בנק ישראל, פרסם הבוקר (א', 27.6.04) חלק מתוך דו"ח היציבות הפיננסית לשנת 2003, שיפורסם במלואו ב-4 ביולי. מהחלק שפורסם, עולה כי בשנת 2003 נרשמה צמיחה חיובית של התוצר העסקי, בשיעור של 1.8%, לאחר שיעור צמיחה שלילי של כ-2.7% בכל אחת מהשנתיים הקודמות.
התפתחות חיובית זו התבטאה גם במדדים הפיננסיים מתוך נתוני הדוחות הכספיים של החברות הציבוריות.
הרווח הגולמי והרווח התפעולי גדלו השנה לעומת השנתיים הקודמות, והרמה שנרשמה ברביע השלישי הייתה גבוהה אף מזו של השנים 2000-1997, למרות היקפי הפעילות הנמוכים יותר תוצאה המשקפת תהליכי התייעלות שעברו הפירמות בשנות השפל.
רווחיות זו התבטאה גם בתשואה חיובית להון במחצית השנייה של השנה, לראשונה לאחר תשואה שלילית בשנתיים האחרונות; יצוין כי תפנית חיובית בתשואה להון נרשמה כבר מתחילת 2002, אך היא נותרה שלילית עד למחצית השנייה של השנה הנסקרת.
מגמת הגידול המהיר של המנוף הפיננסי (הנמדד על ידי יחס ההתחייבויות למאזן ויחס ההתחייבויות להון העצמי), ששררה מאז תחילת השפל הנוכחי נעצרה השנה, ואף ניכרה בו ירידה קלה. תרמו לכך הן גידול ההון העצמי, בעקבות המעבר לרווח חיובי, והן עצירת גידולו של האשראי.
עם זאת, רמת המנוף בסוף 2003 הייתה עדיין גבוהה מאוד ביחס לסוף 2000, לפני השפל, שכן המנוף גדל בקצב מואץ ב-2001-2000. התיאוריה ומחקרים אמפיריים שונים מלמדים שרמת מנוף גבוהה יוצרת פגיעות, בהקשותה על יכולת פירעון האשראי בתקופות שפל, והיא אף משמשת אינדיקטור מקדים לאשראי בעייתי במערכת הבנקאות.
הנזילות במגזר העסקי, כפי שהיא נמדדת על ידי היחס השוטף בין הנכסים להתחייבויות בטווח הקצר, המשיכה לרדת השנה, ועמדה על 1.25 ברביע השלישי השנה, לעומת 1.38 ברביע השלישי של 2001, בהמשך למגמה ששררה בשנות התשעים, של ירידה ביחס זה.
ממחקרים אמפיריים עולה שצירוף של מנוף גבוה ויחס שוטף נמוך הוא סיבה מרכזית לקושי בפירעון אשראי ולהתערערות היציבות הפיננסית. לכן נראה שהיותו של היחס השוטף גדול מאחת, על אף ירידתו במשך העשור האחרון, סייעה ליכולת ההישרדות של המגזר העסקי בשנות השפל הנוכחי.
נטל החוב ירד השנה - לאחר התייצבות אשתקד ועלייה מהירה מאז תחילת השפל הנוכחי, בסוף 2000. לירידתו תרמו ההתאוששות במגזר העסקי (שהתבטאה בגידול הרווח התפעולי), עצירת גידולו של המנוף הפיננסי והירידה של עלויות המימון. עם זאת, נטל החוב נותר ברמה של אמצע 2001, שהייתה גבוהה בהשוואה לעשור האחרון.
מהשוואת השינויים במדדים בין שלושה ענפים במגזר העסקי מתברר, כי ההתאוששות בשנה הנסקרת הייתה בענפי התעשייה והמסחר והשירותים, ולעומתם נמשכה ההרעה בענף הבינוי והנדל"ן, שבו נרשמה השנה אף תשואה שלילית להון, לראשונה זה שנים. תמונה זו באה לידי ביטוי ברווחיות, בתשואה להון, בנטל החוב ובנזילות.
מהשוואה של רמת המדדים בין שלושת הענפים האמורים עולה, כי האיתנות הפיננסית של ענף הבינוי והנדל"ן, הנמצא בשפל מתמשך, היא הנמוכה ביותר.
כך, רמת המינוף בענף הנדל"ן גבוהה משמעותית מאשר בענפים האחרים, ובעקבותיה גם נטל החוב (אף ששיעור הרווח התפעולי בנדל"ן גבוה מאשר באחרים); גם נזילות הענף, הנמדדת על ידי היחס השוטף, מצביעה על המשך מגמת הירידה: בשנה הנסקרת הגיע שיעורה לכ-70% בלבד.
האיתנות הפיננסית בענף המסחר והשירותים נמוכה אף היא (אף שהיא גבוהה יותר מאשר ענף הנדל"ן). חלקם של שני ענפים אלו בסך האשראי הבנקאי למגזר העסקי הוא 70%.
