בשנת הגיוס 2023/24, המסתיימת בחודש הבא, התגייסו 462 חרדים למסלולים תומכים לחימה; המספר אינו כולל את המסלולים הייעודיים לחרדים, בהם התגייסו 250 איש בחודש מאי לבדו. צה"ל יוכל לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס 2024/25 המתחילה בחודש הבא. כך מוסרת (30.5.24) פרקליטות המדינה לבג"ץ, לקראת הדיון בגיוס החרדים שיתקיים בשבוע הבא (2.6.24) בפני הרכב מורחב בן תשעה שופטים.
הפרקליטות מסרה עדכון בשם משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החינוך וצה"ל; ה
ממשלה כגוף מיוצגת בנפרד בידי עו"ד דורון טאובמן, ובג"ץ ידון בשבוע הבא גם ברצונה שטאובמן ייצג גם את המשרדים וצה"ל. יצוין, כי הנתון לגבי גיוס החרדים בשנה הקרובה הוא יכולתו של צה"ל ולא המספר הצפוי בפועל. עוד מזכירה הפרקליטות את המלצות הוועדה בראשות אלוף (מיל')
אליעזר שקדי, אשר הציעה לשר
יואב גלנט שורה של צעדים להרחבת הגיוס מרצון של החרדים.
הפרקליטות חוזרת על עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לפיה אין כיום מקור חוקי להימנע מגיוס החרדים ואין אפשרות חוקית להמשיך לתקצב את המוסדות בהם לומדים חייבי גיוס שאינם מתגייסים. היא גם חוזרת על התנגדותה של מיארה להחלת דין רציפות על מתווה הגיוס משנת 2022, בנימוק שמלכתחילה היה זה מתווה זמני ושהצרכים הנוכחיים של צה"ל - בשל מלחמת חרבות ברזל - יוצרים מציאות שונה לחלוטין.
לדברי הפרקליטות, הליך פגום זה מלמד, כי "אין אפשרות להסתמך על הכוונה המוצהרת להשלימם [את הליכי החקיקה] עד תום המושב הנוכחי של הכנסת כהצדקה לדחיית חובתם של הגורמים המוסמכים לפעול באופן מיידי לגיוסם של מועמדים לשירות צבאי מקרב תלמידי הישיבות, בהתאם לדין, כל עוד לא נכנס לתוקפו דבר חקיקה חדש". בכך דוחה מיארה את עמדתו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ולפיה עצם הדיון בנושא מאפשר להמשיך ולדחות את הגיוס.
לצד זאת מדגישה מיארה, כי למרות העדר בסיס חוקי לדחיית הגיוס - "אין המשמעות גם הוראה גורפת ומיידית לגיוסם של עשרות אלפי המועמדים לשירות ביטחון מקרב תלמידי הישיבות. על רשויות הגיוס לפעול לגיוסם של תלמידי הישיבות, על פי דין; ומערכת הביטחון אכן פועלת להכנת תכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי". היא גם אומרת, כי צה"ל חייב לפעול בצורה שוויונית בתחום הגיוס, ומוסיפה:
"גישת הממשלה שלא לגייס את בני הציבור החרדי בעת הזו ועד להשלמת הליכי חקיקה (אם וכאשר יושלמו) - אינה מתיישבת עם צרכיהם הנוכחיים, הקונקרטיים, של מערכת הביטחון ושל צה"ל, בכוח אדם נוסף, לאור ריבוי המשימות הביטחוניות והלחימה האינטנסיבית בימים אלה במגוון זירות... הממשלה מבקשת כי הפוקד [המופקד מטעם צה"ל על הגיוס] יתעלם מצרכים אלו, ויתעלם
מעיקרון השוויון, וישקול לנגד עיניו רק את רצונה של הממשלה להימנע לעת הזו מגיוסם של תלמידי ישיבות". מיארה מוסיפה, כי "לא ניתן להחיל הסדרים במנותק מתשתית עובדתית ומצרכים עדכניים של מערכת הביטחון" - הן לגבי דין הרציפות והן לגבי ההימנעות הגורפת מגיוס.
בנוגע לתמיכה בישיבות אומרת הפרקליטות: "הן מאפייני הליבה של הפעילות הנתמכת, הן חוק שירות ביטחון והן מבחני התמיכה, מלמדים על הקשר ההדוק והמובהק שבין סוגיית הגיוס ובין התמיכה במוסדות התורניים ועל החשיבות הטמונה בהפעלת סמכותה השיורית של הממשלה לתמוך בלימודים תורניים בהלימה להוראות הדין הנוגעות לגיוסם של תלמידי המוסדות התורניים החרדיים". מאחר שדחיית השירות היא בלתי חוקית - גם התמיכה היא בלתי חוקית, טוענת הפרקליטות. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אבי מיליקובסקי וסיגל אבנון-סוויצקי.
