|   15:07:40
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מהחזון להצלחה
קבוצת ירדן
הדרכים המובילות לייצור הכנסה לזוג צעיר במדינתנו
הרכב השופטים בדיון היום [צילום: עמית שאבי, פול]

פוגלמן רומז: בג"ץ לא ימתין לחקיקה בנוגע לגיוס החרדים

שידור חי: השופטים לוחצים לגייס בשנה הקרובה 3,000 חרדים כפי שנאמר בתשובתו של צה"ל; נציג הממשלה: לפוקד יש שיקול דעת, אבל זו תהיה טעות קשה המדינה: זהו מספר מינימום, צה"ל שואף למספר גבוה יותר בשל צרכיו פוגלמן: אנחנו רוצים להכריע בסוגיות העקרוניות ולא שהעתירות יתגלגלו עד קץ כל הדורות
02/06/2024  |   איתמר לוין   |   חדשות   |   גיוס חרדים   |   תגובות

בג"ץ דן היום (2.6.24) בשש עתירות בנוגע לגיוס החרדים ומימון הישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל או לשירות לאומי. הדיון מתקיים בפני הרכב בן תשעה שופטים (מבין 13 השופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון) ו-News1 מעביר אותו בשידור חי. הדיון מתקיים לאחר שבג"ץ הוציא צווים על תנאי, כך שכעת הנטל הוא על הממשלה לשכנעו שלא להפוך אותם לצווים מוחלטים.

בראש ההרכב עומד ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, ואיתו - על-פי עקרון הסיניוריטי (הוותק בבית המשפט העליון), למעט השופט יוסף אלרון המצוי בשבתון - השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. בית המשפט קבע מסגרות טיעון המסתכמות בשש שעות, אך קרוב לוודאי שהדיון יהיה ארוך עוד יותר. פוגלמן העיר, כי העובדה שהממשלה מנסה לקדם כעת חקיקה - אינה רלוונטית להכרעה בעתירות אלו, הנדונות על-רקע המצב החוקי הקיים: העדר פטור לחרדים בחקיקה ראשית, כפי שקבע בג"ץ בשנת 1998 (הלכת רובינשטיין). המשמעות: בג"ץ עשוי לפסוק תוך התעלמות מההליך בכנסת, אותו מקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי להרוויח זמן.

סולברג: על זה נתווכח?!
נציגי הצדדים היום בבית המשפט העליון [צילום: עמית שאבי, פול]

בתחילת הדיון הבהיר בא-כוח הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, כי הוא מייצג אך ורק את הממשלה ואך ורק לצורך הדיון בעתירות. "מעולם לא התבקשנו ולא נשכרנו לייעץ למאן דהוא", אמר, בהתייחסו לחשש שהביעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, ולפיו הייצוג הנפרד של הממשלה יאפשר לה לקבל ייעוץ משפטי פרטי שיעקוף את הייעוץ המשפטי בראשותה. "זו הבהרה חשובה", הבהיר פוגלמן. טאובמן אמר עוד, כי למתווה הגיוס של הממשלה הקודמת - אותו מבקשת הממשלה הנוכחית לקדם - יוכנסו התאמות לנסיבות שאחרי 7 באוקטובר.

בהמשך הדיון לחצו השופטים על טאובמן בשאלה האם הממשלה מסכימה לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס המתחילה בחודש הנוכחי. צה"ל מסר (בכובעו כ"פוקד" הממונה על הגיוס), כי זהו מספר בו יוכל לעמוד בשנה הקרובה. טאובמן טען, כי לפוקד יש שיקול דעת עצמאי – אך ברק-ארז ו-וילנר אמרו שהממשלה מתערבת בשיקול דעתו באמצעות החלטותיה. נציג המדינה, עו"ד אבי מיליקובסקי, הדגיש בהמשך שזהו מספר מינימום וכי צה"ל מתחייב להגדיל את המספר בשל צרכיו. הוא ביקש למסור הודעת עידכון ב-15.7.24, אך פוגלמן הגיב: "אנחנו מבינים ש-3,000 זה מספר התחלתי, אבל רוצים להכריע בשאלות העקרוניות. אנחנו לא רוצים שהעתירות האלה יתגלגלו עד סוף כל הדורות".

פוגלמן אמר לטאובמן: "אדוני ממש חוזר 25 שנה אחורה. שיקול הדעת של הפוקד הוא שיקול דעת מינהלי רגיל, הוא לא יכול לעמוד בניגוד לפסק דין שניתן בהרכב של 11 שופטים והוא צריך להתחשב בעקרון השוויון". סולברג: "היו 3,000 מגויסים גם ב-2017 ומספרים דומים לאחר מכן. עכשיו, בעיצומה של המלחמה, אי-אפשר להתחייב לעמוד בזה?! על זה נתווכח?!"

טאובמן: "הפוקד אומר שהוא יכול לגייס 3,000, לא שהוא מגייס 3,000. הממשלה לא מתערבת בשיקול דעתו". וילנר: "אז אין התנגדות של הממשלה לגיוס 3,000? זה לא ברור". סולברג: "3,000 צריך להיות הבסיס, הלוואי שיהיו יותר". וילנר: "זו מכבסת מילים". טאובמן: "הפוקד לא מסוגל לעשות את זה, זאת תהיה שגיאה חמורה לעשות את זה. אם בית המשפט יתערב בשיקול הדעת של הפוקד, עלולה להיות ריאקציה חמורה".

שיקול דעתו של הפוקד
טאובמן היום בבית המשפט העליון [צילום: עמית שאבי, פול]

וילנר: "האם הממשלה מתנגדת לגיוס של 3,000?" טאובמן: "אין לנו התייחסות לקיבולת". וילנר: "אז אין התנגדות?" ברק-ארז: "צריכה להיות תשובה עובדתית מאוד פשוטה". וילנר: "או שהיא אומרת 'זה לא עניין שלי, אני משאירה את זה לפוקד'". טאובמן: "בדיוק כך, אנו משאירים את זה לפוקד".

שטיין: "לגבי שיקול הדעת של הפוקד – מקובל לפרש חוקים לפי ההבנות ששררו במשך שנים בקרב מי שהפעיל אותם. ההבנה הכללית עד כה הייתה ששיקול הדעת איננו רחב, שיש גיוס כללי, נקודה. צריך מקור חוקי למתן פטור גורף. האם אדוני חולק גם על הכלל הזה ומציע פרשנות שחורגות מן ההבנות ששררו עד כה?" טאובמן: "יש קבוצות שהפוקד לא מגייס, ואם זו הייתה סמכות חובה – הוא היה צריך לגייס אותם. הסמכות היא רשות ואנחנו מתנגדים בתוקף להפיכתה לחובה. הכל בהתאם לצורכי הצבא".

וילנר: "יש לו שיקול דעת של רשות גם ל-3,000 שהצבא אומר שהוא יכול [לגייס]? אדוני אומר שיש לו שיקול דעת לגבי כולם שלא לגייס אותם?" טאובמן: "הוא רשאי לשלב שיקולים שונים ובהם אופק של חקיקה ומימוש הצווים". בהמשך הדיון אמר שטיין, כי ספק רב האם יש לפוקד סמכות להעניק פטור גורף. פוגלמן הבהיר, שאין כל כוונה לשנות את פסק הדין המנחה משנת 1998 (פסק דין רובינשטיין) ולפיו הפטור חייב להיעשות בחקיקה ראשית.

עמית: "לא הפרעתי לאדוני, כי כל הטיעון שלכם על שיקול הדעת של הפוקד – בסוף בסוף זה משחקי מילים על-מנת לעקוף את הלכת רובינשטיין". טאובמן: "אנחנו לא מבקשים לעקוף את ההלכה. המצב החוקי ברור". עמית: "אז למה מסבכים כל כך? לא צריך להתפלסף". פוגלמן: אדוני אומר "'כן, אבל' – וזה הרושם שלנו. אם הפוקד מגייס מחר 10,000 איש – מבחינת הממשלה זה בסדר". טאובמן: "שיגייס 250,000 איש. הממשלה לא מתערבת".

וילנר: "הדרישה היא לחייב את הצבא לקיים את החוק, מאוד פשוט". סולברג: "התאכזבתי מאוד לראות את המספר 3,000. בכל העשור האחרון היו 3,000-2,000 מגויסים כל שנה. אז מה הרבותא? אנחנו צריכים לעבור הלאה, הלוואי שהיו פי שלושה ופי ארבעה. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה ב-3,000 האלה". טאובמן: "אנחנו מעוניינים להגדיל את יעדי הגיוס אבל לא מתערבים. אין מניעה גורפת ולא גורפת מצד הממשלה; שיקול הדעת הוא של הפוקד". אולם, בהמשך אמר טאובמן שגיוס מיידי יהיה טעות קשה.

בהמשך אמר פוגלמן, כי בפועל הממשלה רוצה לשכנע את בג"ץ להמתין לחקיקה – וכאמור רמז שהדבר לא ייעשה, שכן בג"ץ יכריע לפי המצב החוקי הנוכחי. שטיין הוסיף: "הטיעון שלכם לגבי הפוקד הוא דמיוני. הצעת החוק שאתם צירפתם לתשובה שלכם – אין בה מילה על הפוקד; הכל הוא מה שהממשלה עושה. ולא דיברנו על זה ששר הביטחון מופקד על קיום החוק".

בנוגע לתמיכות בישיבות טען טאובמן, כי הן אינן נוגעות לגיוס אלא לרצונה של הממשלה לסייע ללימוד תורני כמו למטרות רבות אחרות. שטיין הגיב, שנקודת המוצא היא שתמיכה ניתנת למי שמקיים את החוק. טאובמן חזר לשיקול דעתו של הפוקד והוסיף, שמדובר ב"דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים". ברק-ארז אמרה מיד בחריפות: "זה דיני נפשות של רבים אחרים במדינה. זה לב העניין". גרוסקופף הוסיף, כי עד כה הפוקד לא החליט דבר, אלא הממשלה החליטה עבורו שלא לגייס עד 1.4.24; ובכל מקרה – לאחר מכן חייבים היו האברכים להתייצב. השופט דוד מינץ הוסיף, כי אם ייקבע שההימנעות מגיוס אינה חוקית - אזי גם התמיכות יהיו בלתי חוקיות. ברק-ארז תהתה, מדוע לא חלה חובת גיוס ברגע בו פקע הפטור.

וילנר העירה, כי משמעות עמדתו של טאובמן היא שחוטא יוצא נשכר: מי שכלל לא התייצב יקבל תמיכה, והיא תישלל ממי שהתייצב לצו ראשון ולא התגייס בפועל. היא הדגישה, כי אם 63,000 החרדים חייבי הגיוס יתייצבו בבקו"ם ויביעו רצון להתגייס, וצה"ל יחליט שלא לגייס אותם - הם יהיו זכאים לתמיכה. "יש רק סכנה שיגייסו אותם", הוסיפה ברק-ארז בציניות. בסוף טיעונו אמר טאובמן, כי ספג עלבונות והטרדות מרובים לאחר שהסכים לייצג את הממשלה; פוגלמן הביע אהדה.

בא-כוח איגוד הישיבות, עו"ד שמואל הורביץ, טען, כי הפטור מגיוס הוא חלק מחופש הדת משום שרבנים פסקו שאין להתגייס. גרוסקופף הגיב: "ואם רב יגיד שלא צריכים לשלם מיסים, זה יהיה חופש דת?" הורביץ לא השיב בשלילה, אלא אמר שמדובר בשאלה תיאורטית. ברק-ארז אמרה כי יש להבין מהו הבסיס על פיו מבקש הורביץ להרחיב בצורה שכזאת את חופש הדת.

חזרו למתווה של 2022


מיארה תומכת בקבלת העתירות
פסק הדין המנחה הוא מ-1998 [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]

בית המשפט העליון עוסק מזה קרוב ל-30 שנה באי-גיוס החרדים והוא קבע שני עקרונות מרכזיים: פטור מגיוס חייב להינתן בחקיקה ראשית; וחקיקה שכזאת חייבת לעמוד בתנאי חוק כבוד האדם וחרותו, כך שהיא יכולה להפלותן לטובה רק לתכלית ראויה ואם אינה עולה על הנדרש. בג"ץ פסל הסדרים קודמים לגיוס החרדים משום שלא עמדו בתנאי השני, וכעת הוא מתבקש לקבוע שאין תוקף להימנעות מגיוס משום שזו אינה עומדת בתנאי הראשון בשל העדר חקיקה.

בקשה נוספת של העותרים היא להפסיק את המימון לישיבות בגין חייבי הגיוס שאינם מתגייסים. בג"ץ כבר קבע בהחלטת ביניים, כי מימון זה יופסק מיידית למוסדות שכל תלמידיהם חייבי גיוס - בשל פקיעת ההסדר החוקי המאפשר הימנעות מגיוס - וכי הוא יופסק בעוד שלושה חודשים ליתר המוסדות. הסיעות החרדיות ומנהיגיהן הרוחניים מתנגדים בתוקף לגיוס בני הישיבות, וחלקם - גם לגיוס צעירים חרדים שאינם לומדים. הם גם דורשים למצוא דרך לחדש את המימון וקיימת אפשרות שיפילו את הממשלה על סוגיה זו.

הדיון הנוכחי יוצא דופן בשל העובדה שמיארה תומכת למעשה בקבלת העתירות. היא אומרת כי אין כיום מקור חוקי להימנעות מגיוס ולכן עקרונית חלה חובה לגייס את החרדים, אם כי לא בצורה גורפת ומיידית, אלא בתהליך שצה"ל החל להתניע. מיארה מוסיפה, כי יש להביא בחשבון את המציאות החדשה שיצרה מלחמת חרבות ברזל, על מצוקת כוח האדם הקשה בה מצוי צה"ל. לדבריה, בהעדר מקור להימנעות מגיוס - נשמטת הקרקע מתחת לתקצוב הישיבות.

בשל עמדה זו של מיארה, הממשלה מיוצגת כאמור בנפרד בידי טאובמן. הממשלה אומרת כי יש לאפשר לה להתניע את הליך החקיקה שמטרתו להסדיר בטווח הארוך גיוס חלקי של החרדים. זאת, לאחר שאימצה מתווה שגיבש ב-2022 השר בני גנץ ומבקשת להופכו לחוק עד סוף מושב הקיץ של הכנסת (28.7.24). מיארה טוענת שמדובר במהלך פסול, שכן הוא מבוסס על נתוני 2022 ובלא עבודת מטה כלשהי שתבדוק את התאמתו (שאינה קיימת לדבריה) לצורכי 2024. הממשלה הודיעה תחילה שטאובמן מייצג גם את משרדיה ואת צה"ל, בעוד מיארה אומרת שהייצוג הוא רק לממשלה כגוף והיא מייצגת את יתר משיבי המדינה. בג"ץ ידון היום גם בשאלה זו. כאמור, הודעתו של טאובמן כנראה מייתרת את הדיון בשאלה זו.

תאריך:  02/06/2024   |   עודכן:  02/06/2024
איתמר לוין
+כביש 4 נחסם לתנועה בשל הפגנות פלג הרב פרידמן נגד הגיוס
16:23 02/06/24  |  עידן יוסף
בכביש 4, סמוך לכניסה לבני ברק, מתקיימת הפגנה בלתי חוקית נגד בג"ץ הגיוס של חרדים מפלג הרב פרידמן. שוטרים מפנים את הנהגים לדרכים חלופיות. מפרי הסדר התיישבו על הכביש, וארבעה מהם נעצרו.
[צילום: דוברות המשטרה]
+מפלה לחמאס
08:27 02/06/24  |  רבקה שפק-ליסק   |   לרשימה המלאה
זאת ממשלה שחלק ממנה לא שירתו בצבא או היו ג'ובניקים ומה שחשוב לא פחות - בניהם אינם משרתים בצבא כעת, כאשר אנו במלחמה וחסרים לצבא אלפי חיילים
שערורייה [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
פוגלמן רומז: בג"ץ לא ימתין לחקיקה בנוגע לגיוס החרדים
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
ABE333
2/06/24 11:08
2
ליהי מזרחי
2/06/24 13:44
3
ליהי מזרחי
2/06/24 14:57
4
ליהי מזרחי @lihik
2/06/24 15:26
5
ליהי מזרחי
2/06/24 15:42
6
ליהי מזרחי
2/06/24 16:02
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  גיוס חרדים
סינוואר חושב שאם הוא יכפה על ישראל את הפסקת המלחמה הוא ניצח. אבל הוא טועה. אחת ממטרותיו ב-7.10 הייתה למנוע את הקמת הברית ונורמליזציה. אם ישראל תאמץ את הצעת ארה"ב היא אומנם תיסוג אבל קודם כל תקבל את כל החטופים. שנית, היא תקבל נורמליזציה וברית, שלישית, תקום ממשלה אזרחית בעזה בשותפות מדינות המפרץ שתחליף את החמאס ורביעית, ישראל יכולה לחדש את המאבק נגד החמאס בעתיד.
בשנת הגיוס 2023/24, המסתיימת בחודש הבא, התגייסו 462 חרדים למסלולים תומכים לחימה; המספר אינו כולל את המסלולים הייעודיים לחרדים, בהם התגייסו 250 איש בחודש מאי לבדו. צה"ל יוכל לגייס 3,000 חרדים בשנת הגיוס 2024/25 המתחילה בחודש הבא. כך מוסרת (30.5.24) פרקליטות המדינה לבג"ץ, לקראת הדיון בגיוס החרדים שיתקיים בשבוע הבא (2.6.24) בפני הרכב מורחב בן תשעה שופטים.
30/05/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מבקשת מבג"ץ (30.5.24) לבטל את החלטת הממשלה בדבר ייצוג נפרד של כל זרועותיה בדיון בבג"ץ בנושא גיוס החרדים, ולהוציא צו ביניים שימנע את מימושה עד לפסק דין סופי. בג"ץ ידון בנושא במסגרת הדיון בסוגיית גיוס החרדים, שיתקיים בשבוע הבא (2.6.24) בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים.
30/05/2024  |  איתמר לוין  |   חדשות
הראשון לציון הרב יצחק יוסף תוקף בחריפות את בג״ץ על שלילת תקציבי הישיבות: "השופטים האהבלים האלו, במקום שיתנו כוח לתת יותר כסף לישיבות הלכו וקיצצו, כבר כמעט חודשיים אין כסף לעולם הישיבות. איפה השכל שלכם? בימים כתיקונם, היו צריכים לפרוש מהממשלה, איזו ממשלה זו?״.
26/05/2024  |  עידן יוסף  |   חדשות
איזה אינטרס יש ליאיר לפיד ובני גנץ לפתור את בעיית גיוס החרדים? אז זהו שאין להם, אין להם שום אינטרס. הפוך, יש להם אינטרס לשבש את נושא הגיוס, להכשיל אותו, ובכך לשבש את חיינו.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלון קוחלני
אלון קוחלני
התובע הכללי של אוסטרליה פרסם הנחיה חדשה המחייבת ארגונים בקביעת תוכנית ציות בנושא שוחד לפקיד זר
איתמר לוין
איתמר לוין
הצדדים מקבלים את יומם בתיקי התביעות הקטנות שבפני הרשמת הבכירה עינת דינרמן, גם אם אולי בצורה נדיבה מדי    בעיה מרכזית: בשניים מהתיקים אין התייצבות של הנתבעים
צבי גיל
צבי גיל
איטליה בשבילי היא יציאה לאור מחשכת השואה לאחר חמש שנות נעורים בגטאות, במחנות ריכוז, בריחה מרכבת מוות ועוד
מאיר חוטקובסקי
מאיר חוטקובסקי
מסיפור של עוני ומצוקה, דרך שירות צבאי ועבודה בקיבוץ, ועד להפיכתו לסופר ומשורר מחאה    מבט ייחודי על החברה הישראלית
שלמה פילבר
שלמה פילבר
החוק לתיקון הגיוס עומד במרכז סערה ציבורית, כשמשפחות מילואימניקים מתקשות להתמודד עם נטל המלחמה. האם החוק החדש יחלק את העומס גם למגזר החרדי, או יעמיק את המחלוקת?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il