פחות מרבע מהחרדים מסכימים לגיוס מי שאינם לומדים

המחקר נערך בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.

יחס למתגייסים חרדים בעקבות המלחמה

רוב קטן (54%) מבין החרדים יתמכו באנשים מסביבתם הקרובה אם יתגייסו בעקבות המלחמה - מתוכם, 40.5% יתמכו במתגייסים החרדים בכל מקרה, והיתר אם הם נשואים או אינם לומדים. לעומת זאת, רק רבע (26%) יתנגדו לגיוס אם מי מסביבתם הקרובה יבחר לעשות זאת. מפילוח לפי ציר שמרני-מודרני, בקרב החרדים המודרניים, התמיכה בשעת מלחמה במתגייסים גבוהה מאוד ועומדת על 77%, והתמיכה יורדת ככל שהנשאל שמרני יותר, עד לצמצומה לכדי 37.5%.

ייצוג ההנהגה הפוליטית

רק 37% מן החרדים חשים כי ההנהגה הפוליטית החרדית מייצגת אותם במידה די רבה או רבה מאוד במהלך המלחמה, בעוד ש-42% אינם מרגישים מיוצגים על-ידי ההנהגה וכחמישית (21%) אינם יודעים. מעניין כי הצעירים ביותר (18-29) והמבוגרים ביותר (60+) מרגישים מיוצגים במידה הפחותה ביותר, ומעידים כי הם מיוצגים מעט או בכלל לא (49% ו-44% בהתאמה). שאלת ההנהגה אינה מבטאת בהכרח את היחס לסוגיית הגיוס, והיא יכולה לבטא התייחסות לעוצמת ניהול המלחמה.

עידוד גיוס צעירים חרדים

כשני שלישים (68%) מהחרדים מתנגדים לעידוד גיוס חלק מהצעירים החרדים במסגרת המאמץ המלחמתי. לעומת, כמעט רבע (23%) הסבורים כי יש לעודד את חלקם. לא נצפו הבדלים משמעותיים לפי פילוח לקבוצות משנה - ליטאים, ספרדים וחסידים. מפילוח לפי ציר שמרני-מודרני, מעל מחצית מהחרדים המודרניים (56%) סבורים שיש לעודד גיוס חלק מהצעירים בעת מלחמה.

לעומת זאת, בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי, רוב גדול (67%) תומכים בגיוס חרדים. מתוכם 32% מסתפקים במכסות גיוס עם עיצומים כלכליים ו-35% דורשים גיוס כולל למעט מספר מצומצם של מצטיינים.

מוסריות אי-הגיוס

75.5% מהמרואיינים החרדים אינם מסכימים עם הטענה כי אין זה מוסרי שהחרדים אינם משרתים בצבא ולכן יש ביניהם מעט פצועים וחללים במלחמות ישראל. בתוך כך, שליש מהחרדים המודרניים סבורים שהטענה על אי-מוסריות באי-גיוס החרדים די מוצדקת או מוצדקת מאוד.

מה תורם יותר - לימוד תורה או צבא

כמחצית החרדים (52%) סבורים שתפילות ולימוד תורה תורמים למאמץ המלחמתי של ישראל יותר מגיוס; 41% נוספים סברו שתפילות ושירות צבאי נמצאים באותו מעמד. מפילוח לפי ציר שמרני-מודרני, בקרב החרדים המודרניים, 8% רואים יותר ערך בשירות צבאי.

עורכת המחקר, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז, מנהלת המרכז לחברה משותפת במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסבירה כי "התנגדות החרדים לגיוס לצבא גבוהה מאוד אף בשעת מלחמה. רוב החרדים מתנגדים נחרצות אף לשירות לאומי-אזרחי של קבוצה ניכרת. יתר על כן, מעל מחצית החרדים רואים בלימוד התורה ובתפילה סיוע משמעותי יותר למאמץ המלחמתי מאשר שירות צבאי וכמעט כל האחרים רואים בשתי הפעולות ערך שווה. כלומר, החרדים רואים עצמם כמי שנושאים על גבם את הנטל הביטחוני באופן השווה אם לא גובר על זה של עמיתיהם החיילים. זוהי תמונת ראי לעמדות החברה היהודית הלא-חרדית שבה הרוב רואים בגיוס החרדים פתרון לבעיית אי-השוויון בנשיאת הנטל הביטחוני. ההתנגדות לגיוס בקרב החרדים יורדת והיה ואי-התגייסות תהיה כרוכה בסנקציות כלכליות כגון שלילת תקציבים לישיבות".

רביצקי טור-פז מדגישה כי "נמצאו בקרב החרדים פערים עצומים בין הקבוצות השונות. כך, בקרב הקבוצה של חרדים מודרניים, מעל מחצית מוכנה לגיוס חלק מן הצעירים החרדים בשעת מלחמה, כשליש מצדיקים את הטענה שאין זה מוסרי שהחרדים אינם משרתים בצבא ולכן יש ביניהם מעט פצועים וחללים וקבוצה גדולה רואה במלחמה הנוכחית מלחמת מצווה, המחייבת גיוס מסיבות הלכתיות".