זה כבר היה יותר מדי, אפילו עבור אהרן ברק: נשיא בית המשפט העליון החליט לאחרונה (יום ו', 11.6.04) לפסול את סגנית נשיא בית משפט השלום באילת, דפנה בלטמן-קדראי, מלדון בעניינם של ניקול ושמעון טיבי וחברת א. עולם העיצוב בע"מ שבבעלותם, לאחר שכינתה אותם "גנבים".
בני הזוג טיבי ו"עולם העיצוב" נתבעו על-ידי מקסים שמבה, שותפם לשעבר לעסקי העיצוב. שמבה טען כי השניים גזלו נכסים של חברה המשותפת לשני הצדדים, ואילו בני הזוג טיבי הגישו תביעה שכנגד, בה טענו כי שמבה הונה אותם והוא חייב להם כספים.
עוד לפני הגשת כתב ההגנה והתביעה שכנגד, נתן בית המשפט, לבקשת שמבה ובמעמד צד אחד, צו למינוי תופס נכסים לכל המטלטלין המצויים במשרדי "עולם העיצוב". בדיון שהתקיים בשלב מאוחר יותר במעמד הצדדים, אמרה השופטת בלטמן-קדראי לנתבעים כי הם "גנבים", והוסיפה שייתכן כי מעשיהם מגיעים לכדי עבירה פלילית של גניבה. בלטמן קדראי הוסיפה, כי לא היה מקום לתת את הצו במעמד צד אחד, אך היא "תמצא הדרך להעניק סעד ראוי" לשמבה.
בני הזוג טיבי, המיוצגים על-ידי עו"ד יורם אבי-גיא, ביקשו בו במקום מהשופטת לפסול עצמה מלדון בעניינם, בנימוק שהתבטאויותיה מעידות על גיבוש משוא פנים מצידה. בלטמן-קדראי סירבה לפסול עצמה, בטענה שהשימוש במילה "גניבה" היה אמנם בוטה, אך הוא תאם את התשתית הראייתית שהיתה מונחת בפניה בשעת מעשה, וכי היא פתוחה להכריע בטענות הצדדים ללא משוא פנים ובהתאם לראיות ולדין.
על החחלטה הוגש ערעור לבית המשפט העליון. נשיא בית המשפט, אהרן ברק, החליט בצעד נדיר לקבל את ערעור הפסלות - ולהורות על החלפתה של השופטת בלטמן-קדראי בשופט אחר של בית משפט השלום. "בנסיבות המקרה שלפני מקימה ההתבטאות חשש ממשי למשוא פנים", קבע ברק. הוא הוסיף כי "מעיון בהחלטת בית המשפט עולה כי הוא אכן ציין שהמערערים הם גנבים... בית המשפט גם דבק בקביעה זו שעה שדחה את בקשת הפסלות. הוא ציין שהמערערים לא סתרו את המסקנה העולה מחומר הראיות לפיה אכן נעשתה כאן גניבה. גם אם לא נכונה טענת המערערים כי בית המשפט ציין שימצא הדרך לסייע למשיבים, הרי שדי באמירה המיותרת שאין חולק כי הושמעה, כדי להצדיק את פסילתו".
ע"א 10638/03 ניקול טיבי ואח' נ' מקסים שמבה ואח'
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
