האגודה לזכויות האזרח בישראל פנתה (יום ב', 21.6.04) במכתב למנכ"ל מוסד יד יצחק בן-צבי, ד"ר צבי צמרת, וביקשה ממנו לחזור בו מהחלטתו למנוע מד"ר לריסה טרימבובלר, אשתו לעתיד של יגאל עמיר, להמשיך ולהרצות במסגרת תוכנית משותפת עם מרכז צ'ייס ללימודי יהדות ברוסית, באוניברסיטה העברית [ראו קישור].
הרצאתה של ד"ר טרימבובלר בנושא "הרמב"ם ורבי יהודה הלוי" היתה צפויה להינתן זו הפעם השלישית, במסגרת קורס בנושא הפילוסופיה היהודית בימי הביניים. מוסד "יד בן-צבי" הינו גוף ציבורי שהוקם מכוח חוק, ומכאן הניסיון של האגודה לזכויות האזרח להכריחו לאשר מתן ההרצאה.
ההרצאה בוטלה בשל "קוד אתי וגבולות אקדמיים"
ב"יד בן-צבי" נימקו את ההחלטה, שנתקבלה במסגרת הפופוליזם התקשורתי בעניינו של עמיר, ב"קוד אתי וגבולות אקדמיים". ההחלטה נסמכה, בין היתר, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, לפיה ד"ר טרימבובלר הוציאה כביכול אל מחוץ לכותלי הכלא מכתבים ומסמכים מארוסה, יגאל עמיר, בניגוד להוראות שירות בתי הסוהר.
על-פי ציטוט שיוחס לו, אמר ד"ר צמרת כי "השופט המחוזי התייחס רק לפני שבועיים ללריסה וקבע לגביה שהיא מפיצה את תורתו של יגאל עמיר, מפירה את כללי שירות בתי הסוהר ומעבירה חומרים ממנו החוצה. על-סמך פסק הדין הזה והשקפת העולם החינוכית שלנו... החלטנו שלא תרצה אצלנו".
"אם נלך מן הקל אל הכבד", כותב עו"ד אבנר פינצ'וק בשם האגודה, "ד"ר טרימבובלר לא היתה צד להליך, שאליו התייחסתם בדבריכם [בקשתו של עמיר להתייחד עם ד"ר טרימבובלר - ראו קישור בנושא], וקביעותיו של בית המשפט באותו עניין נסמכו כולן על חומר מודיעיני, שד"ר טרימבובלר לא זכתה לעיין בו, לא נחקרה אודותיו ונמנעה ממנה ההזדמנות לערער על נכונותו. יתר-על-כן, בית המשפט לא ייחס לד"ר טרימבובלר כוונה או פעילות, המכוונת להפצת "תורתו של יגאל עמיר" ואף הדגיש, שהיא אינה 'פורעת חוק'".
חופש הביטוי נבחן דווקא במקרים הקשים, וכאן אפילו אין מדובר במקרה כזה
"אך אפילו היה ממש בדברים שייחסתם לד"ר טרימבובלר", מוסיף עו"ד פינצ'וק, "עדיין אין בהם כדי להוות עילה לבטל את הרצאתה ולפגיעה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי, שהם כידוע זכויות יסוד – נשמת אפה של הדמוקרטיה". פינצ'וק מצטט מפסק דינו של בית המשפט העליון בעניינו של הרב עידו אלבה [שהורשע בהסתה לגזענות, למרות שטען כי כתב דיון אקדמאי-הלכתי בעניין יחסה של ההלכה להריגת גוי]: "מחקר, לימוד והוראה בכל תחומי הרוח האנושית, שאין עליהם אזיקים מרוממים את הפרט בחברה ועימו את החברה כולה".
האגודה מוסיפה וטוענת, כי "חופש הביטוי וכמוהו גם החופש האקדמי נבחנים ב'מקרים קשים', ולא כאשר משתמשים בהם להשמעת דברים שבלב הקונצנזוס. מסיבה זו נקבע, למשל, כי "בית המשפט לא יתערב בפעולותיו של פרופסור באוניברסיטה, אפילו היא בבעלות המדינה, כאשר הוא מפרסם את מאמריו, אפילו לא ינעמו לשלטון (בג"צ 291/74)".
"אלא שהמקרה דנן", כותב עו"ד פינצ'וק, "אינו שייך אפילו לאותה קטגוריה של 'מקרים קשים': נושא הרצאתה של ד"ר טרימבובלר אינו נוגע לקשריה האישיים עם יגאל עמיר, ודאי לא ל'תורתו', ואין גם כל ראיה לכך, שהיא משלבת בהרצאותיה תכנים הנוגעים ל'תורה' זו. יוצא איפוא, שהסיבה היחידה לביטול הרצאתה של ד"ר טרימבובלר נובעת מעצם קשריה עם מר עמיר ומכוונת לנדותה בשל קשרים אלה".
"דווקא בתקופה זו, שבה מתרבים האתגרים לחופש האקדמי ולחופש הביטוי, ניתן היה לצפות שתעמדו בראש אלה המגינים עליהם. למותר לציין, שהשתקתה של ד"ר טרימבובלר אינה עולה בקנה אחד עם ציפייה זו, והיא עלולה לחזור כבומרנג, במקרה שגורמים חיצוניים ינסו, חס וחלילה, להתערב – על-ידי הפעלת סנקציות משפטיות או ציבוריות – בחופש הביטוי ובחופש האקדמי שלכם ושל מרצים אחרים מטעמכם".
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
