|   15:07:40
דלג
  עידן יוסף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
כל מה שצריך לדעת על הפסקת הריון
כתיבת המומחים
טוען רבני יכול לשקם את חיי הנישואין שלכם?
ועדת החוקה [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

מחיקת עבירת תקיפת שוטר ליוצאי אתיופיה - במחלוקת בין ח"כים למשרדי המשפטים והבל"מ

יוזמי החוק עומדים על מחיקה אוטומטית של תיקי תקיפת שוטר; הממשלה הסכימה לעבירות הפרת הסדר הציבורי אך לא לתקיפת שוטר; מחלקת החנינות במשרד המשפטים ובית הנשיא הציעו כפשרה גם לקבוע מנגנון לבחינה יזומה של מחיקת הרישומים על תקיפת שוטר באופן פרטני
01/04/2024  |   עידן יוסף   |   חדשות   |   כנסת 25   |   תגובות

ועדת החוקה המשיכה (יום ב', 1.4.24) להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023, שיזמו ח"כ צגה מלקו, ח"כ פנינה תמנו שטה וקבוצת חברי כנסת.

מוצע בה למחוק את הרישומים הפליליים והמשטרתיים ביחס לעבירות של הפרת סדר ציבורי למי שאין לו רישומים נוספים כאלו ולא נגזר עליו מאסר. תחילה הוצע כי תחולת החוק תהיה לעבירות שבוצעו במסגרת המחאה כנגד האלימות המשטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, אך בדיון היום הוצע כי הצעת החוק תחול על עבירות הפרת הסדר הציבורי באופן כללי, זאת לאור דוח ועדת פלמור ודוח מבקר המדינה, שהצביעו על שיטור-יתר בעבירות מסוג זה לא רק במסגרת המחאות.

מענה למרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא אכיפה כלפי יוצאי אתיופיה / סקירה
מדור קהילת יוצאי אתיופיה בחטיבת קהילות מציג את נתוני אכיפה בין השנים 2019-2023 לעניין עצורים ונאשמים יוצאי אתיופיה (11 עמ')

"זו הצעת חוק צודקת המתקנת עוולה", פתח יו"ר הישיבה, ח"כ ארז מלול. "אני קרוב מאוד לעדה האתיופית, ובכהונתי במשרד לשירותי דת הייתי שותף לשינוי בתיקון העוול של הפליית הקייסים, והצעת החוק היא חלק משורת דברים שישראל חבה לעדה הזו".

ח"כ צגה מלקו אמרה: "אנחנו בסה"כ 1.7% מהאוכלוסייה, אבל מספר הקטינים שנפתח להם תיק הוא יותר מ-5%. עד עכשיו המשטרה לא העבירה נתונים. את העוול שנעשה יש לתקן גם ע"י מוסדות המדינה אחרת זה יציב סימן שאלה ענק ביחס לאמון במוסדות. ללא תקיפת שוטר, אין משמעות לחוק כי ברוב התיקים שפותחים לילד או נער השוטר יאשים בתקיפה".

ח"כ פנינה תמנו שטה: "החוק שלי מדבר על מחאות 2015 ועל 2019. הקהילה הפסיקה להירמס והיא עומדת על זכויותיה ועדיין משלמת מחיר כבד, חלקה גם במחיר חיים. אחוז המתאבדים בקרב יוצאי אתיופיה אחרי המחאות פי 7 מהאוכלוסייה. לא ייתכן שדור שלם ימצא עצמו מודר ומושפל כשמרבית הנתונים חסויים ומתמסמסים ונחשפים על-ידי הדור הצעיר נדבך-נדבך. לפני ארבע שנים הייתי צריכה לפנות לנשיא המדינה כדי לבדוק כמה תיקים נפתחו ליוצאי אתיופיה, ומצאתי נתון זועק לשמיים של 23,000. כמעט בכל בית שני יש תיק או יותר. הגענו כקהילה מכובדת לארץ. 40% מהקטינים היהודים בכלא אופק הם יוצאי אתיופיה. תיקון מציאות כל כך קשה דורש לצאת מהכלים השגרתיים, והחוק הזה הוא תיקון אמיתי ונצרך. תקיפת שוטר היא אחד הסעיפים שהכי הרבה משמשים כנגד יוצאי אתיופיה והתנגדות משרד המשפטים להכללתו בעייתית מאוד".

ח"כ משה סלומון: "כל זמן שאין לנו נתונים מפולחים לפי שנים, לא נוכל להבין מה תקופת חלות החוק כדי לתקן את המציאות הזו. היום המון תיקים תלויים ועומדים ובכך יוצרים תקרת זכוכית לנערים. חשוב שהחוק יחול מכאן ועד בכלל. אם חייבים להגביל משפטית, אז ודאי להחיל מ-2015. יש התקדמות מאז ועדת פלמור אבל זה לא מספיק. הקהילה שלנו מגיעה לארץ מתוך ציונות וחיבור. האתגרים בארץ יצרו את המציאות הזו ועלינו לאפשר ניקוי שולחן ע"י החוק".

ח"כ נעמה לזימי: "אני מברכת על החוק וחשוב שיוחל מ-2015. אני שנים פעילה נגד אלימות משטרתית, ובמחאת יוצאי אתיופיה ראיתי יותר שוטרים ממפגינים, עם רימוני הלם. אנשים צעירים יוצאים להפגין נגד שיטור יתר ואלימות משטרתית, ומוצאים עצמם בדיוק במציאות נגדה הם מפגינים. גם היום יש אלימות משטרתית מעצרי שווא ואכיפה בררנית, אני מזכירה שזה לא צמח מהקורונה או ממחאת בלפור. מחאת 2019 הוצתה בעקבות רצח סלומון טקה וראיתי אימהות שפוחדות כל פעם שבנן יוצא מהבית. זה מחייב תיקון עמוק של המערכות".

ח"כ יואב סגלוביץ': "אנחנו לא בדיון תיאורטי, והחוק כפי שנוסח לא טוב ולא פותר את הבעיה. החוק הזה מדבר על תאריך מסוים ותיקים מסוימים. אי-אפשר לעשות שום דיון בלי נתונים שיאפשרו לבחון את התאריכים של התחולה וההיקפים".

אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות במרכז המחקר והמידע של הכנסת: "פנינו ב-21.2 למשרד לביטחון הפנים לבקש נתונים עד ל-7.3, ועד היום לא קיבלנו את הנתונים. אני לא יודעת אם הנתונים הועברו ללשכת השר לביטחון פנים והתעכבו שם, דבר שקורה פעמים רבות. יצויין כי משרדי הממשלה מחויבים למסור נתונים לכנסת ללא דיחוי".

עו"ד טל פז מזרחי מהייעוץ המשפטי למשטרה: "נעשתה פעילות ענפה עוד מ-2019 כשעלתה המחשבה להקים את חטיבת הקהילות וגובשו תהליכים פנים וחוץ ארגוניים. אנחנו עדיין בתהליך. תיקון עוול או פער לא לוקח יום-יומיים. עשינו עבודה משמעותית ולקחנו כמה צעדים קדימה. גיבשנו הסדר עם משרד המשפטים שלא מדבר על פנייה פרטנית או מחאה פרטנית אלא ראייה רחבה ללא הגבלה גילית".

ליטל אברהמי מחטיבת התביעות במשטרה: "אני מ"מ ראש חטיבת יוצאי אתיופיה שהוקמה לפני 3 שנים בהנחיית מפכ"ל לאור החלטות ממשלה, ומסקנות ועדת פלמור. המשטרה העבירה את הנתונים הנדרשים. החטיבה מיקדה את המאמץ בתהליכים ארגוניים וחוץ-ארגוניים להגברת השיח ושיתוף הפעולה. נדרשנו לנתונים מ-2019. מתוך הנתונים ניכרת מגמת ירידה בשיעור המעצרים של קטינים מקהילת יוצאי אתיופיה, אל מול הבגירים אנחנו רואים מגמת עלייה שמשטרת ישראל מודעת אליה ואנחנו שמים על זה את הדגש. אנחנו בוחנים את המגמות שהן בסיס לתוכניות העבודה של משטרת ישראל, שהיא ארגון לומד".

חברי הכנסת התרעמו על אי-העברת הנתונים ודרשו כי הנתונים יועברו מיד, כדי שהצעת החוק תוכל להישען עליהם. ח"כ מלקו: "פניתי גם ללשכת השר. אל תמרחו אותנו. את הנתון היחיד העבירה האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. לגבי 2020-2018 לא העברתם נתונים. כמה זמן המשטרה מתלמדת על הילדים שלנו? למה אין פילוח נתונים?"

ח"כ שטה: "אם את מתדהרת בנתונים הללו זו בושה. המספרים האלו הם טירוף. 15% נחשב לירידה ביחס לאוכלוסייה המונה 1.7%? נעביר הצ"ח חסינות שתאסור על המשטרה להתקרב לקטינים שחורים".

ח"כ סגלוביץ': "ביקשתי בישיבה הקודמת לדעת כמה תיקים נפתחו שהם בגדר הצ"ח. בשאלת נתונים סטטיסטיים אתם לא נדרשים לאישור שר. זו לא שאלה של מדיניות.
אותה הפגנה קשה שהייתה ב-2019, חלק מהתיקים בטח הסתיימו והשאלה כמה נשארו כדי לדעת מה תחולת החוק"

עו"ד אווקה קובי זנה, עד 7.10 ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות ועכשיו ראש תחום מח"ש בסניגוריה הציבורית: "הנושא של החוק חשוב וקריטי. השיח על הנתונים קיים המון שנים ויש להודות לרה"מ על הקמת ועדת פלמור שממצאיה מהווים את התשתית לפעילות למיגור הגזענות. הנתונים קיימים. יש לעגן בחקיקה שכל הנתונים יהיו שקופים. המפכ"ל אמר ב-2016 שהמוח של השוטר חושד יותר ביוצאי אתיופיה ובזה יש לטפל. את שיטור היתר והאלימות מכירים ויש להרחיב את התחולה של החוק גם לימי שגרה ולא רק לימי המחאה. היה מקרה של צעיר שבשעה 15:00 זרק כוס לרצפה ברחוב בת"א וניידת משטרה עצרה אותו. כמעט כל התיקים של יוצאי אתיופיה מתחילים בדרישת הזדהות ואת זה יש לתקן".

עו"ד נירית להב קניזו מייעוץ וחקיקה משרד המשפטים: "הצעות החוק לא פשוטות, הן מגלמות פגיעה בשוויון. ביחס לחוק שהיווה את המקור להצצעת החוק, ומחק רישומים פליליים לגבי תקופת ההינתקות, הוגשה עתירה לבג"ץ וביהמ"ש הצביע על פגיעה משמעותית בשוויון, אך בגלל ייחודיות הרקע לחוק, הוא נמצא כמידתי וסביר. כשבאים לאמץ הסדרים דומים יש לקחת בחשבון את הפגיעה בשוויון. מה שמייחד את יוצאי אתיופיה הוא שהייתה ועדה ציבורית שבחנה את הנתונים והיה דוח מבקר המדינה ושניהם הצביעו על תופעה מטרידה של שיטור יתר. בהתאם לכך אפשר לקדם תיקון חקיקה מצומצם ומוגדר יותר המטפל בבעיה של שיטור היתר ולא במחאות. אנחנו מתמקדים במחיקת הרישומים בעבירות של הפרת הסדר הציבורי - גם ברישום הפלילי במקרים בהם הייתה הרשעה וגם ברישומים המשטרתיים. כרגע לא נכון לכלול את העבירה של תקיפת שוטר המצדיקה בחינה פרטנית של הנסיבות אם הן קלות ומצדיקות מחיקה, או חמורות. לא הכנסנו את עבירות האלימות באופן כללי. אנחנו מציעים שהתאריך הקובע שעד אליו יבוטלו הרישומים הוא סוף 2019. בנוסף, הצעות החוק דיברו על פנייה של בעלי הרישום. המשטרה עשתה צעד משמעותי וההסכמות כרגע הן שהמחיקה תהיה אוטומטית ולא תותנה אפילו במחיקה אנושית".

עו"ד לימור גולדנברג חדד, מנהלת מחלקת חנינות במשרד המשפטים: "אחרי דוח פלמור יצא מתווה משותף לנשיא ושרת המשפטים דאז לחנינות ולמרות מאמצים, היבול היה נמוך מאוד - עשרות בודדות של בקשות. הניסיון שלנו בהצעות החוק הוא לא לחכות לפניות מתוך הבנה שחוסר הפניות נובעות מחוסר אמון. לכן הצעתנו היא מחיקה אוטומטית. יש לוודא את הנתונים כדי שלא יהיה חוק על קבוצה ריקה.

"כמו-כן, דוח פלמור הצביע על הבעיה העיקרית של שיטור יתר ולכן יש ללכת לעבירות הנוגעות לכך. אפשר לחשוב על מתווה משולב של מחיקה אוטומטית בעבירות פחות חמורות ולגבי עבירות תקיפת שוטר - בית הנשיא יקבל את הרשימה בדחיפה וידון בהם. בגלל שיש עבירה מורכבת יש למצוא מודל שהשמות של אותם אנשים יגיעו אלינו מבלי לחכות שיפנו אלינו ואז ניתן יהיה לעשות זאת. בעבירות החמורות יותר יהיה מנגנון אחר שטעון בדיקה. אפשר יהיה לבחון לא רק את עבירת תקיפת שוטר".

ח"כ סגלוביץ': "מי שנעצר על תקיפת שוטר, יש לו כבר רישום ולכן זה חייב להיות ישירות בין חטיבת החקירות למחלקת החנינות כי ככל שפער הזמנים ארוך זה לא יהווה פתרון. סמכות הנשיא היא אחרי הרשעה ופה אנחנו מדברים על הרישום הפלילי המשטרתי. אם רוצים לעשות שינוי אמיתי, זה אומר שיטת עבודה ייחודית לגבי יוצאי אתיופיה כי כל עוד זה לא יקרה לא יהיה פתרון. החקיקה לא תפתור את הבעיה. הבעיה הגדולה בדוח פלמור היא לא החנינות אלא סוגית הרישום הפלילי במשטרה".

עו"ד מיכל צוק, יועמ"שית בית הנשיא: "גם מבחינת הנשיא והמאמצים שנעשו עם משרד המשפטים, אנחנו בעד המוצע ובעד הפעלת סמכות החנינה בדרך שתיתן מענה. אנחנו לא מוסמכים לטפל במחיקת רישום משטרתי אלא רק רישום פלילי. לגבי מה שבסמכותנו - לא הייתי מציינת עבירה ספציפית. המציאות תמיד עולה על הדמיון ויש לנסח בצורה שתכיל גם את המקרים הנוספים מעבר לתקיפת שוטר".


עו"ד רינה איילין גורליק, מנכ"ל אגודת יהודי אתיופיה: "שיטור היתר וההפליה הגזענית הממוסדת מלווה אותנו למעלה מעשור. הוקמו יחידות ונעשו פעולות אבל הממצאים עדיין קשים. הנתונים שערורייתיים. דובר על עלייה במספר התיקים הנפתחים לבגירים. כשמדובר על ירידה יש לבחון לא רק אבסולוטית אלא ביחס לירידה בכלל הציבור כי אם משווים זאת לכלל האוכלוסייה, בכלל רואים עליה בנתונים. השיח של שיטור מותאם תרבות לא רלוונטי. אנחנו לא בעלי תרבות אחרת. אני פה מגיל 4. מניעת שיטור היתר צריכה להיעשות בתוך המשטרה שעליה לתת טיפול שוויוני. תקיפת שוטר צריכה להיכלל בסל העבירות שבחקיקה. לגבי נתוני פשיעה בקרב כלל יוצאי אתיופיה, שיעור התיקים גבוה במיוחד בנוגע לתקיפת שוטר וקטטות רחוב והכשלת שוטר. בעבירות אלו צריכה להינתן לבית הנשיא אפשרות למחוק את התיקים בלי להמתין לבקשת חנינה".

דוד יאסו, מנהל מטה שילוב יוצאי אתיופיה במשרד רה"מ: "מ-2016 במשטרה יש מגמת שינוי בהתנהלות ויחד עם זה יש עוד הרבה מה לתקן. לבית הנשיא מגיעים רק מי שנשפטו. לגבי 15,000 התיקים שנפתחו לפני 8 שנים, ונסגרו מחוסר עניין לציבור, המשמעות היא שהילדים הללו לא יכולים להתגייס לקרבי ועוד. ביקשתי גם מהמשטרה - להקים ועדה בתוך המשטרה למחיקת התיקים הטוטאלית במחשב כדי לפרוץ עבור הילדים האלו את העתיד".

עו"ד קרן אבירם מהלשכה המשפטית של המשרד לביטחון לאומי: "השר לביטחון לאומי ושר המשפטים תומכים מאוד בהצעת החוק, אך יש התנגדות של השר לביטחון לאומי למחיקה גורפת בעניין תקיפת שוטר".

עו"ד להב קניזו: "עשינו צעדים גדולים מאוד, אחד לקראת השני, כדי לתת מענה לבעיה האמיתית ויש להתמקד בהסכמות לקריאה הראשונה ולסמן את הנקודות שיצריכו בדיקה. אנחנו עדיין בוחנים את רשימת העבירות בהפרת סדר ציבורי. את החנינה היזומה ע"י בית הנשיא נבחן אם יש צורך לעגן או שאפשר להסתפק בפתרון שלא יחייב חקיקה".

ח"כ תמנו שטה: "אני מוכת הלם מהנתונים של 2019 עד 2023. מדובר על מעל 20,000 תיקים שנפתחו כשמתוכם למעלה מ-100 תיקים עד גיל 11, זו לא מגמת שיפור. מתחת לגיל 17 מדובר על יותר מ-5,000 תיקים שנפתחו. 10% מכלל התיקים הם על תקיפת שוטרים. החוק בא לתקן טעויות עבר, אך כדי לתקן יש לעשות מה שעשו בצבא - לא פתחו תיקים ולא העמידו לדין יוצאי אתיופיה. רואים בנתונים השתוללות גדולה על יוצאי אתיופיה והפקרות של המדינה. אחרי עשור שלם של מאמץ בכל כיוון זו בושה. מי שייפגע מפרסום הנתונים הם בני הקהילה, אבל אולי אור השמש ירעיד את בעלי המקצוע".

ח"כ סלומון: "הנתונים מאוד קשים. אי-אפשר לדבר על מגמות כי מדובר בבור תחתיות. מחיקת הרישום צריכה להיות ללא הגבלת מועד ביצוע העבירה לשנים מסוימות, אלא יש לנקות שולחן ולייצר דף חלק לצעירים ומשפחותיהם. אם בכל זאת מגבילים, יש לכלול לפחות את 2015 ועד היום. יש לכלול את החנינות היזומות בנוהל או בחוק. על כל תיק שנפתח בעניין מגע עם שוטר צריך לחול ההסדר. אני בוחן להוביל חוק לביטול עבירת השוטטות בגלל תופעת הדוחות של הפקחים הפוגעים בהרבה צעירים".

ח"כ טלי גוטליב: "החוק מתחיל תיקון עוול ויפתור בעיה ספציפית ולא את כל שיטור היתר שיש נגד יוצאי אתיופיה. לצד זאת, האמירות שצריכות לצאת מכאן הן שאם היו מבעירים כבישים כמו אתמול בהפגנה של אתיופים, היו כאן מאות עצורים עם תיקים ומעצר עד תום הליכים. יש שיטור-יתר מתוך תפיסה בעייתית מאוד, ולאו-דווקא מגזענות. יש חוסר אמון מובנה בשוטר והמשטרה הרוויחה זאת ביושר בעקבות חקירות ביריוניות. הצעת החוק צריכה להעביר מסר ברור של שמירה על כבודה של הקהילה האתיופית".

מ"מ היו"ר ח"כ מלול: "יש הסכמות ברוב הנושאים והמחלוקת בין הממשלה למציעים היא על סעיף אחד שהוא פטיר מבחינת הניסוח. יש לשבת עם המשרד לביטחון לאומי על עבירות תקיפת שוטר ולגבי תיקים תלויים כי בישיבה הבאה תהיה הצבעה, אחרת לא תהיה כל משמעות ולא יהיה תיקון העוולה".

תאריך:  01/04/2024   |   עודכן:  01/04/2024
עידן יוסף
+מסתמן: פתרון זמני לחיבור חשמל ביישובים ללא תוכנית בנייה מפורטת
23:49 01/04/24  |  עידן יוסף
ועדת הכלכלה אישרהלקריאה ראשונה את הצעת חוק אספקת חשמל של ח"כ אופיר כץ, וקבוצת חברי כנסת, שמבקשת לתת פתרון זמני, בהוראת שעה לשנתיים, ליישובים שאין להם תוכנית בנייה מפורטת או היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה, ולכן לא יכולים להתחבר לרשת החשמל ולקבל אספקה מחברת החשמל.

ח"כ כץ הציע בתחילה לאפשר חיבור זמני לחשמל ליישובים דרוזים וצ'רקסים, ברקע זה קיימה הוועדה מספר ישיבות בחודשים האחרונים והיו"ר ביטן הבהיר בהן כי הוועדה לא תעביר חקיקה שאינה שוויונית. בעקבות זאת אמר היום היו"ר ביטן, כי ההצעה נוסחה מחדש באופן יותר שוויוני ולפי פרמטרים אובייקטיביים. כמו-כן, התקבלו חלק מדרישות חברת החשמל, על-מנת לאפשר את החיבור בפועל ולא רק על נייר.
+בעוד שש שנים: כרבע מהאוכלוסייה תסבול מעודף משקל
23:45 01/04/24  |     |   לרשימה המלאה
כך, אם תימשך המגמה הנוכחית, עולה מנתוני אגף התזונה במשרד הבריאות. כבר היום כ-8% מהילדים בגיל 7 סובלים מעודף-משקל
+בקריאה ראשונה: קביעת הגדרה להסדר גישור בין-לאומי
23:42 01/04/24  |  עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 107) (הסדר גישור בין-לאומי), התשפ"ג-2023. 14 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה.

מוצע בה לקבוע כי הסדר גישור ייחשב להסדר גישור בין-לאומי רק בשני מקרים: האחד, כאשר מקום העסקים של שניים לפחות מהצדדים לעסקה נמצאים במדינות שונות. השני, כאשר המדינה שבה מצוי מקום העסקים של הצדדים להסדר הגישור אינה המדינה שבה התבצע או נועד להתבצע חלק ניכר מהחיובים שייקבעו בהסדר הגישור, או שאינה המדינה שלה הקשר ההדוק ביותר לסכסוך שהסדר הגישור בא ליישב.
+הביטוח הלאומי: הגדרת סרטן העור מיטיבה עם החולים
23:40 01/04/24  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
בכל חודש, מאובחנים כ-1,000 חולים חדשים עם סרטן עור, חלקם כתוצאה מעבודה רבת שנים בחשיפה לשמש  ▪  יותר ממחצית המאובחנים הם גברים אחרי גיל 60, ובשנת 2020 מתו 192 חולים מסרטן עור חודרני
הכרה בחולי מלנומה [freeimagegenerator]
+סופית: מורשע בטרור לא יוכל לחזור לסביבת הנפגע
23:24 01/04/24  |  עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד-2024 של חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, אליה מוזגו הצעות של חברת הכנסת אתי עטייה, ושל חברי הכנסת אריאל קלנר, עודד פורר וקבוצת חברי כנסת. 24 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 7 מתנגדים.

הצעת החוק קובעת זכאות לנפגע עבירה, ולקרוב משפחתו בגין עבירות מסוימות, להגיש בקשה לבית המשפט להטלת מגבלות על מקום המגורים, העבודה או מוסד הלימודים של מורשע בטרור. זאת, במטרה למנוע נזק נפשי שעלול להיגרם לנפגעים מעבירת טרור במצב בו יפגשו בפעיל הטרור שביצע את העבירה. בנוסף, קובעת הצעת החוק רשימת עבירות בגינן יהיה ניתן להגיש בקשה לבית המשפט, כל עוד נקבע כי אלו הן גם מעשה טרור. עוד מוצע כי ההצעה תחול גם על פעיל טרור ששוחרר ממאסרו בתקופה שמיום 7 באוקטובר 2023 ועד לכניסת החוק לתוקף.
+הוסדר הפיקוח על כלבים משוטטים שנכנסו מרצועת עזה
23:22 01/04/24  |  עידן יוסף
הכנסת אישרה סופית את החוק להסדרת הפיקוח על כלבים ברוב של 30 נגד 14. בהוראת שעה עד ה-30.11 או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם, כי וטרינר עירוני של רשות מקומית בטווח של עד 20 ק"מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, יהיה רשאי להורות על המתת כלב שאינו מסומן ושנתפס בטווח זה, וזאת אף אם טרם חלפו 10 ימים מיום הבאתו להסגר העירוני. המתה תתאפשר רק לאחר השארתו של הכלב 4 ימים לפחות בהסגר.
+שר הפנים יוכל לחלק הכנסות גם לרשויות הגובלות ביו"ש
23:19 01/04/24  |  עידן יוסף
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 157), התשפ"ד-2024 של חבר הכנסת יעקב אשר. 47 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 30 מתנגדים.

סמכות שר הפנים לחלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות סמוכות או גובלות, תורחב גם למקרים בהם הרשויות הסמוכות או הגובלות נמצאות באזור יהודה ושומרון.
+אושר החוק המרוכך לסגירת רשת אלג'זירה
20:05 01/04/24  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
הכנסת אישרה סופית הוראת שעה המאפשרת סגירת גוף שידורים זר הפוגע בביטחון המדינה  ▪  החוק מאפשר לשר התקשורת לסגור ערוץ אם יוכח שהוא פוגע בביטחון ישראל  ▪  ההחלטה על סגירת הערוץ צריכה להיות מאושרת על-ידי ראש הממשלה והקבינט  ▪  החוק יעמוד בתוקף עד 31.7.24, או עד סיום המלחמה
השר קרעי עם ח"כ צביקה פוגל [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+סער: הצענו את ינואר 2025 כמועד מוסכם לבחירות
15:27 01/04/24  |  מירב ארד
יו"ר הימין הממלכתי, גדעון סער, בהצהרת הסיעה: "הגעה למועד מוסכם לבחירות שיקח בחשבון את צרכי הלחימה היא נכונה. עריכת חשבון הנפש הלאומי לאחר ה-7 באוקטובר היא מתבקשת. אנחנו הצענו את ינואר 2025 כמועד מוסכם אפשרי כזה. ישראל זקוקה לא רק לחשבון נפש, אלא לתיקון, להתחדשות ולתקווה." על ועדת חקירה ממלכתית אמר סער: "חיונית ויש להקימה בהקדם".
+לפיד: הדבר היחיד שיוצר קרע בעם הוא שיש אנשים שמתגייסים ויש כאלה שלא
14:51 01/04/24  |  מירב ארד
יו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, על הצו האוסר העברת תקציבים לבני ישיבות שלא מתגייסים לצה"ל, אשר נכנס לתוקף היום: "הדבר היחיד שיוצר קרע בעם הוא שיש אנשים שמתגייסים ויש כאלה שלא".
+סיעת הימין הממלכתי הודיעה כי תתמוך באישור החוק לסגירת אל ג׳זירה
14:49 01/04/24  |  מירב ארד
סיעת הימין הממלכתי בראשות גדעון סער תתמוך באישור החוק לסגירת אל ג׳זירה בקריאה שנייה ושלישית לאחר שהתקבלו הדרישות שלה לנוסח החוק.

+בשורה למילואימניקים: המשרתים יזכו גם למימון נסיעה בכבישי אגרה
12:09 01/04/24  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה
משרד הביטחון והאוצר הסכימו לשאת כל אחד במחצית מהעלות, לאחר שח"כ ולדיגר יזמה את הדיון בנושא והיו"ר ביטן כינס את הוועדה מספר רב של פעמים ולחץ להגיע לסיכומים שיאפשרו זאת
[צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת]
+יו"ר ארגון המורים מאיים בהשבתה מיד לאחר מבחני הבגרות
11:12 01/04/24  |  מירב ארד   |   לרשימה המלאה

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
תגיות  / עוקבים מי ומי בפרשה - לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן
 אבי דיכטר / Avi Dicter   אברהם בניהו בצלאל / Avraham Benayahu  Bezalel   אוהד טל   אווקה (קובי) זנה / Avka (Kobi) Zena   אופיר כץ / Ofir  Katz   אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso   אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen   אורנה ברביבאי / Orna  Barbivai   אושר שקלים / Osher  Shekalim   אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin   איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir   אליהו דלל / Eli Dallal   אליהו רביבו / Revivo Eliyahu    אלמוג כהן / Almog  Cohen   ארז מלול / Erez  Malul   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   בועז ביסמוט / Boaz  Bismuth   בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky   בני גנץ / Benny  Gantz   גד איזנקוט / Gadi  Eisenkot   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan   גלעד קריב / Gilad Kariv   דבורה ביטון / Dvora  Biton   דוד  ביטן / David Bitan   דן אילוז / DAN Iluz   דני בן יוסף דנון / Dani Danon   ואליד אל הושלה / Waleed  El Hawashla   ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   חמד עמאר / Hamad Amar   חנוך דב מילביצקי / Hanoch Dov Milwidsky   טלי גוטליב / Tali  Gottlieb   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יואב גלנט / Yoav Galant   יואב סגלוביץ' / yoav  segalovich   יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יונתן משריקי / Yonatan Mishraki   יוסף עטאונה / Youssef  Atauna   יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano   ינון אזולאי / Yinon  Azoulay   יסמין פרידמן / Yasmin Fridman   יעקב אשר / Yakov  Asher   יצחק קרויזר / Kroizer Yitzhak    יצחק שמעון סרלאוף    ירון לוי / Yaron Levi   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כץ / Israel  Katz   לימור סון הר-מלך / Limor  Son Har-Melech   מאי גולן / May  Golan   מאיר כהן / Meir  Cohen   מבקר המדינה / The State Comptrollr   מטי צרפתי הרכבי / Matti  Sarfati Harkavi   מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירב כהן / Meirav  Cohen   מנסור עבאס / Mansour Abbas   משה אבוטבול / Moshe Abutbul   משה ארבל / Moshe Arbel   משה גפני / Moshe Gafni   משה רוט / Moshe  Roth   מתן כהנא / Matan  Kahana   נאור שירי   ניר ברקת / Nir  Barkat   סימון  מושיאשוילי / Simon  Moshiashvili   סימון דוידסון / Simon Davidson   עודד פורר / Oded Forer   עופר כסיף / Ofer  Cassif   עמית הלוי / Amit  Halevi   צבי ידידיה  סוכות / Tzvi Yedidia  Sukkot   צביקה פוגל / Tzvika  Foghel   צגה צנגש  מלקו / Tsega  Melaku   קארין אלהרר / Karin  Elharar   רון כץ / Ron Katz   רם בן ברק / Ram  Ben Barak   שלום דנינו / Shalom  Danino   שלי טל מירון / Shelly Tal Meron   שלמה קרעי / Shlomo  Karhi   שרון ניר / Sharon Nir   שרן השכל / Sharren Haskel 
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מחיקת עבירת תקיפת שוטר ליוצאי אתיופיה - במחלוקת בין ח"כים למשרדי המשפטים והבל"מ
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  כנסת 25
ועדת הכלכלה הניחה (יום ב', 1.4.24) על שולחן הכנסת מסקנות מתוך הדיונים ביוזמה לפטור מילואימניקים מתשלום בכבישי אגרה בנסיעה למילואים, לבקשת ח"כ מיכל וולדיגר. לאחר שבמהלך שורה של ישיבות שקיימה הוועדה בשבועות האחרונים, בהם דרש היו"ר ביטן ממשרדי הביטחון והאוצר להתחלק במימון ההוצאה, הבוקר הניחה הוועדה מסקנות בעניין על שולחן הכנסת, לפיהן משרד האוצר ומשרד הביטחון הודיעו כי יאפשרו מימון של הוצאת משרתי המילואים על נסיעה בכבישי אגרה כחלק ממימון הוצאות הנסיעה של משרת מילואים פעיל.
01/04/2024  |  מירב ארד  |   חדשות
יו"ר ארגון המורים רן ארז הודיע בדיון בדיון בוועדה לביקורת המדינה בנושא המשבר בחינוך העל יסודי, כי לאחר הבגרויות הוא מוכן להשבית את מערכת החינוך אם לא ייענו דרישותיו. רן ארז טען כי המשרד האוצר "מובילים לחוזים אישיים וביטול העבודה המאורגנת בתוך ארגוני המורים". ארז האשים את משרד האוצר ואמר: כי "באוצר יש שוביניזם - רוצים את המורים סמרטוטים. החוזים האישיים זה צעד ראשון שלהם בהפרטת מערכת החינוך".
01/04/2024  |  מירב ארד  |   חדשות
ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, זכה (28.3.24) בבחירות לראשות מפלגת יש עתיד עם בפער של חמש נקודות האחוז בלבד. לפיד קיבל 52.5% מהקולות, ואילו ח"כ רם בן-ברק קיבל 47.5% מהקולות. לפיד זכה ב-308 קולות, ואילו בן-ברק - ב-279. זוהי תוצאה מביכה מבחינתו של לפיד, אשר עומד בראש יש עתיד מאז שהקים אותה ב-2012. אלו הבחירות הראשונות לראשות המפלגה, והתוצאה החלשה מבחינת לפיד משקפת את הירידה במעמדו הציבורי (לטובתו של בני גנץ) מאז החלה מלחמת חרבות ברזל.
28/03/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
מליאת הכנסת אישרה (27.3.24) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק סיוע לסטודנטים ששירתו במילואים (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשפ"ד-2024 מדובר בהצעה ממשלתית אליה מוזגו הצעה של חבר הכנסת מיכאל ביטון וקבוצת חברי כנסת וכן הצעה של חבר הכנסת משה טור פז וקבוצת חברי כנסת. 23 חברי כנסת הצביעו בעד ההצעה, ללא מתנגדים או נמנעים.
27/03/2024  |  עידן יוסף  |   חדשות
מליאת הכנסת אישרה להסמיך את ועדת הכנסת לבחירת נציגי הכנסת באסיפה הבוחרת לפי חוק הרבנות הראשית. על פי סעיף 8 לחוק הרבנות הראשית לישראל, תש"ם-1980, בין נציגי הציבור שבאסיפה הבוחרת יהיו 5 חברי הכנסת שתבחר הכנסת או ועדה מוועדותיה שהסמיכה לכך.
27/03/2024  |  עידן יוסף  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בלפור חקק
בלפור חקק
הספר מסכם קריירה מפוארת כאיש תקשורת בכיר, שזכה להישגים רבים בשל כישרונותיו אך ידע כל חייו שיש משימה אחת שלא יוכל לברוח ממנה: לקום לספר את הסיפור המשפחתי, להסיר את כתם הנידוי
דן מרגלית
דן מרגלית
ברט סטיבנס, מכותבי הטורים המרכזיים בניו-יורק טיימס, ציין כי ניר ברקת לא הצליח להשיב כראוי לשאלות על מדיניותו של בנימין נתניהו, בכל תחום, בכל חזית
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
במערכות היררכיות דוגמת הצבא, נהוג לייחס משקל עודף לממד פקודות הצבא כאמת מידה ערכית, אף בהינתן צבר של מוניטין שנקשר לדמותו של קצין, בכיר ככל שיהיה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il