגזר חרדי, יש לא מעט אנשים שרוצים לעזור. אנחנו יושבים בחמ"ל אחד ובודקים איך לעשות את המאצינג' הזה, אם יש צרכים תביאו אותם אלינו".

ח"כ טלי גוטליב: "אם שר הביטחון מבקש שנאריך מצב חירום בעורף, אנחנו רוצים לדעת שיש מענה לאזרחים. אני חושבת שיש מיד להתקין תקנות, יש לדחות תשלומים, לקדם חוק הארכת מועדים לכל תקופת שירות המילואים, בנוסף שלא יצטרכו לשלם שום הלוואה באשר היא כרגע. אני מרגישה איזו התמהמהות של המדינה, אבל זה לא הקורונה, פה זו מלחמת קיום אמתית. יש קרן של 17 מיליארד, אף פעם לא נגעו בזה, אני רוצה שאת הקרן הזו ששנים לא נגעו בה, ייקחו כדי לשלם לאזרחים כמענקים. עובדים במשק שלא מקבלים משכורת בראשון לחודש, צריכים לדעת שהם מקבלים משהו, אנחנו במלחמה שהיא לא משחק".

ירון רייכמן, התנועה הקיבוצית: "אני מברך את דברי השר, הבעיה של תזרים מזומנים היא מה שצריך פתור בשלב הקצר, וצריך שהביורוקרטיה תהיה כמה שיותר קצר. אנחנו לצערנו מייצגים את הקיבוצים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, שורדי עוטף עזה. הרבה חברים שלי נהרגו והרבה בשבי. אחרי שהתזרים יסתדר והמשק יחזור, יש בעיה לטפל בה: מס רכוש מחזיר את המצב לקדמותו, אין בחוק פתרון לסיטואציה בה רבים מהתושבים לא החליטו אם הם רוצים לחזור לישובים, רבים אומרים שלא יחזרו. יש לנו רשימה של נושאים, וצריך לראות איך מקדמים אותם. המדינה צריכה לחשוב גם על איך היא נותנת מענה לאנשים שרוצים לא לחזור. היה להם חוזה עם המדינה והחוזה הופר".

ח"כ גפני: "פה צריך שהמנהלת תתפקד כמו שצריך, מס רכוש ייתן את הכל, ועושה את עבודתו, אבל צריך שהמנהלת תעסוק בדברים הללו, זה לא להחזיר את הבניין לקדמותו, כל המערכת צריכה להיות בטיפול מידי של הממשלה. אנחנו נעקוב אחרי זה".

דוד וינשטיין, התנועה הקיבוצית, תושב עלומים: "חייב להיעשות פתרון כולל כדי שתהייה התיישבות במערב הנגב, לא משהו שפתרון כזה או אחר ותשקוט הארץ ל-40 יום. אנשים לא יחזרו, אנשים מפחדים. אומרת לי בחורה שאוהבת את הקיבוץ אהבת נפש, היא אומרת לי יש לי ילדים, אני לא יכולה לישון עם ידיעה שאני לא יודעת מול מי אני פותחת את העיניים. ברור שחייבת לקום מנהלת, אבל לא כמו בהינתקות, טיפלתי ברבים מהמפונים וצרה צרורה היה החוק שהיה אז. בלי חוק ראשי, למנהלת לא יהיה ידיים ולא רגליים. כל שכני אין להם לאן לחזור, זה לא יקח חצי שנה, אלא שנתיים. צריך שתמצא הדרך והוועדה תדחוף לדברים האלה".

ח"כ גפני: "השר אומר שהחליטו על מנהלת, אנחנו יודעים שהחלטה זה לא מספיק, אנחנו נעקוב אחר הדברים, ונפקח עליו".

ח"כ מיכל שיר: "יש עסקים שפתחו למרות שהערים הם ערי רפאים, למשל עסקים בנתיבות, יכול להיות שהם לא יהיו זכאים לפיצוי בשל כך שהם פתחו, אבל בזכותם מי שעוד לא התפנה יכול לקנות קרטון חלב, לכן אסור לפסוח עליהם, אלא להסתכל עליהם כעסק חיוני, כדי שלא יפגע בזכאות שלהם לפיצוי זה שהם פתחו".

יורם מועלמי, מפלגת העצמאים החדשים: "מבחינת 500 אלף העסקים הקטנים, העצמאים, כל מדינת ישראל נפגעה ללא יוצא מהכלל. המצב כרגע שהעסקים כולם מושבתים כמעט לגמרי. מהרגע להרגע זו הפסקה של תזרים מזומנים, הוא לא יכול לכלכל את המשפחה שלו, את המזון שלו. כל העסקים כרגע מושבתים, צפון דרום. מדובר בדמי קיום, אין מקום בכלל להתנות את המענקים באחוזי ירידה, אתם צריכים לשנות פאזה".

צביקה כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות: שני המתווים לא נותנים מענה לחקלאות ישראל, חקלאות ישראל גם מעבר ל-7 קילומטר. לא יכול להיות ששני גופים יעשו מתווה בלי החקלאים, אני מציע שיהיה מתווה של הממשלה שיהיו בו כל המשרדים. מתווה של מחזורים הוא מאוד נחמד לעסקים, הוא לא מתאים לחקלאות, חקלאי גידל גזר שנה ואז תפוחי אדמה שנה".

ח"כ גפני: "יש שר לחקלאות, למה השר לא אומר בממשלה את מה שאתה אומר? למה הוא לא מדבר עם שר האוצר ושר הכלכלה?!"

כהן: "בקורונה החקלאות עבדה, ההגדרה של 7-0 זה לא יכול להיות, משתלה מטווחת בטילים גם הרבה אחרי ה-7, זה לא יכול להיות, גם 20-7, וגם ב-40-7 החקלאים לא קוטפים, לכן המקדמות זה דבר מאוד חשוב, הם מחזיקים עובדים ומשלמים להם. לצד כך המחסור בעובדים הוא ענק, אל תחשבו שמדינת ישראל יכולה לחיות על תפוח אדמה וגזר שמגיעים מטורקיה, זה לא יספיק, על יבוא לא נסתמך, בעיקר לא במוצרים הטריים שלנו".

אלי כהן, מרכז חקלאות, מועצה אזורית שדות נגב: "החקלאות היום בקריסה בלתי רגילה, רק בעוטף עזה קרוב ל-1,500 עזבו את המקום, 6,000 תאילנדים עזבו את ישראל בהוראת מלך תאילנד. אין לנו עובדים. באלומים נהרגו 9 ונחטפו עוד כמה, לצד אלה נהרגו 10 נפאלים, 1 נעדר, ואחרים נפצעו, כל הנאפלים חזרו למדינתם. אין מי שיקטוף עגבניות, פלפל, אין מי שיחלוב ברפתות, חקלאים מתמוטטים בזה אחר זה".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן: "החקלאות מחזיקה את גבולות מדינת ישראל ואת הביטחון התזונתי של המדינה. עם זאת אנחנו יודעים שעוד חודשיים יש צו מכס, שנחתם בתחילת 22', שאמורים לבצע את הירידה של הפעימה השלישית. אני מבקש להקפיא את זה, שהחרב לא תסתובב. שלא יגידו הציונות חשובה ואז יורידו את המכס לפגוע בחקלאים. לעניין העובדים, ברור שגם אם מחר בבוקר מסתיימת המלחמה, ייקח חצי שנה להחזיר את העובדים, יש לקחת זאת בחשבון".

אבירם אלון, התאחדות בעלי האולמות: "אני שומע דיבורים על מרחקים, ענף האירועים לא עובד מיום ראשון, זה ענף שמושתת על שמחות, בימים כאלה שקוברים ילדים אין שמחות. אנחנו מבינים שאי אפשר להוציא עובדים לחל"ת, ויש לנו בעיה עם העובדים, אין לנו יכול להחזיק אותם. אנחנו מבקשים חלת גרמני, כך שאנחנו מקבלים את הכסף ומשלמים לעובד, זה לא חל"ת, אבל זה מודל שאנחנו רוצים אותו. אנחנו רוצים זאת כאן ועכשיו. הדבר השני הוא ארנונה, אנחנו מבינים שהמדינה לא יכולה לספק את הפיצויים, אז מה שאי אפשר לספק מהר, לפחות אל תיקחו, אל תיקחו מאיתנו תשלומים כאלה, אין לנו את היכולת, אין לנו הכנסות. הדבר השלישי הוא הוצאות קבועות".

שי ברמן, איגוד המסעדות: "כרגע הענף ב-80 אחוז סגור ומסוגר, פתוחים קצת עסקי יום כבתי קפה, זה אומר עצירה מוחלטת של תזרים המזומנים, אין לנו איך לשלם. זה מתכנס מבחינתנו לתאריך של ראשון לנובמבר - מועד תשלום משכורות חודש אוקטובר, אין לנו יכולת לשלם את המשכורות האלה. האלטרנטיבה היחידה שלנו זה הוצאה של העובד לחל"ת, וזה אומר הסכמה של העובד, ואנחנו מעבירים אותו לשירות של ביטוח לאומי, וזה מה שקורה בימים האלה, אנחנו מתחילים להוציא עשרות אלפי עובדים לחל"ת, אנחנו רוצים להשאירם תחת קורת גגנו, אבל אין לנו אפשרות לשלם להם שכר. אנחנו מבקשים חל"ת גמיש, כדי להחזיק את שוק העבודה שלנו, אנחנו זקוקים לעזרת המדינה. לא יכול להיות שמדברים על דחיית תשלומים וביטוח לאומי מבקש מאיתנו לשלם כסף, מאיפה נשלם? ומה על הארנונה? דבר ראשון לבטל את הארנונה, העסקים סגורים. אנחנו רוצים להחזיר את העסקים לפעילות, אנחנו רואים בזה ערך ציוני, כדי שזה יקרה אנחנו צריכים עזרה מידית של מקדמות. אתמול היה פה שר האוצר והתנגד למקדמות, אנחנו מבקשים שתפעיל את כובד משקלך, כדי שישחררו כסף כדי שנוכל להחזיר את המשק לפעילות".

יוסי פתאל, מארגני התיירות הנכנסת: "הנכס היחידי שלנו הוא כוח האדם, גם בקורונה ביקשנו להמשיך להעסיק, אנחנו באפס הכנסות, כל התיירים עזבו, אנחנו מבקשים שהמדינה תסייע להחזיק את העובדים בהשתתפות שלנו בהוצאה, כי הדבר הזה שווה גם למדינה, אחרת נאלץ לפטר את העובדים. אם נפטר שוב אחרי הקורונה איש לא ירצה לעבוד בענף הזה. מדובר בכוח אדם מומחה, להכשיר עובד בין 3 ל-4 שנים, אם לא נשמור את זה, התיירות הזו תתרסק".

ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם: "דיברנו על הוראות שעה להכניס את אשקלון תחת 7-0, העסקים שלי סגורים, אני מתחנן מההיפרים שיפתחו, אנחנו מחלקים כל יום 3 וחצי אלף מנות כדי לדאוג לאותם קשישים. תעשו את זה למשך הלחימה בשלב ראשון, שאשקלון תקבל את התנאים בדומה לעוטף למשך הלחימה, אח"כ תחליטו אם זה באופן קבוע. לא יכול להיות שכל שקל אני צריך החלטת ממשלה ולעבור בקבינט, הקבינט לא מקבלת את ההחלטות וכל פעם דוחה את זה לקבינט הבא. הם צריכים לקבל את האישור שלכם גם תוך כדי לחימה מבחינה ביורוקרטית, תרעידו את שר האוצר".

ח"כ גפני: "דיברתי עם שר האוצר ועם עוד כמה גורמים, היה מדובר לעשות זאת, החוק קובע שעושה את זה שר האוצר באישור ועדת הכספים, אדבר איתו שוב".

השר ברקת: "תמכנו באשקלון, הארכנו להם את אזור פיתוח א', זה תקוע באגף תקציבים באוצר. צריכים לקדם תהליכים ולסגור את הפער מול אשקלון ושיהיה 0 עד אשקלון ולא 0 עד 7, אני מתנדב להכין טיוטה ולהביא את זה לכאן".

גפני: "אתה מכין טיוטה, וגם אני יהיה חתום עליה, ונעזור להם לקדם את זה".

אורי חזון, סמנכ"ל ביטוח לאומי: "אנחנו רוצים לשלם תגמולי מילואים כל סוף חודש, לא בסוף המילואים, אנחנו נערכים לזה, זה כמובן מאות מיליוני שקלים, וגם לאפשר למעסיקים להגיש בכל חודש תביעות. בנינו את המתווה, אנחנו מחכים לאור ירוק סופי מבחינת האוצר, לעניין תזרים מזומנים".

"חל"ת זה פתרון גרוע, גרוע מכמה בחינות, אנשים רוצים וודאות שיש להם לאן לחזור, שיש להם מקום עבודה שנשמר להם. הדבר השני לא כולם זכאים לחל"ת, יש לנצל ימי חופשה לפי החוק, זה פתרון גרוע. פיצוי למעסיקים שיכליל את כל הסיפור הזה יחד, שיוכלו לשלם את תשלומי הביטוח הלאומי, והתשלום יהיה פיצוי אחד. אבל חשוב שזה יהיה מהיר, כי בעלי העסקים בהיסטריה. הבטיחו לנו מחר. לעצמאים ולאלה שלא עובדים אנחנו מאפשרים לא לשלם, וניתן לו עד שבועיים אחרי תקופת החירום לשלם ללא קנסות והצמדה, למעסיקים כרגע זה רק למי שעד מרחק של 40 קילומטר. כסף שאנחנו גובים אנחנו מיד משלמים, אנחנו צריכים למי שנפגע, אמור לקבל פיצוי בצורה מסודרת, להחזיק את עובדים ולשלם ביטוח לאומי, אחרת אנחנו יוצרים טלאי על טלאי, אנחנו מבינים שיש אנשים שלא יכולים לשלם, אבל אנחנו לא יכולים באופן גורף. צריך שהתוכנית תכלול את כל הדברים האלה".