אורי אבנרי, עיתונאי לשעבר וראש תנועת השמאל הקיצונית, גוש שלום, טוען במאמר שפירסם (יום א', 20.6.04) באתר אינטרנט פלשתיני, כי ראש-אמ"ן לשעבר, האלוף (במיל.) עמוס מלכא, הוכיח כי הערכות הדרגים המקצועיים באמ"ן ובשב"כ זהות להערכות שפירסם גוש שלום.

"עם שובו של ראש-הממשלה דאז, אהוד ברק, מוועידת קמפ דיוויד בקיץ 2000, הוא קבע את המנטרה, שהפכה מאז אבן-פינה למדיניות כל ממשלות ישראל:", כתב אבנרי.

"'הפכתי כל אבן בדרך לשלום / הצעתי לפלשתינים הצעות נדיבות יותר מכל קודמיי / הפלשתינים דחו את כל ההצעות / ערפאת רוצה לזרוק אותנו לים / אין לנו פרטנר לשלום'".

"המנטרה הזאת מבוססת על מסכת שקרים, שהופרכו מזמן. עדי ראייה אמריקנים כרוברט מאלי, יועצו של הנשיא ביל קלינטון, יחד עם חלק מהמשתתפים הישראליים וחוקרים בינלאומיים, פרסמו דוחות מפורטים המוכיחים שברק עצמו אשם בכישלון לפחות כמו ערפאת - ולמעשה הרבה יותר ממנו".

"הכוהן הגדול של תורת 'אין לנו פרטנר' הוא האלוף (במיל.) עמוס גלעד, מי שהיה בתקופה הקובעת ראש המחקר והאיש מספר 2 באמ"ן. (כיום הוא מכהן כיועץ המדיני-בטחוני הבכיר של שר הביטחון). מכיוון שאמ"ן היא הרשות המוסמכת היחידה לקביעת ההערכה המדינית-ביטחונית של המדינה, יש לו השפעה מכרעת על עיצוב המדיניות הלאומית".

"איש אמ"ן מדווח במישרין לראש-הממשלה ומשתתף בישיבות הממשלה. שום שר לא יעז לערער על הערכותיו, שהם האורים ותומים של המדינה כולה. ראש-המחקר של אמ"ן אמור להביע את חוות-דעתה המקצועית של קהילת-המודיעין, המסכמת את החומר המודיעיני העצום הנאסף על ידה. למרבית השרים אסור לקרוא את חוות הדעת הכתובה, וגם לשרים האחרים מותר לקרוא בה רק ברפרוף. לכן יש חשיבות אדירה לסיכום בעל-פה שמוסר ראש המחקר לראש הממשלה ולממשלה".

"מיהו האיש הזה, שהשפיע יותר מכל אדם אחר על דרכה של המדינה במשך שנים גורליות, ושהקונספציה שלו ממשיכה לכוון את המדינה עד היום? זה אותו עמוס גלעד שלפני כמה ימים הגיש תביעה להעניק לו הטבות של נכה צה"ל. הוא לא נפצע בקרב, חלילה, אלא שתפקידו הקשה גרם לו, לדבריו, נזק נפשי בלתי הפיך".

"יש בתביעה זו מידה גדושה של חוצפה, אם לא גרוע מזה. אך היא מעלה גם את השאלה: אותה נכות נפשית, מתי היא התחילה? מתי התגלו הסימפטומים הראשונים שלה? האם בתקופה שבה הכריז מעל כל במה רמה ותחת כל עץ רענן שערפאת רוצה לזרוק אותנו לים? ושמא ההכרזה הזאת עצמה כבר הייתה סימפטום של בעייתו הנפשית? ואיך העז להמשיך בתפקידו עד היום?"

"בשבועיים האחרונים סוער בישראל ויכוח, שצריך היה להרעיד את אמות הספים: ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (במיל.) עמוס מלכא, מי שהיה מפקדו הישיר של גלעד, שבר שנים של שתיקה ויצא בהאשמה רועמת: עמוס גלעד הגיע לקונספציה שלו ללא תימוכין מודיעיניים. להפך, הכמויות האדירות של החומר שנאסף על-ידי אגף-המודיעין הוכיחו דווקא את ההפך. משמע: גלעד בדה את הערכת המודיעין שלו מלבו, על סמך השקפתו הפוליטית ו/או כדי למצוא חן בעיני הבוסים הפוליטיים, ברק ושרון".

"האשמה חמורה זו עוררה סערה בחוגי המקצוע. אנשי מודיעין בעלי יושרה בלתי-מפוקפקת יצאו מאלמוניותם ותמכו בגלוי בגרסת מלכא. בראשם עומד מי שהיה בתקופה הקובעת אחראי למחלקה הפלשתינית של אמ"ן, אל"מ אפריים לביא, האיש המוסמך לסכם את החומר המודיעיני על המתרחש בהנהגה הפלשתינית. בוויכוח המקצועי בין עמוס לעמוס, עמוס מלכא הוא היוצא עכשיו מנצח".

"גלעד גרם לנזק בלתי הפיך. המנטרה שלו התקבלה על-ידי כמעט כל הציבור הישראלי וחלק גדול של דעת הקהל הבינלאומית. הפרכתה בחוגים מקצועיים לא תשנה עובדה זו".

"אגב, הגילויים הללו קובעים שהערכות הדרגים המקצועיים העליונים של אמ"ן והשב"כ היו זהים לגמרי לההערכות שפירסם 'גוש שלום' בזמן אמת, ושנתקלו אז באי אמון מוחלט של התקשורת והציבור, ובכללו חלק גדול של "מחנה השלום". דהיינו: שההנהגה הפלשתינית, בראשות ערפאת, לא זנחה מעולם את נכונותה להגיע לשלום עם ישראל".

[בתמונה: להוכחת טענותיו כי ערפאת הוא פרטנר לשלום, מפרסם אבנרי תמונה של ערפאת מתחילת החודש, בה נראה יו"ר הרשות הפלשתינית כשעל דש בגדו סמל 'גוש שלום']