"אנשי הפרקליטות הם אנשי מקצוע טובים ומסורים, והם הבלם שעוצר את מדינת ישראל מפני הידרדרות במדרון החלקלק למדינת עולם שלישי". כך אמר (יום ה', 17.6.04) ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד ד"ר שלמה כהן, בתגובה לביקורת שהטיח היועץ מזוז בצוותה של ארבל. הדברים נאמרו בפגישה של כמה מחברי הלשכה עם שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, שהתקיימה בצהריים.

"בדבריו, מתח ד"ר כהן ביקורת חריפה על התנהלות היועץ. לדבריו, החלטתו של מזוז "היא מעין פסק דין. גם אותה צריך לכבד, אבל גם אותה מותר לבקר". לדעתו, היא מעוררת כמה תהיות. "ראשית, ברמת התיק הפרטני והחשד הספציפי: מי שקורא את העובדות הנסקרות בדוח היועץ עצמו, מתקשה להבין כיצד הגיע היועץ למסקנותיו ומתקשה עוד יותר להבין את נחרצותן".

"שנית", הוסיף כהן, "ברמה הקונספטואלית, קשה מאוד לקבל את התפיסה של עבירת השוחד בכלל, ואת ההתייחסות להלך הביצוע של עבירה כזו בפרט, כפי שהן מוצגות בהחלטתו של היועץ. גישה כזו עלולה לגרום, חלילה, השחתה נוספת של המידות הציבוריות בישראל, במיוחד במה שנוגע לקשר המסוכן בין הון לשלטון. ברור לחלוטין שלא זו לא הכוונה, אך זו עלולה להיות התוצאה".

לגבי ביקורתו של מזוז על צוותה של ארבל, אמר כהן כי "ברמה המערכתית, דבריו אינם נראים כביקורת בונה - בין אם נכונה ובין אם לאו - אלא כהתקפה על אנשים מסורים. אני משוכנע שכל הגורמים הנוגעים בדבר - היועץ והפרקליטים והפרקליטות למיניהם - הם אנשים מקצועיים שטובת המדינה ושלטון החוק לנגד עיניהם, על-פי החלטה והיררכיה".

האופוזיציה בלשכה: זו עמדתו האישית
של כהן, המצוי בשמאל האנטי-ציוני

נציג האופוזיציה בלשכת עורכי הדין, עו"ד יראון פסטינגר, אמר בתגובה למתקפה של ראש הלשכה, ד"ר שלמה כהן על היועמ"ש מזוז, כי הלשכה לא קיימה כל דיון בנושא דוח היועץ בפרשת "האי היווני", ודבריו של שלמה כהן "משקפים, כרגיל, את עמדותיו הפוליטיות הרדיקליות הנטועות בשמאל האנטי ציוני".

לדברי פסטינגר, "כמו בנושאים אחרים, כגון תמיכתו בסרבנים, ראש לשכת עורכי הדין לא משקף את עמדות ציבור עורכי הדין אשר קרא בזעזוע את הדוח המפורט, השיטתי והיסודי שכתב היועץ. דבריו של כהן מבטאים תסכול פוליטי על-כך שראש הממשלה ימשיך בכהונתו ותו לא".

פסטינגר קורא לערוך "בדק-בית יסודי" ולהפיק "את כל הלקחים אותם היה צריך כבר להפיק לפני שנים לאחר הזיכויים השונים בפרשות של יעקב נאמן, רפאל איתן, דרור חטר-ישי, אביגדור קהלני, אהוד אולמרט, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין ועוד".

סיעתו של פסטינגר, "להצלת המקצוע", קוראת לבדוק את מדיניות ההעמדה לדין של אנשי ציבור ולמנוע את הפוליטיזציה המסוכנת והפסולה המערערת את הדמוקרטיה הישראלית, אשר אפיינה את צמרת פרקליטות המדינה בשנים האחרונות.

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה, כי "הניסיון להטות את דבריו של כהן לעמדה פוליטית אינו תואם את המציאות. מדובר בביקורת מקצועית לחלוטין, בלא קשר לכל נטייה פוליטית או השקפה פוליטית".

מקורביו של כהן אמרו, כי "לו היה מדובר באדם שמאלני, הבוחן את העניין מזווית פוליטית, אזי ברור שאדם כזה מעדיף שראש הממשלה הנוכחי ימשיך בתפקידו ויבצע את התוכניות שהצהיר עליהן, וממילא ברור כי מדובר בגישה מקצועית גרידא".

פרופ' קורינאלדי: מזוז שגה בסך שקיים תדרוך עיתונאים בעל-פה

"היועץ המשפטי לממשלה נהג כראוי בדוח שכתב, אבל טעה בכך שהוסיף 'תוספת דברים' לאחר מכן בדברי הסבר בעל-פה, שאולי היתה בהם יריה מן המותן שאינה תואמת את אחריותו העליונה". כך אמר הערב פרופ' מיכאל קורינאלדי, מומחה לדיני משפחה וזכויות יוצרים, בהשתלמות דיני משפחה מטעם לשכת עורכי הדין בירושלים.

בהשתלמות, בה השתתפו כ-100 עורכי דין, שופטים, דיינים וטוענים רבניים, אמר קורינאלדי כי החלטתו של היועץ "היא המילה האחרונה של הרשות המבצעת, בכפוף לביקורת, רק במקרים מיוחדים, של הרשות השופטת".

עם זאת לדבריו, "אסור ליועץ משפטי לממשלה לקיים מסיבת עיתונאים ולהוסיף דברי הסבר בעל-פה. שופט מביע את דעתו בכתב בפסק הדין ואין הוא רשאי להוסיף על-כך דברי הסבר והנמקה לאחר שגמר את מלאכתו בפסק הדין".

קורינאלדי ניסה להסביר את ההבדל התהומי במסקנותיהם של צוותי מזוז וארבל: "משפט אינו מתמטיקה. בכל שיקול דעת שיפוטי אפשר בהחלט שבאותם נתונים ועובדות יגיעו גורמים שונים להחלטות הפוכות, אולם ההחלטה הניתנת על-ידי מי שעומד בראש הפירמידה היא המכרעת".