המרכז למעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן מבקש מבג"ץ (22.7.24) להורות לממלאי-מקום הרבנים הראשיים למנות לפחות חמש נשים מבין עשרת נציגיהם לגוף שיבחר את הרבנים הראשיים. בג"ץ קבע, בעקבות עתירה קודמת של המרכז, שעל הרבנים הראשיים לשקול מינוי של נשים בעלות השכלה תורנית והלכתית מתאימה. עוד מבקש המרכז, כי אם הרבנים יסרבו לעשות זאת - ימונו הנשים בידי הממשלה או כל גוף אחר שיקבעו השופטים.
הסאגה של בחירת מחליפיהם של הרב
יצחק יוסף והרב
דוד לאו נמשכת חודשים ארוכים, הם פרשו מבלי שנקבע לוח זמנים לבחירה, תסבוכות פוליטיות ואישיות מסבכות עוד יותר את ההליך, ועד כה ביקשה המדינה לא פחות מ-20 ארכות במסירת תשובותיה ועידכוניה לבג"ץ. עתירתו של המרכז עלולה לעכב עוד יותר את הבחירה, אלא אם בג"ץ יחליט לדון בה בדחיפות.
עם סיום כהונתם של הרב יוסף ו
הרב לאו, היה צורך למנות להם ממלאי-מקום - על-פי הגיל של חברי מועצת הרבנות הראשית והוותק של דייני בית הדין הרבני הגדול. חלק מהרבנים סירבו לקבל את המינוי, ובסופו של דבר מונו הרב שלמה שפירא כממלא-מקום נשיא בית הדין והרב אליעזר וייס כממלא-מקום נשיא המועצה. בתוקף תפקידיהם אלו, עליהם למנות את עשרת נציגי הרבנות הראשית לגוף הבוחר - והם החליטו למנות גברים בלבד.
המרכז מציין, כי למרות פסק דינו של בג"ץ - מועצת הרבנות החליטה פה אחד בחודש מאי שלא לשקול מינוי נשים. הרב שפירא ציין בין הקריטריונים לבחירת נציגי הרבנות: "רבנים שהוסמכו על-ידי הרבנות הראשית לישראל, כך שכשירותם של הרבנים נבדקה באופן אובייקטיבי ומוסמך, או רבנים שהוסמכו על-ידי גדולי תורה מוכרים, אשר קיים קונצנזוס רחב לגבי הסתמכות על הסמכתם". שיקולים נוספים היו: "רבנים המשתיתים את אורחות חייהם כפוף להוראות הרבנות הראשית לישראל" ו"רבנים שמבטלים את דעתם האישית כלפי הוראות הרבנות הראשית".
המרכז מזכיר, כי מועצת הרבנות גם קבעה שאישה אינה יכולה להיחשב ל"רב". לכן, הוא טוען, מדובר בשיקולים מפלים המלמדים שהרב שפירא והרב וייס כלל לא שקלו למנות נשים ובכך הפרו את פסק הדין הקודם (שכאמור לא הורה למנות נשים). המרכז גם אומר, שהוא עצמו הציע לרבנים נשים העומדות בתנאים שקבע בג"ץ. במצב זה, הוא טוען, הופרה חובת הייצוג ההולם לנשים ולכן על בג"ץ להורות על מינויין. העתירה הוגשה באמצעות עוה"ד ורד בר ושי זילברברג.
