הרכב מורחב של 7 שופטי בג"צ דחה (יום ג', 22.6.04) את חמש העתירות שהוגשו נגד פיטורי שרי האיחוד הלאומי, בני אלון ואביגדור ליברמן, לאחר דיון בן 4 שעות שקיים בהן שלשום.

השופטים אהרן ברק, אליהו מצא, מישאל חשין, יעקב טירקל, דורית בייניש, אילה פרוקצ'יה ואדמונד לוי, קיבלו את ההחלטה פה-אחד והודיעו כי הנימוקים להחלטתם יינתנו בנפרד.

כזכור, עתירה אחת הוגשה על-ידי עו"ד יוסי פוקס מגוש עציון, יום למחרת פיטורי השרים. עתירה נוספת הוגשה על-ידי עו"ד נפתלי גור-אריה. את העתירה השלישית הגישו יצחק וזאנה, תושב נצרים ו-ואדים ליברנט, ראש סניף מפלגת 'ישראל ביתנו' באריאל, המיוצגים על-ידי עו"ד עקיבא נוף. את העתירה הרביעית הגיש עו"ד בנצי גיספאן, חבר תנועת הליכוד. העתירה החמישית הוגשה על-ידי השר (לשעבר) בני אלון עצמו.

טענתם העיקרית של העותרים היתה, כי תכלית הפיטורים היתה למנוע משרי האיחוד הלאומי להצביע נגד תוכנית ההינתקות, ובכך להשיג רוב מלאכותי בממשלה.

עו"ד יוסי פוקס טען עוד בעתירתו, כי הפיטורין נוגדים את החוק כיוון שהם נעשים משיקולים בלתי ענייניים וכדי להשיג רוב מלאכותי בממשלה. לדבריו, הפיטורין נעשים בגלל כוונת מכוון ולא בגלל מעשה בלתי תקין ו/או בלתי חוקי מצד השרים.

צריך לומר, כי מבחינה פוליטית נראה שאין לדחיית העתירות חשיבות רבה מדיי, משום שגם אם היה בג"צ קובע כי הפיטורים בוצעו בהיעדר עילה סבירה ולפיכך הם בטלים, צפויים השרים אלון וליברמן להתפטר מהממשלה ביוזמתם, כפי שהבטיחו לעשות אם תעבור תוכנית ההינתקות. עם זאת, לפסיקה כזו תהיינה ודאי השלכות במישור הציבורי, משום שהן מודיעות לראשי ממשלה עתידים, כי יוכלו לפטר שרים גם בהיעדר עילה עניינית.

בכל מקרה, מדובר בהחלטה מפתיעה, בייחוד נוכח העובדה שהיא מתקבלת פה-אחד ולאור הביקורת שהטיח השופט אדמונד לוי בהתנהלותו של ראש הממשלה.

אלון: אמשיך להילחם כדי למנוע העריצות השלטונית של שרון

השר לשעבר בני אלון אמר בתגובה להחלטה כי הוא "מצר על החלטת בג"צ לדחות את כל העתירות. אני מתכוון להמשיך ולהילחם, על-מנת למנוע את העריצות השלטונית של שרון".

לדבריו, "שרון ערק מהמחנה הלאומי ודבר לא עוצר אותו בדהירתו המסוכנת והדורסנית למסירה של כל חלקי יהודה, שומרון, עזה וירושלים".

חבר סיעתם של אלון וליברמן, שהיה עד לאחרונה סגן שרת החינוך, צבי הנדל, אמר בתגובה: "לא היה לי צל של ספק שזו תהיה ההחלטה. אין לי צל צילו של ספק, שאם המצב היה הפוך וראש הממשלה היה מפטר שרים מהשמאל, רק בשל עמדתם נגד סיפוח שטחים לישראל, שופטי בג"צ היו נעמדים על הרגליים האחוריות כדי לגרום לרעידת אדמה בישראל ולבטל הפיטורים".

חבר הכנסת שאול יהלום (מפד"ל) אמר בתגובה להחלטה, כי "בית המשפט טועה. פיטורי שרי האיחוד הלאומי קירבו את מדינת ישראל לדיקטטורה פוליטית וגיבוי בג"צ רק מחמיר את הבעיה".

חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד (האיחוד הלאומי), חבר סיעתם של אלון וליברמן, אמר בתגובה כי "בג"צ נתן היום הכשר משפטי לראש הממשלה לרמוס את הדמוקרטיה. היועץ המשפטי לממשלה התיר לו לרמוס את כללי טוהר המידות. אין זו הפעם הראשונה שהדיקטטורה לובשת פרצוף חוקי ודמוקרטי בדרך לשלטון יחיד ודורסני".

לאן נעלמה הביקורת?

כאמור, לפני כשבועיים הטיח השופט אדמונד לוי ביקורת קשה בהתנהלותו של שרון. מעניין יהיה לראות אם גם בהחלטה המנומקת שתפורסם בעתיד, יימצא זכר לביקורת מעין זו, וכיצד יסבירו השופטים מדוע נמנעו מליישמה הלכה למעשה.

"פיטורי שרים היו גם בעבר", כתב השופט לוי בהחלטתו מלפני כשבועיים שלא להוציא צו ביניים. "אולם נדמה, כי המקרה הנוכחי הוא הקיצוני שבהם, הואיל והוא מעורר סוגיות אשר טרם לובנו עד כה. אחת מהן היא השאלה אם חוק יסוד: הממשלה התכוון לאפשר לראש הממשלה לפטר שרים, שבמקרה הנוכחי הם אף מהווים סיעה שלמה בממשלתו, כאשר לכאורה אין בידו להצביע על עילה לכך".

לדבריו, אלון וליברמן "לא חטאו בהפרתו של הסכם קואליציוני, ואיש מהם לא נחשד בביצוע עבירה המונעת ממנו מלהמשיך את כהונתו בממשלה. למעשה כל 'חטאם' של שני השרים מצטמצם לכך שהם חלקו על דעתו של ראש הממשלה בסוגיה בעלת חשיבות לאומית, והם צפויים להצביע נגדה, כפי שככל הנראה יעשו שרים נוספים. לאור זאת, תהיתי אם יכול המשטר הדמוקרטי להשלים עם אפשרות שראש הממשלה יפטר שרים רק כדי ליצור רוב מלאכותי להעברתן של החלטות, שלעיתים עלולות להיות הרות גורל, רק משום שלא נמצא לו רוב בממשלה בראשה הוא עומד".

"ניתן להוסיף ולתהות אם דרך פעולה זו עומדת במבחן הסבירות, ואם לא נכון היה לנהוג בדרך הקבועה בסעיף 22 לחוק היסוד כדי להביא לפיזור הממשלה, ולהקמתה של אחרת שתהיה לרוחו של ראש הממשלה והתואמת את השקפת עולמו".

בג"צ 5261/04 ו-4 נוספות, עו"ד יוסי פוקס נ' ראש הממשלה