שופט בית המשפט העליון,
יוסף אלרון, הכפיל עונש שגזר שופט בית המשפט המחוזי בחיפה,
מוחמד עלי - תוך שהוא אומר שהעונש היה צריך להיות חמור עוד יותר. אלרון מתח ביקורת הן על המתחם שקבע עלי והן על הענישה בתוכו, והחמיר את העונש משנתיים מאסר לארבע שנים.
עבד אל-רחמן אסדי הורשע בחבלה בכוונה מחמירה (עבירה שהעונש המירבי עליה הוא 20 שנות מאסר), דרישת נכס בכוח (עשר שנות מאסר) ונהיגה ללא רישיון (שנתיים מאסר). אסדי, שהיה אז בן 19, וחברו שהיה קטין היכו קשות את המתלונן באפריל 2023, הוא נפצע בצורה אנושה והרופאים נאלצו לכרות את הטחול שלו. עלי קבע מתחם ענישה של 70-24 חודשים והסתפק בשנתיים מאסר, בין היתר בשל הודאתו, מצבו הרפואי וה"סולחה" בין המשפחות.
אלרון קיבל (27.7.24) את ערעור המדינה על קולת העונש באומרו: "העונש שנגזר על המשיב הוא עונש קל ביותר הרחוק מלתת ביטוי הולם לחומרת מעשיו, לנסיבות ביצועם ולהשלכותיהם, ובפרט לפגיעה הקשה שנגרמה למתלונן מבחינה פיזית ונפשית... מדובר בתקיפה אכזרית ביותר וברוטלית". נסיבות אלו ומדיניות הענישה היו חייבות להוביל את עלי לקבוע מתחם ענישה חמור בהרבה, מדגיש אלרון.
המתחם שקבע עלי היה רחב מדי ובכך הוא "חוטא לעיקרון המנחה בענישה – קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו". שירות המבחן נמנע מהמלצה כלשהי בעניינו של אסדי, ונסיבותיו האישיות אינן מצדיקות "תוצאה עונשית מקלה באופן קיצוני" כפי שקבע עלי.
אלרון מסכם: "מכל בחינה שהיא, עלינו לקבל את הערעור – מתחם העונש ההולם הוא נמוך מדי, בגדרו של המתחם ניתן משקל עודף לנסיבותיו של המשיב כך שהעונש נקבע בתחתית המתחם ממש... על כן, התלבטתי עד כמה יש להחמיר בעונשו של המערער, בהתחשב בכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין במקרים שבהם מתקבל ערעור על קולת העונש (ורק בשל כך)".
כאמור, אלרון גזר על אסדי ארבע שנות מאסר, תוך שהוא שב ומדגיש שהדבר נובע מ"התחשבות ניכרת לטעמי בכלל בדבר אי-מיצוי הדין, שאחרת היה העונש חמור יותר". השופטים
חאלד כבוב ו
יחיאל כשר הסכימו עם אלרון. את המדינה ייצגה עו"ד נוגה בן-סידי, ואת אסדי - עו"ד עלי סעדי.
