|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הטיפול בעתירה נמשך שנתיים וחצי [צילום: דייוויד גולדמן, AP]
|
|
|
בג"ץ: לפעול במהירות להעניק טיפולי נפש חיוניים
|
|
הורה למשרד הבריאות לאסוף תוך שנה נתונים מפורטים על זמני ההמתנה לטיפולים נפשיים בקופות החולים, כצעד חיוני בפתרון המצוקה ● ברק-ארז: המשבר הפך לאקוטי בשל המלחמה
|
|
על הממשלה וקופות החולים מוטלת חובה נמשכת "להוסיף ולפעול
במהירות ראויה לצורך מתן מענה לטיפולים חיוניים בתחום בריאות הנפש". כך אומרת (8.5.24) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. צורך זה הפך לאקוטי על-רקע מלחמת חרבות ברזל, בשל הצורך החיוני של נפגעים רבים לקבל מענה בתחום הנפשי.
בג"ץ הורה בצו מוחלט למשרד הבריאות לאסוף בתוך שנה בצורה מקיפה את הנתונים בנוגע למשכי ההמתנה לקבלת אבחון וטיפול רפואי (מכל הסוגים) בתחום בריאות הנפש בקהילה הניתנים על-ידי קופות החולים. עליו לקבוע את המאפיינים של הנתונים, כולל חלוקה גאוגרפית וסוגים שונים של אוכלוסייה. לאחר איסוף המידע וניתוחו, על המדינה לקבוע אמות מידה למדידת משכי המתנה סבירים.
בג"ץ קיבל את העתירה שהגישו באוקטובר 2021 מספר ארגונים ואנשי מקצוע, ואשר לאורך הדיון בה התמקדה בשאלה האם יש לחייב את משרד הבריאות לאסוף נתונים אלו כבסיס למציאת פתרון להמתנה הממושכת לשירותי בריאות הנפש בקופות החולים. מדובר באבחון, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי מחוץ לבתי החולים שבאחריות משרד הבריאות. הביקוש לשירותים עלה במידה ניכרת מאז הועברו לאחריות הקופות, במקביל שורר מחסור במטפלים במערכת הציבורית בשל שכרם הנמוך וכך ההמתנה לשירותים ארוכה מאוד (ועשויה כיום להגיע במקרים מסוימים ליותר משנה).
למרות שברק-ארז עומדת על הצורך למצוא מענה דחוף למשבר, הטיפול בעתירה נמשך שנתיים וחצי, עם עוד ועוד מידע שמסרו העותרים, המדינה וקופות החולים. באוקטובר שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי, כדי לזרז את ההכרעה. המדינה אמרה שפתרון הבעיה יצריך מספר שנים ושקיצור זמני ההמתנה אינו חזות הכל; היא העריכה, כי הנתונים על משכי ההמתנה יהיו בידיה במהלך 2026.
לדברי ברק-ארז, נקודת המוצא להכרעה בעתירה "מבוססת על משולש, שקודקודיו הם: הזכות לבריאות, החובה להניח תשתית עובדתית לכל החלטה מינהלית והחובה לפעול במהירות ראויה... ההכרעה בעתירה נובעת מאליה מנקודת המוצא האמורה". הזכות לבריאות היא אחת הבסיסיות והחיוניות ביותר לאדם, והמתנה ממושכת למימושה עלול לפגוע בבריאות עצמה. רשות מינהלית חייבת שיהיו בפניה הנתונים הדרושים כדי לקבל החלטות, והמידע על ההמתנה חיוני כדי לתכנן בצורה נכונה את חלוקת המשאבים. החובה לפעול במהירות סבירה היא מעקרונות היסוד של המשפט המינהלי, ואיסוף נתונים על פני מספר שנים אינו ממלא אותה.
|
|
לעשות את המירב לטיוב המענה
|
|
|
|
ברק-ארז. בריאות, נתונים ומהירות [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]
|
|
|
ברק-ארז קובעת: "החיבור בין שלושת הקודקודים של המשולש מוביל למסקנה ברורה: לא ניתן להסתפק במענה שהציעו משיבי המדינה, ואין מנוס מאיסוף מקיף של הנתונים ומהצגתם, תוך זמן סביר, בפני הגורמים האמונים במשרד הבריאות על פתרון הבעיה. בכוחם של נתונים אלו יהיה להניח את המצע לקביעת מתודה ברורה לקיצורם של זמני המתנה לקבלת אבחון וטיפול. אכן, מתן מענה מספק בתחום בריאות הנפש אינו יכול להיעשות באבחה אחת. הצרכים בתחום זה הם עצומים, וכך גם המחסור בגורמים מטפלים. אולם, כל דרך ארוכה מתחילה בצעדים נחושים ראשונים. צעדים אלה חייבים לכלול איסוף נתונים באופן שייתן ביד המערכת 'מפת דרכים' לגבי ההיערכות הנדרשת בסד זמנים סביר". עוד אומרת ברק-ארז, כי הצורך שהועלה בעתירה - "שיפור הנגישות לשירותים בתחום בריאות הנפש - הפך להיות אקוטי על-רקע המלחמה הקשה שפקדה את ישראל מאז חודש אוקטובר 2023. מוראותיה של המלחמה הגבירו את הצורך החיוני, אפשר לומר הקיומי, של נפגעים רבים לקבל תמיכה מתאימה בתחום בריאות הנפש. לא ניתן יהיה לתת מענים מתאימים לצורך זה ללא איסוף נתונים מלא". לסיום מדגישה ברק-ארז: "הסעד הניתן בגדרה של עתירה זו אינו נותן מענה מלא לקשיים שהוצגו בכל הנוגע לזמני ההמתנה למתן מענה רפואי בתחום בריאות הנפש - תחום שקשה להפריז בחשיבותו. מטבע הדברים, הסעד שניתן מוגבל לצו על תנאי שהוצא ולנתונים שבפנינו בעת הזו. איך בכך כדי לגרוע מהחובה הנמשכת להוסיף ולפעול במהירות ראויה לצורך מתן מענה לטיפולים חיוניים בתחום בריאות הנפש. כמו-כן, אין בסעד שניתן כדי לפטור את משרד הבריאות וקופות החולים מלעשות את מירב המאמצים לטיוב המענה שניתן בתחום בריאות הנפש גם לפני שהושלם איסוף הנתונים שעליו נסב הצו". המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 40,000 שקל. השופטים יחיאל כשר ו רות רונן הסכימו עם ברק-ארז. את העותרים ייצגו עוה"ד מרק מוספיר ושרונה אליהו-חי, את המדינה ייצגו עוה"ד מוריה פרימן וסיון דגן, ואת קופות החולים - עוה"ד יצחק אנידג'ר, אורי בוסתנאי, אורן מאור וגלעד לין.
|
|
| תאריך:
|
09/05/2024
|
|
|
עודכן:
|
09/05/2024
|
|
איתמר לוין
|
|
בג"ץ: לפעול במהירות להעניק טיפולי נפש חיוניים
|
|
נאוה מיכאל-צברי, אלמנתו של יזם הנדל"ן רוני צברי, תפרע בתוך שישה חודשים חוב של 15 מיליון שקל לקופת חדלות הפרעון של חברת צברים שהייתה בבעלותו. במידת הצורך, מיכאל-צברי תמכור את הווילה של בני הזוג בסביון לצורך המימון. כך קובע הסכם פשרה בין נושיה העיקריים של צברים, חברת הביטוח איילון וקרן יסודות נדל"ן, אשר קיבל תוקף של פסק דין (5.5.24) בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
|
|
|
|
|
כוחות צה"ל בהובלת אוגדה 99 החלו במבצע במרחב זיתון. כ-25 מטרות טרור הושמדו מהאוויר, כוחותינו פועלים בשטח לטיהור המרחב.
|
|
|
|
|
ענקית התעופה האמריקנית, יונייטד איירליינס, מאריכה פעם נוספת את השעיית טיסותיה לישראל. חברת התעופה שהייתה אמורה לחדש היום (9.5.24) את טיסותיה, הודיעה שוב על המשך השעיית הטיסות לתל אביב, עד ה-9 ביוני.
|
|
|
|
|
חברת תרמוקיר תובעת 25.3 מיליון שקל מחברת ביטוח חקלאי ומחברת Orgachem Kimya Sanayi (אורגניק) הטורקית המיוצגת בידי נירה הדס. התביעה הוגשה (8.5.24) לבית המשפט המחוזי מרכז.
|
|
|
|
|
הבוקר (יום ה', 9.5.24) הותר לפרסום כי סמ"ר חיים סבח, מחיל הגנת הגבולות, נפל אתמול במהלך פעילות מבצעית בצפון הארץ. מדובר צה"ל לא נמסרו פרטים נוספים על נסיבות נפילתו.
|
|
|
|
|
