רשות המיסים גבתה מאשת העסקים ירדנה עובדיה 24 מיליון שקל בגין הכנסותיה באפריקה בשנים 2018-2014 - חמישית בלבד מן הסכום המקורי שדרשה. כך טוען משרד עורכי הדין בראשותו של
משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של הרשות, אשר ייצג את עובדיה. המשרד הגיש (8.9.24) לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה נגד עובדיה, לתשלום שכר טירחה בסך 13 מיליון שקל.
השותפים במשרד הם מזרחי, אלדד נח ועמית קריגל, שהיו גם הם בעבר בכירים ברשות. עובדיה פעילה מזה שנים רבות באפריקה ובמיוחד בגינאה המשוונית, שם הקימה שני בתי חולים. בעבר פורסם, כי היא תיווכה בעסקות בהן סיפקו תעש, מספנות ישראל ואירונאוטיקס נשק למדינה זו, שהיא גם קונסול הכבוד שלה בישראל. על-פי התביעה, לעובדיה "קשרי ידידות ואמון עם נשיא גינאה המשוונית והיא אחד האנשים המקושרים והמשפיעים במדינה זו".
בתביעה נאמר כי עובדיה טענה שנים רבות שהיא אינה תושבת ישראל, למרות שמשפחתה מתגוררת בארץ, ולה עצמה יש וילה מפוארת בסביון ונכסים נוספים בישראל. על בסיס טענה זו, שנתמכה בחוות דעת של מומחי מס שונים (לא משרד מזרחי), היא לא דיווחה לרשות המיסים על הכנסותיה בחו"ל ולא הגישה הצהרות הון המתייחסות להכנסותיה ונכסיה בחו"ל.
בפברואר 2013 חתמה עובדיה על הסכם עם הרשות, לפיו הכנסותיה בשנים 2011-2004 הסתכמו ב-194 מיליון שקל והיו חייבות במס של 50 מיליון שקל. בשנים 2018-2014 דיווחה עובדיה על הכנסות חייבות בישראל בסך 20 שקל; רשות המיסים הוציאה לה שומה על 20 מיליון שקל ל-2014 לבדה ודרשה ממנה 12 מיליון שקל ועוד קנס גרעון של 1.8 מיליון שקל.
סוגיה מרכזית נוספת, נאמר בתביעה, נבעה ממחלוקת בין עובדיה לחברת אשטרום, אשר בנתה את אחד מבתי החולים בגינאה המשוונית בעשור הראשון של המאה. בית המשפט המחוזי מרכז קבע בשנת 2014, כי עובדיה נטלה לעצמה כספים שהגיעו לאשטרום וחייב אותה להחזיר 71.5 מיליון שקל. בבית המשפט העליון בוטלו הקביעות העובדתיות אך נותר החיוב הכספי, ועובדיה החזירה את הכסף. רשות המיסים טענה, כי המשיכה המקורית הייתה דיבידנד החייב במס של 30%. בסך-הכל קבעה הרשות, כי הכנסותיה של עובדיה בשנים 2018-2015 היו 96 מיליון שקל ודרשה ממנה מס ב-51 מיליון שקל וקנס בסך 7.5 מיליון שקל.
בסך-הכל, נאמר בתביעה, ניצבה עובדיה בתחילת 2021 בפני חבות מס מצטברת ב-100 מיליון שקל, בגין הכנסות בלתי מדווחות בסך 172 מיליון שקל; הסכום בפועל, עם הפרשי ריבית והצמדה, היה 125 מיליון שקל. היא פנתה למשרד מזרחי וביקשה שייצג אותה מול רשות המיסים, וסוכם על שכר טירחה של 300 דולר לשעה בתוספת דמי הצלחה בסך 10% מסכום המס שייחסך. המשרד הגיש לבית המשפט ערעור על השומות, ובמקביל קיים עשרות פגישות עם גורמים שונים ברשות ובפרקליטות. טענותיו היו שההכנסות בפועל היו נמוכות בהרבה, שעובדיה אינה תושבת ישראל ושהחוב לאשטרום היה של חברה בבעלות עובדיה ולא שלה עצמה.
בעקבות מו"מ זה, הפחיתה רשות המיסים את השומות לשנים 2018-2015 להכנסות של 26 מיליון שקל ולמס וקנס של 14 מיליון שקל (לא כולל סוגיית אשטרום). עובדיה ערערה על השומות, באמצעות מזרחי, ובעקבות זאת הסכימה הרשות במארס השנה להפחית את המס לכל השנים (כולל אשטרום) ל-24 מיליון שקל; עובדיה שילמה סכום זה בחודש מאי. משרד מזרחי טוען, כי שכר הטרחה המגיע לו הוא סכום התביעה, תמורת 543.5 שעות של שלושת השותפים ודמי ההצלחה. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד
רועי בלכר, גיא זאבי ויעל ארגמן, וטרם הוגש כתב הגנה.
