מתה רות רפופורט מהקרייניות הראשונות בגלי צה"ל

עם הקמת גלי צה"ל בתחילת שנות ה-50 נבחנה במבחני קול לתפקיד קריינית בתחנה, התקבלה והייתה לאחת משתי הקרייניות הראשונות של התחנה הצבאית שהחלה דרכה בבניין בית-ספר "המנחיל" ברמת גן. רות פתחה לא פעם בקולה את יום השידורים של התחנה הצבאית. הגישה בגלי צה"ל תוכניות מוזיקה, תוכניות ד"ש מחיילים ועוד.

כאן בתחנת "גלי-צה"ל" הכירה רות, שנקראה אז רות זקהיים, שדרן צעיר בשם עזריה רפופורט, שהגיש בתחנה מדי שבת בערב את התוכנית ״המחנה רוקד״. כעבור זמן לא רב יהפוך לבעלה. הם נישאו ב-27 ינואר 1952 ב"מעון כרמליה" בחיפה.

רות המשיכה לשדר בגלי צה"ל עד 1956 לערך ועם תום שירותה בגלי צה"ל עברה לשדר בקול-ישראל.

בשנת 1953 שיחקה בסרט הקולנוע שצולם אז בישראל "גבעה 24 אינה עונה". בסרט מגלמת רות אחות רחמנייה בבית החולים משגב-לדך בעיר העתיקה בזמן המצור.

בשנים 1977-1973 שירת עזריה רפפורט בעלה של רות כנספח תרבות והסברה בקונסוליה הישראלית בניו-יורק. רעייתו רות שהצטרפה אליו עבדה במחלקה הקונסולארית בקונסוליה הישראלית בניו-יורק.

בשנת 1978, עם הקמת מוזאון ״בית התפוצות״ בתל אביב, רות החלה לעבוד בו בתפקידי הדרכה, הסברה ובתפקידים נוספים. בנה חנני מספר כי גם לאחר צאתה לגמלאות באמצע שנות התשעים, המשיכה להתנדב במוזאון כמדריכה עוד מספר שנים לאחר מכן.

חנני רפופורט בנה של רות מספר: "אימי הייתה בת-בית בקפה ״תמר״ ששכן עשרות שנים ברחוב שינקין פינת אחד-העם בתל אביב, לקחה חלק פעיל בפעולות המחאה נגד "ההפיכה המשטרית" ולא החמיצה אף בוקר בבית הקפה ליד השולחן הקבוע שנשמר לה, עד להריסתו של בית הקפה. בבית הקפה החדש שייפתח שם בקרוב אימא כבר לא תשב. אך אין ספק שרוחה הטובה והחיוך הגדול יהיו תלויים שם על הקיר מעל למכונת הקפה".

רות הותירה אחריה את ילדיה: חנני רפופורט, מפיק חדשות שכיהן כמנכ"ל JCS (אולפני הבירה), העיתונאית והכתבת הצבאית טלי ליפקין-שחק ויעל רפופורט חן, שבעה נכדים ושמונה נינים.

הלוויתה תיערך היום (יום ג׳ 2.7.24) בבית העלמין בקרית-שאול בשעה 19:00.