|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
כביש חווארה. 32 שנות סלילה [צילום: נאסר אישתייה, פלאש 90]
|
|
|
|
|
אין מענה מספיק לפיגועים בכבישי יהודה ושומרון
|
|
מחסור בכוח אדם צבאי ומשטרתי, תגובה איטית של המשטרה, עיכובים של שנים בסלילת צירים עוקפים, הימנעות ממחסומים קבועים ביציאה מהערים הפלשתיניות
|
|
המצב הביטחוני בכבישי יהודה ושומרון הוא חמור, עם מספר פיגועים הולך ועולה, כוחות צבא ומשטרה שאינם מספיקים ופרויקטים שאינם מבוצעים. כך מתריע (23.7.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. הוא מציין, כי הביקורת נערכה לפני פרוץ המלחמה, "אולם ממצאי הדוח והמלצותיו מתחדדים ורלוונטיים ביתר שאת בעת הזו, ובפרט בראייה צופה פני עתיד".
מספר אירועי הטרור העממי (אירועים שאינם כוללים ירי) ביו"ש בשנת 2022 הסתכם ב-3,780 אירועים (בממוצע 315 בחודש), אשר 17% מהם היו הנחת מטענים וזריקת בקבוקי תבערה. חלקם בוצעו בצירים ראשיים שמשמשים תושבים ישראלים רבים. בשנת 2022 מספר אירועי הירי ביו"ש גדל פי ארבעה לעומת שנת 2021 (167 אירועים לעומת 41), ובמחצית הראשונה של שנת 2023 התרחשו 143 אירועים. 19 אזרחים ישראלים נהרגו באירועי טרור שכוונו לצירים ביו"ש מתחילת שנת 2022 ועד סוף המחצית הראשונה של 2023, מהם 13 במחצית הראשונה של 2023.
על אף מאמצי התגבור של הכוחות, ההסלמה באיומים בצירים איננה מקבלת את המענה המבצעי הנדרש, והדבר בא לידי ביטוי בקושי של שלוש החטיבות המרחביות שנבדקו באוגדת יו"ש (שומרון, בנימין ועציון) לעמוד במשימות ההגנה אשר מאושרות מדי שבוע ברמת החטיבה. כך למשל, בתאריכים שנדגמו בשנים 2023-2022 לא בוצעו 57%-14% ממשימות ההגנה של חטיבות אלה הכוללות, בין היתר, הצבת תצפיות, ביצוע סיורים רגליים ובכלי רכב, הצבת מארבים, הצבת מחסומים זמניים בצירים ואבטחת טרמפיאדות. אי-עמידה במשימות אלו פוגעת ביכולת הכוחות להגן על התושבים בגזרת יו"ש מפני האיומים.
מרבית המפגעים אשר ביצעו אירועי ירי בשנים 2023-20193 יצאו מהערים ג'נין (145 מפגעים), שכם (104) ורמאללה (72). בשנת 2023 חל גידול במספר הפיגועים אשר מקורם בג'נין, לעומת קיטון במספרם בערים האחרות. אין ביציאות מערים אלו מחסומים קבועים. מדיניות צה"ל בנוגע לרמת האפקטיביות של מחסומים קבועים כאמצעי הגנה, מתואמת בין האוגדה, הפיקוד והמטכ"ל. מדיניות זו כוללת מתן מענה מבצעי באמצעות הצבת מחסומים מזדמנים והסרה של מחסומים קיימים. אנגלמן מעיר: לא ברור אם העובדה כי שיעור ניכר מהמחסומים ביו"ש פתוחים ידועה לרמת המטכ"ל ולקבינט.
סד"כ מחוז ש"י מונה 1,174 שוטרים, מהם 302 שוטרי סיור, שנותנים מענה בגזרה ששטחה 5,670 קמ"ר ושגרים בה 500,000 ישראלים ו-500,000 פלשתינים הנעים בצירים. מבחינת היחס בין שטח המחוז למספר השוטרים, מחוז ש"י נמצא במקום שישי מתוך שבעת המחוזות: במחוז ש"י כל שוטר אחראי בממוצע לשטח של 4.8 קמ"ר (רק במחוז דרום של המשטרה היחס גבוה במעט) לעומת 1.61-0.07 קמ"ר במחוזות האחרים. ליחס זה יש השפעה ישירה על זמן התגובה לאירועים שבמרחב המחוז, והוא מקשה על מחוז ש"י באכיפת החוק והסדר במרחב שבאחריותו. עוד נמצא, כי 48% מכלי הרכב הממוגנים של המחוז לא היו תקינים בזמן הביקורת.
|
|
|
|
|
מחסור במחסומים ביציאות מהערים [צילום: וישאם השלמון, פלאש 90]
|
|
|
בניגוד לנוהל אגף המבצעים, המשטרה אינה מודדת בשיטתיות את זמני התגובה של שוטרי מחוז ש"י ואת זמני הגעתם לאירועים. ב-75% לפחות מהאירועים המתועדים ביומן הקריאות של מחוז ש"י, זמני התגובה של שוטרי המחוז לא נמדדו או שהם מציינים רישום שאינו אמין. רישום לקוי אינו מאפשר למשטרה לשלוט באירועים, לתחקר אותם וללמוד אותם לשם שיפור פעילותה. הכוחות באיחור ל-28.2% מהאירועים שבהם נשקפה סכנת חיים, ול-19.35% מהאירועים שסווגו ברמת חומרה גבוהה. התמשכות מצב זה עלולה לסכן את הציבור הנזקק להגנה, מתריע אנגלמן.
נכון למועד סיום הביקורת, אוגדת יו"ש הגדירה 12 צירים בחטיבות שנבדקו (בנימין, עציון ושומרון) כ"צירים אדומים" בשל מקרים חוזרים של פיגועים בהם. החלטת הממשלה המרכזית האחרונה מאז 2015 נתנה מענה באמצעות כבישים עוקפים לשניים מתוך 12 הצירים הללו. בביקורת עלתה תמונה חמורה המעידה על התמשכות התהליכים עד לתחילת סלילתם של קטעי כבישים עוקפים לצירים העוברים ביישובים פלשתיניים ושאירעו בהם מאות אירועים ביטחוניים.
סלילת כביש עוקף חווארה, שאורכו שבעה ק"מ, נמשכה 32 שנים (2024-1992) ועלתה 387 מיליון שקל. "ייתכן שסלילת הכביש במועד מוקדם יותר הייתה משפיעה על מספר הפיגועים שהתרחשו בשנים האחרונות בציר זה ועל תוצאותיהם", אומר אנגלמן [מדובר באחד הצירים המועדים לפורענות ושפיגועים בהם גררו טרור יהודי – א.ל].
סלילת כביש עוקף אל-ערוב שאורכו 7.5 ק"מ, בו אירעו 481 פיגועים מינואר 2022 ועד יוני 2023, נמשכה תשע שנים (2023-2014). על סלילתו של כביש בית אריה, שאורכו 11 ק"מ, הוחלט ב-2014; נכון ל-2023 לא הייתה כל התקדמות בסלילה. "הדחיות החוזרות ונשנות של הפרויקט ואי-העמידה בלוחות הזמנים פוגעים בביטחונם של התושבים הנוסעים בציר", מתריע אנגלמן
עוד בכבישים: מיוני 2022 עד מאי 2023 התקבלו במוקד חברת נתיבי ישראל 1,053 תלונות בנושא בעיות בתאורה בכבישי יו"ש. לעיתים חולף זמן רב עד למתן המענה ולהסדרת המענה לתלונות על התאורה, והדבר עלול לגרום לסיכונים בטיחותיים וביטחוניים.
בהתייחסות המל"ל מאפריל 2024 לטיוטת דוח הביקורת נמסר, כי תפיסת ההגנה ביו״ש הוצגה ונדונה בקבינט המדיני-ביטחוני ובקבינט המלחמה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וכי הנושא וקבלת החלטות בעניינו יידון בהמשך לפי הצורך. אנגלמן אומר כי על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והקבינט לקבל החלטה בנוגע לתפיסת ההגנה ביו"ש, ובכלל זה המדיניות בנוגע להצבת מחסומים קבועים ביו"ש.
|
|
| תאריך:
|
23/07/2024
|
|
|
עודכן:
|
23/07/2024
|
|
איתמר לוין
|
|
+ישראל אינה גוליית של המזרח התיכון
|
|
14:42 23/07/24 | רבקה שפק ליסק | לרשימה המלאה |
קראתי את הראיון עם המומחה הבינלאומי לתדמיות של מדינות, סיימון אנהולט ולאחר שהפקתי את הלקחים מדבריו החלטתי לכתוב את המאמר הזה
|
|
|
|
|
|
עובדות היסטוריות [צילום: ג'קלין מרטין/AP]
|
|
|
|
|
|
אין מענה מספיק לפיגועים בכבישי יהודה ושומרון
|
|
דעת הקהל בעולם מגלה אמפתיה לפלשתינים ומבלי לרדת לעומקה של הבעיה רואה בישראל גוליית ובפלשתינים דוד. ישראל איננה גוליית. היא מדינה קטנה בשטח ובמספר התושבים שלה המוקפת מכל צדדיה באויבים שקמו עליה לכלותה. אירן הקימה קואליציה של פלשתינים, סורים, ארגון חיזבאללה בלבנון, ארגון החמאס ברצועת עזה, ארגונים פרו- אירנים בעירק והחות'ים בתימן.
|
|
|
|
|
נוכחותה של ישראל ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים היא בלתי חוקית ויש לסיים אותה מיידית – קובע (19.7.24) בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. בחוות דעת מייעצת אומר בית הדין, כי יש לפנות את כל ההתנחלויות שהוקמו בשטחים מאז מלחמת ששת הימים, יש לאפשר לפלשתינים לחזור לבתיהם ועל ישראל לפצות אותם על נזקיהם. את הצעדים המעשיים מפקיד בית הדין בידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון של האו"ם. ההחלטות ניתנו ברובן ברוב גדול מבין 15 השופטים בראשות הנשיא, נוואף סלאם מלבנון.
|
|
|
|
|
בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג יפרסם היום (19.7.24, שעה 16:00 שעון ישראל) חוות דעת מייעצת בעניין חוקיות הכיבוש הישראלי במזרח ירושלים וביהודה ושומרון. בית הדין צפוי להסיק מסקנות קשות ובעייתיות מבחינת ישראל, העלולות להגביר את בידודה הבינלאומי ואולי אף להביא לעיצומים עליה מצד מדינות שונות.
|
|
|
|
|
המדינה מערערת על זיכויו של בנצי גופשטיין, ראש ארגון הימין הקיצוני להב"ה, מארבעה מחמשת האישומים של הסתה לטרור ואלימות שיוחסו לו, ועל קולת עונשו - 260 שעות שירות לתועלת הציבור במועצה המקומית קריית ארבע (מקום מגוריו). הערעור הוגש (17.7.24) לבית המשפט המחוזי בירושלים.
|
|
|
|
|
התמשכות ההליכים בנוגע לבקשותיהם של פלשתינים לאישורי שהייה בישראל בטענה שהם מאיומים בשטחי הרשות הפלשתינית, יוצרת מצב בו הם נשארים בארץ שנים רבות גם אם בסופו של דבר בקשותיהם נדחות. כך שב ומתריע (16.7.24) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, בהסכמת השופטים יוסף אלרון ויעל וילנר.
|
|
|
|
|
