ועדת הכספים קיימה (23.1.24) דיון מהיר בנושא 'אובדן השקעות זרות בישראל', הצעתם של חברי הכנסת
ולדימיר בליאק,
ינון אזולאי, חמד עמאר, אורית פרקש הכהן,
אליהו רביבו,
יצחק קרויזר.
ח"כ ולדימיר בליאק: "שמענו כאן אתמול את סקירת נגיד בנק ישראל על מצב המשק, ונפגשתי אתו אחה"צ לפגישה ארוכה, ראינו כמה נושא ההשקעות הזרות קריטי לצמיחה ועתיד המשק, וכמה ירידה יכולה להשפיע לרעה על כלכלת ישראל. ראינו את המגמה שהתפתחה פה ב-22 ו-23, הדיון הזה חשוב ומשמעותי. אני מקווה שהמסקנות שנגיש בסוף הדיון ישפיעו על מדינות הממשלה, שר האוצר, על משרד הכלכלה כדי שישכילו לעשות את הצעדים הנדרשים לעידוד ההשקעות בענף ההייטק אבל לא רק".
ח"כ חמד עמאר: "התחלנו בירידה בהשקעות כבר ב-23, אצלנו המגמה הייתה גדולה יותר מבעולם בשל אי-היציבות הפוליטית במדינת ישראל. ראינו ירידה של 25 מיליארד שקל הכנסות במיסים, וזה נמשך עם המלחמה, אנחנו לא יודעים איך זה יתפתח, איש לא יודע איך הלחימה תפסק, לכן הדיון הזה מאוד חשוב לשמוע ולראות איך אנחנו יכולים לסייע, כל השקעה מביאה עוד תעסוקה והכנסות למדינה".
ח"כ יצחק קרויזר: "מדינת ישראל באחת התקופות הביטחוניות הקשות שלה, עם השפעה ישירה גם על הפן הכלכלי, ההשקעות הזרות על מדינת ישראל היו אחת מנקודות האור על התעשיה והמשק המקומי, תפקידנו לראות איך הממשלה נערכת לסיטואציה הזו, כדי לצמצם את חוסר ההשקעה ולעודד אותן, גם אנחנו כחברי הוועדה אילו דברים עלינו לתקן ולשפר כדי לייצר את הביטחון של אותם משקיעים, והתעשיה המקומית תחזור לשגשג ולפרוח".
ח"כ ינון אזולאי, שניהל את הדיון: "טרם הלחימה השקיעו השקעות זרות רבות, ברגע שנפתחה מלחמה, לא רק שלא הגיעו משקיעים חדשים אלא גם ברחו חלקם, שזה הצד הגרוע יותר. זה לאו-דווקא בהייטק, זה קרה בגלל הלחימה, בגלל החשש של כמה זמן היא תמשך, בשל כאלה שיש להם עסקים במדינות מוסלמיות, וחששו, הסיפור הוא גם סוג של אנטישמיות כלכלית, "הם מכים בעזה אז אין לנו עניין לעזור להם". חלק מהחסמים זה גם בנקים שלא מאפשרים לסיים את ההליך".
עזרא גרדנר, מייסד ומנהל ורנה קפיטל: "הגעתי לארץ במיוחד לרגל הדיון, אנחנו אחת הקרנות הגדולות ביותר שממוקמות בארה"ב ומשקיעה בארץ, כבר 13 שנה הקרן משקיעה בארץ. לצערי המצב הרבה יותר גרוע ממה שאתם מכירים. יש בעיה קשה מאוד בהשקעות זרות במדינת ישראל, על המדינה לעשות שני צעדים: הראשון: יש לפעול כמו ארה"ב ב-2008, עם תמיכה בבנקים כדי שיוכלו להלוות כספים בביטחון גדול יותר לסטארטאפים, והשני בלקיחת חלק בעלות בסטרטאפים, מה שקורה דרך רשות החדשנות אבל בצורה רחבה יותר".
"אנחנו כקרן הגענו למסקנה שבעקבות המלחמה יש שני דברים חשובים שנעשה, האחד זה הזרמת כספים לארץ, הרמנו קרן ללא עמלות, הכוונה להזרים 50 מיליון דולר לישראל, ואנחנו בצומת הכי ציונית שיש עם החברות הכי טובות, ועדיין לא זורקים עלינו כסף. נביא את הכסף, אבל המצב שם בחוץ מאוד קודר".
"הבנקים הרגילים, הגדולים, צריכים לתת הלוואות לסקטור הישראלי והם מפחדים לעשות את זה. אם הממשלה תיתן רשת ביטחון ותאפשר לחברות לקחת ריבית נמוכה יותר, זה לא שונה מאוד ממה שאתם עושים עם התמיכה במשכנתאות. הממשלה לא תידרש לכתוב עכשיו צ'קים, אולי בעוד שנתיים יהיו לכך עלויות מסוימות. אולי הממשלה תרוויח אם ישקיעו ישירות אבל זה יאפשר לבנקים לפתוח את הארנק ולתת את ההלוואות שנדרשות ותשמעו על זה מהחברות שהגיעו לכאן. הבעיה היא גדולה, היא 10 מיליארד דולר, זה החור שנראה השנה. מה שקורה כאן זו התרסקות, היא איטית אז איש לא עושה שום דבר, אבל כל יום שעובר החברות שורפות עוד כסף ולבסוף בעוד 12-6 חודשים ייהרס מעגל שלם של חדשנות".
"יש חברות גדולות, יש להן גישה להון, לקטנות יש תמיכה טובה מתוכניות שונות, החברות שבאמצע בתהליך שיווקי או האצה עבורן אין שום תוכנית והן בשלב שבו הן צריכות שהשקעות זרות יצטרפו. היינו לוקחים אותם לארה"ב, לאירופה, אסיה, אבל הזרים עזבו את השולחן ולא עונים לטלפון. אלה החברות שיפיקו הכנסה של מיליארדי דולרים, צמיחה ועבודות בשנים הקרובות ואם לא יתמכו בהן לא יהיה לכם תקציב לשום דבר, תהיה התרסקות בגביית המיסים. מה שיותר גרוע הוא שלקראת סוף שנה שעברה ראינו התעוררות בשווקים. זה לא שלהשקעות זרות אין איפה לשים כספים אם לא בישראל. הכספים הולכים למקומות אחרים ואנחנו נותרים מחוץ למעגל, אם נניח שמחר המלחמה תיגמר באופן הטוב ביותר והעולם כולו שיגיד שפעלנו בצורה הטובה ביותר, עדיין ייקח 6-3 חודשים להביא לכאן את המשקיעים ועוד 6-3 חודשים שהם יערכו את המחקר שלהם, זה אומר שהשנה הזאת אבודה. בעיה של 10 מיליארד".
עופר דורון, מנכ"ל evr: "אנחנו חברה שמפתחת מנועים מתקדמים לרכב, התחום הזה הוא תחום מאוד קשה, אנחנו במה שנקרא עמק המוות, האזור בו אתה שורף הרבה כסף ועוד אין הכנסות, האזור הזה בצרת מימון קשה. הצלחתי לגייס לאחרונה קצת פחות מ-10 מיליון דולר, רק מהמשקיעים הקיימים, זה נותן לי פחות זמן ממה שציפיתי, כל המשקיעים אומרים זה מעניין אבל לא עכשיו. למזלי אני בקשר עם משקיעים שיכולים לעזור לנו להתקדם ולשמור על הכסף לעצמם, אבל זה קשה מאוד. יש פעולות שכבר קורות, רשות החדשנות הוציאה תוכנית מהירה לסטרטאפים שצריכים גישור, הכסף כבר בבנק, מיליון וחצי שקל, אבל גם הסכום הזה מספיק לי לחודש של החברה, אז הוסיפו לי חודשיים, ולהסיר את הכובע על רצינות התגובה והמהירות, אבל צריך הרבה יותר. דיבר עזרא על הלוואות עם ערבויות, זה גם יכול לעזור. במצב הביטחוני המשקיעים לא רוצים להשקיע. אנחנו רוצים סיוע של המדינה בגיבוי ההלוואות והגדלה משמעותית מאוד של תקציב החדשנות לתמיכה בסטרטאפים".
דניאל בראל, מנכ"ל ree: "אנחנו חברת הרכב היחידה בישראל, אנחנו מייצרים רכבים ומוכרים אותם בשוק האמריקני. אנחנו מעסיקים מאות עובדים, יש לנו צבר הזמנות של מעל 200 מיליון שקל השנה, אבל אי-אפשר לייצר כי הספקים מבקשים שנשלם להם את כל חומרי הגלם מראש, כי הם לא רוצים לתת לנו אשראי. בעולם רגיל היינו מבקשים הלוואת גישור, הבנקים יושבים על הגדר ואומרים לא רוצים. אנחנו בשלים יותר מחברת סטרטאפ רגילה, אנחנו אחרי הפיתוח, והבקשה שלנו כחברה לא גדולה כמוביליי ולא קטנה, הצבר הזמנות שלנו מובטח, הן לא ניתנות לביטול, אנחנו יכולים לעשות 200 מיליון שקל בשנה הזה, הבנקים רואים את זה ולא מוכנים. ברגע שהמדינה תראה זאת ותעמוד מאחור, יכנסו משקיעים נוספים וזה יהיה קל".
רונית הרפז, מנכ"ל אנדורון מדיקל: "יש לי סטרטאפ רפואי, אני בת-מזל, קיבלתי מענק של 2 וחצי מיליון אירו מרשות החדשנית האירופית, ללא מצינג' ולא התחייבות, כדי לסיים את הניסוי הקליני אני צריכה 20 מיליון דולר בשנתיים הקרובות. שוחחתי עם כמה גופי השקעה, בין השאר גם עם עזרא, 80 אחוז מהכסף של ההייטק הוא מגופים זרים. איך אנחנו סוגרים את הפער? כל מי שדיברתי איתו אמר לי את לבד, המדינה לבד, ההייטק לבד, לא יכנס לפה שקל בשנתיים הקרובות, הנחת העבודה צריכה להיות שיש פה אפס כסף בשנתיים הקרובות, המדינה מעמידה 600 מיליון דולר התחום צריך 16 מיליארד דולר. זה הפער שאתם צריכים לעבוד עליו, זה שמשרד האוצר לא יושב ונותן מענה זה מחדל. הייטק, ביוטיק, כולם תלויים בזה, אני לא מדברת על רפאל וחברות גדולות כאלה".
נתנאל היימן, התאחדות התעשיינים: "יש חשיבות גדולה שהסטרטאפים האלה יצליחו, זה נכון לסביבה העסקית של הסטרטאפים ושל התעשיה כולה. לגבי ה מה יגרום למשקיעים זרים להתקבע פה? זה מחקר ופיתוח, השקעות הון ורגולציה, על כל אחד מהדברים האלה יש שחיקה בשנים האחרונות. יש הורדה ושחיקה של התקציבים, יש רשימה אדירה של עלויות עודפות, יש כעת גם את מס המילואים קרי אנשים ש-3 ו-4 חודשים במילואים וכולם משלמים את העלויות הסוציאליות שלהם. גם ברגולציה ברמ"י משקיעים זרים מקבלים אפליה, משקיעים זרים שרוצים לפתוח מפעלים במגדל העמק ותפן, ורמ"י מעכבת אותם. אין לנו היום אסטרטגיה, היה פעם גוף שמרכז צרכי משקיעים זרים בישראל במשרד הכלכלה, הרשות הזו בוטלה לגמרי. בכל החלטה שאתם מקבלים פה, אם לא נדרוש לכלול אותה באסטרטגיה למשיכת משקיעם זרים, המצב שלנו יהיה גרוע הרבה יותר".
הד"ר אסף משה קובו, כלכלן ראשי, רשות החדשנות: "הצבענו לפני כמה שנים על כך שההייטק הישראלי נסמך על השקעות זרות, 80-85 אחוז מההון סיכון הוא זר, גם בקרנות הישראליות שפועלות הכסף ממקורות זרים, גם בהשקעות המו"פ אנחנו בפער בסדרי גודל ביחס למה שקורה ב-oecd, במובן של השקעות זרות. לכן הכלים שחשבנו לפתח בשעת משבר הם דווקא לעודד את המשקיעים הישראלים, שיכנסו לפחות חלקית בנעלי המשקיעים הזרים בתקופה הזו. השקנו 2 כלים אחד זה המסלול המהיר, הוא פועל מנובמבר ועד מרץ, הוקצה לזו 400 מיליון שקל, במקביל החלטנו לפתוח תוכנית להשקעה במשקיעים מוסדיים ישראלים, נעשה להם מאנצינג' של 30 סנט על כל דולר, בהשקעות הון סיכון ישראליות. הוחלט על זה אחרי חשיבה עם משקיעים מוסדיים בישראל, זה אמור לתת מענה חלקי, אנחנו שמים לטובת האירוע הזה סדר גודל שאמור להזרים סה"כ מיליארד דולר לשוק ב-24 ו-25".
ח"כ אזולאי: "אני מנסה לראות אם רשות המיסים פה, הם לא נמצאים, אגף תקציבים לא נמצאים, פשוט לזלזל בוועדה. הוזמנו לדיון ויודעים שהוא חשוב, מדובר בהשקעות של מדינת ישראל שאפשר לתת פה מענה, זהו זלזול בוועדה".
ניר הירשמן מפורום חברות הקריפטו: "חברות מהתחום הזה לא יכולות לשלם מיסים בישראל כי רשות המיסים מקבלת כספים רק מבנקים ישראלים, את הדבר הזה פתרו ליחידים, בינואר רשות המיסים עשתה נוהל. ישבנו עם ראש רשות המיסים ואמר שזוהי בעיה וצריך לפתור את זה. יצא נוהל במקום שיהיה רשום "הנוהל חל על יחידים וחברות" זה לא כתוב. רשות המיסים היום לא מאפשרת למשקיעים בחברות ישראליות וודאות שלא יהיה עליהם כפל מס. קרן הון סיכון ישראלית מהתחום, מצאה חברה שעובדת מצוין בישראל וצריכה לעמוד באינטרס שלה ולהגיד קחו את הרגליים שלכם".
ח"כ אזולאי סיכם את הישיבה: "בסופו של דבר יש פה אירוע שהוא אירוע חשוב לכלכלת ישראל, הייתה צניחה בהייטק בישראל, ברגע שזה הולך למקום של קריסה ומשקיעים חדשים שלא מגיעים אנו קוראים למשרד האוצר לבחון את נושא הלוואות בערבות המדינה גם בנושא המשקיעים הזרים, אני חושב שזהו דבר חשוב מאוד וייתן דחיפה להשקעות הזרות שאמורות להגיע למדינת ישראל. בנוסף יש להגדיל את היקף ההשקעה, נמשיך ונעקוב אחר הנושא. יש פה ידיים עובדות טובות, זה עוזר גם לנו כאזרחים, שתדעו לכם שהמוח הישראלי והיהודי בראש ובראשונה הוא מוח טוב, אנחנו במגמה שכמה שיותר יישארו פה ולכן אני קורא גם למשקיעים, כשאתם באים להשקיע תשקיעו גם בייצור פה, מדינת ישראל צריכה לעשות הכל כדי לתת לכם מענה ביצור ולא רק במו"פ. המשקיעים פה והחברות תמשיכו להשקיע, תאמינו במדינת ישראל, ביחד ננצח ונעשה דברים טובים למען מדינת ישראל והיהדות בכלל".
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
