יוליה שמאלוב-ברקוביץ תודח מניהול חדשות 13

ניצחון לעיתונאים בחדשות 13: המנכ"ל יוליה שמאלוב-ברקוביץ תודח, חודשיים בלבד לאחר מינויה, ובתוך חודשיים ימונה מנכ"ל זמני. כך קובע הסכם עליו חתמו (7.8.24) הנהלת החברה וועד העובדים בה. אייל דה-פאו, אחד הדירקטורים מטעם הציבור בחברה, יהיה המנכ"ל הזמני. על-פי ההערכות, שמאלוב-ברקוביץ תקבל שכר ופיצויים של 2 מיליון שקל, שכן מדובר בהפרת ההסכם עימה.

על ההסכם חתמו מנכ"ל רשת, חברת-האם של חברת החדשות, אמיליאנו קלמזוק; יו"ר הוועד, העיתונאי מתן חודורוב; ויו"ר ארגון העיתונאים, אלי גרשנקרוין. הצדדים הגדירו אותו כ"מזכר הבנות הכולל דרכים להגברת שיתוף הפעולה ולחיזוק הערוץ - לטובת בעלי המניות, הצופים והעובדים. החברה תמשיך ואף תגביר את מאמציה לסיקור הגון ולשיקוף מגוון הדעות הקיים בחברה הישראלית". הדירקטור צבי חפץ (עורך דין, לשעבר שגריר ישראל בבריטניה וסין ומקורבו של בלווטניק) ימונה למשנה למנכ"ל, כדי לסייע במימוש המתווה.

העיתונאים ניהלו מאבק קשה נגד המינוי, בטענה שהוא בוצע מטעמים פוליטיים וכדי לרצות את לשכת ראש הממשלה, והחרימו את שמאלוב-ברקוביץ. ההנהלה טענה, כי מדובר במינוי מקצועי ראוי ובניסיון של העיתונאים להתערב בסמכותו של הבעלים, לן בלווטניק, למנות את המנכ"ל. שמאלוב-ברקוביץ טענה, כי רצונה הוא שהערוץ ישקף מגוון רחב של דעות.

שמאלוב-ברקוביץ הייתה חברת כנסת מטעם ישראל ביתנו, ממקימות ערוץ 9 (ברוסית) ויו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו בשנים 2022-2017. על-פי החוק, מנכ"ל חברת חדשות הוא גם העורך הראשי שלה, ובעיקר לתפקיד זה של שמאלוב-ברקוביץ התנגדו העיתונאים - בערוץ הנחשב למתנגד בולט של בנימין נתניהו וממשלתו. חדשות 13 סובל מירידה מתמשכת בצפייה והוא ממוקם כיום שלישי בלבד בין הערוצים המסחריים, אחרי חדשות 12 וערוץ 14.

העיתונאים עתרו לבג"ץ נגד המינוי, בדרישה שהרשות השנייה תורה לנציגי הציבור בדירקטוריון חדשות 13 לבטל את המינוי. מעבר לטענות המקצועיות, היו בפיהם טענות גם על ההליך שלטעמם נעשה בצורה פגומה. הרשות טענה שאין לה סמכות להתערב בצורה חסרת תקדים במינוי של בעלי תפקידים בכירים באמצעי תקשורת פרטי. חברת החדשות טענה, כי מדובר בסמכות בלעדית של הבעלים והדירקטוריון, וציינה שבלווטניק הזרים לו 100 מיליון שקל מאז פרוץ המלחמה.

בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי, המורה לנמק מדוע לא תפעל הרשות כפי שביקשו העיתונאים - אם כי השופטים הבהירו שהצו בא בעיקר משום שקיים פער עובדתי אותו הם מבקשים למלא בתצהירים. הם גם קבעו לוח זמנים ממושך להמשך הטיפול בעתירה - לפחות שלושה חודשים - ובכך גם העניקו לבלווטניק ולדירקטוריון אפשרות למחשבה נוספת וגם אותתו שלא ימהרו להתערב. הצדדים יודיעו לבג"ץ על ההסכמה אליה הגיעו ויבקשו למחוק את העתירה.