בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
פינקלשטיין. 59 יום להכרעה בתלונה [צילום: איציק וולף]
|
|
|
הפרקליטות הפריזה בתיאור פרישתו של דרעי מהפוליטיקה
|
כך קובע נציב הביקורת, מנחם פינקלשטיין ● 38% מהתלונות שהוכרעו אשתקד היו מוצדקות, רובן המכריע - נגד הפרקליטות ● העביר למיארה חשד לעבירות בהדלפה מתיק רצח ● מגלה: המלצות בנות מספר שנים לא יושמו
|
הצהרתה של הפרקליטות על פרישתו של אריה דרעי מהחיים הפוליטיים, בעקבות הסדר הטיעון בו הודה בעבירות מס, הייתה בעלת בסיס עובדתי אך נרחבת מדי. כך קובע נציב הביקורת על הפרקליטות, מנחם פינקלשטיין. ההחלטה מתפרסמת (10.10.24) בדוח השנתי של הנציבות ל-2023. הצהרה זו, שדרעי לא סתר אותה, הייתה אחת הסיבות לפסילתו בידי בג"ץ מתפקיד שר הפנים ושר הבריאות בממשלה הנוכחית.
הנציבות קיבלה אשתקד 280 החלטות ב-251 תלונות. 45% מהן נדחו על הסף, בעיקר בשל חוסר סמכות; 21% נמצאו מוצדקות; 18% נדחו לגופו של עניין; וב-16% הופסק הבירור מסיבות שונות. מבין התלונות שהוכרעו, 38% היו מוצדקות. מדובר ב-59 החלטות, ש-42 מהן (71%) נגעו לפרקליטות, שש למשטרה, שש לייעוץ המשפטי לממשלה וחמש למוסמכי היועץ המשפטי. יצוין, כי כ-80% מכתבי האישום מוגשים בידי התביעות המשטרתיות, כך ששיעור התלונות המוצדקות נגד הפרקליטות גבוה בהרבה מהחלק היחסי שלה במספר ההליכים - אם כי ברור שהיא מטפלת בתיקים החמורים והסבוכים.
אשתקד הוגשו לנציבות 493 פניות, ב-248 מהן בוררו כתלונות. ב-90% מהן הסתיים הטיפול כבר בשנה שעברה, כאשר זמן הטיפול הממוצע היה 59 יום. 47% מהתלונות היו נגד הפרקליטות (עוד נתון המלמד על השיעור הגבוה של תלונות מוצדקות, מתוכן 58% על גופי מטה ו-42% על פרקליטויות המחוזות), 9% נגד מוסמכי היועץ המשפטי, 8% נגד תביעות המשטרה ו-6% נגד הייעוץ המשפטי; 27% הנותרים היו נגד גופים שאינם בסמכות הנציבות.
|
|
|
דרעי בבית משפט השלום בירושלים [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
עמותה טענה, כי פרקליטות מיסוי וכלכלה התרשלה, כאשר במסגרת הטיעונים לעונש בתיק דרעי, היא הצהירה בפני בית המשפט, כי "אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים". הצהרה זו, טענה, נמסרה מבלי שהייתה בידי הפרקליטות תשתית עובדתית מספקת לעניין פרישתו מהחיים הפוליטיים.
הפרקליטות השיבה, כי הסתמכה על התפטרותו של דרעי מהכנסת ועל דבריו לפני כן בתשובתו לעתירה לבג"ץ נגד ההסדר עימו. היא גם הפנתה לפסק דינו של בג"ץ, כאשר פסל את מינויו של דרעי לשר הפנים ושר הבריאות בממשלה הנוכחית: חלק מהשופטים נימקו זאת בהתחייבותו של דרעי לפרוש מהחיים הפוליטיים.
פינקלשטיין קובע, כי הצהרת הפרקליטות לא נעדרה תשתית עובדתית, אך היא לא הייתה מדויקת די הצורך. מטרתה הייתה לשכנע את בית משפט השלום בירושלים לאמץ את ההסדר עם דרעי, אך נוסח ההצהרה עשוי היה להתפרש באופן רחב יותר, ודאי יותר מאשר ההתפטרות עצמה, שהייתה כנראה הנדבך המרכזי למסירתה.
נוסח רחב זה של פרישה מהחיים הפוליטיים, להבדיל מהתפטרות מהכנסת בלבד, השתלב גם עם ההתבטאות המרחיבה הנוספת של הפרקליטות בדבר "פיו וליבו השווים" של דרעי, ממשיך פינקלשטיין. אין לשלול את האפשרות לפיה, לצד הדברים שמסר דרעי לבית המשפט – שהם היו העיקר – גם ההצהרה תרמה למסקנותיו של בית המשפט בעניין החלטתו של דרעי לפרוש מהחיים הפוליטיים, כמפורט בגזר הדין. הפרקליטות לא פעלה בחוסר תום לב, אם כי הייתה צריכה לדייק יותר, הוא מוסיף.
|
|
|
אורבן. תלונה על מכירת "פגסוס" לממשלתו [צילום: היינץ-פיטר באדר, AP]
|
|
טיפולה של הפרקליטות בתיק שעניינו עבירות מין ואלימות במשפחה נמשך 26 חודשים, תוך חריגה מפרק הזמן המירבי. 22 חודשים מתוכם היה התיק בהשלמות החקירה, אך הפרקליטות לא עקבה אחריו כנדרש. פינקלשטיין אומר כי ספק רב האם הייתה הצדקה להתמשכות כזאת, שגרמה עינוי דין הן לחשוד והן למתלונן.
שורה של פגמים התגלו בטיפול הפרקליטות בשש בקשות של נאשמים לעיכוב ההליכים נגדם, אשר הובילו לשיהוי משמעותי בטיפול בהן. ריבוי הפגמים ואופיים העלו את החשש, שמא אין מדובר בצבר מקרי של תקלות, כי אם בהשתקפות של דרך עבודה לקויה בטיפול בבקשות לעיכוב הליכים בפרקליטות.
הטיפול בחשד לתקיפה והתעללות בילדים התמשך יתר על המידה, תוך חריגה משמעותית מהנחיות היועצת המשפטית בנוגע לזמני הטיפול. הפרקליטות ביצעה פעולות באיחור בלתי מוצדק, ביקשה רק בדיעבד אישור לארכה – והטיפול טרם הסתיים. פינקלשטיין מדגיש, כי פרקי הזמן הקצובים לטיפול התביעה בתיק הם המרביים, ובוודאי שלא בכל תיק נכון יהיה למצותם עד תום, אלא יש לפעול לסיום מהיר ויעיל בכל תיק על-פי נסיבותיו.
סניגור התלונן, כי תיק חקירה הנוגע למרשו נותר פתוח מאז 1999 ועד שפנה לנציבות ב-2023, למרות שבזמן אמת סברה הפרקליטות שיש לשקול את גניזתו. רק לאחר פנייתו לנציבות, נסגר התיק בעילה של "העדר אשמה". פינקלשטיין קובע, כי נפל פגם של ממש בהתנהלותה של פרקליטות המחוז, וכי "אין צורך להכביר מילים על אודות משמעותם של הדברים. קיומו של תיק חקירה פתוח נגד חשוד הינו בגדר עננה המרחפת באופן תמידי מעל ראשו, המשליכה על כל אורחות חייו". אם יוחלט להגיש כתב אישום, השיהוי עלול לפגוע בהליך ובזכותו של החשוד להליך הוגן.
עורך דין התלונן, כי היועצת המשפטית גלי מיארה השתהתה במשך 15 חודשים בטיפול בתלונתו על ייצוא מערכת פגסוס של חברת NSO למשטרו של ויקטור אורבן בהונגריה. לשכתה של מיארה אישרה, כי בשל תקלה – התלונה הועברה לפרקליט המדינה, עמית איסמן, רק עם קבלת פניית הנציבות. פינקלשטיין קובע, כי מדובר ב"פגם של ממש".
חלפו למעלה משנתיים ממועד הגשת תלונה לפרקליטות בגין התבטאויותיו של פעיל פוליטי ועד לקבלת החלטה לפתוח נגדו בחקירה פלילית, וכי הפרקליטות חרגה מפרק הזמן המרבי המוקצב לטיפולה הכולל בתיק. עוד נמצא, כי חלפה למעלה משנה עד שהחלה הפרקליטות לטפל בתלונה נוספת שהוגשה נגד החשוד, ולפיכך טרם התקבלה בה החלטה.
במסגרת חקירת תיק רצח, דלפו לאמצעי התקשורת פרטי חקירה אשר חל איסור על פרסומם, ובתוכם מידע רגיש מתוך חדרי החקירה. פינקלשטיין מדגיש: "הדלפת מידע אסור מחדרי חקירה היא תופעה שהדעת אינה סובלת ואשר יש למגרה. יש בפרסום כאמור כדי להשפיע על ההליך המשפטי; לפגוע בהבטחת שלטון החוק, באמון הציבור ברשויות המדינה, בתדמית עובדי הציבור ובניקיון כפיהם; ולפגוע פגיעה חמורה בכבודו של החשוד ובפרטיותו".
לאור זאת, ובשל חשש ממשי לביצוע עבירה פלילית, העביר פינקלשטיין את התלונה לטיפולה של מיארה. בנוגע לאחריות הפרקליטות המלווה את התיק הבהיר פינקלשטיין, כי משנודע לה על חשש להדלפות – ראוי שתעשה מעשה, כפי שאכן עשתה במקרה זה.
|
המבוקרים לא מיישמים המלצות
|
|
|
|
הנציבות תמשיך לעקוב אחרי היישום
|
|
יישומן של חלק לא מבוטל מהמלצותיה של הנציבות מתארך עד מאוד, לעיתים מספר שנים, באופן שיש בו כדי לעקר אותן מתוכן ולפגוע בהיבטים שונים של אכיפת החוק – מתריע פינקלשטיין. הנציבות התריעה בפני המבוקרים על סחבת זו וביקשה מהם לעדכן אותה בהקדם על הטיפול; היא תמשיך לעקוב עד ליישום המלא של המלצותיה. השנה מפרסם פינקלשטיין לראשונה פרטים על המלצות שטרם יושמו, ביניהן:
• המלצה מנובמבר 2019 לבחון פרסום הנחיות בנושא סיווג ומיון שיחות שהתקבלו בהאזנות סתר, תוך חשיבות תיעוד הליך הסיווג, ובמיוחד תיעוד שינויים שעורכים המשקלטים בסיווג השיחה והטעמים לה.
• המלצה מנובמבר 2019 לחדד את ההנחיות בדבר הגדרתו של הסכם עד מדינה וחשיבותו, ואת חיוניות ההבחנה המהותית בין הסכם מסוג זה לבין הסדרים משפטיים אחרים.
• המלצה ממאי 2020 בנושא פרקטיקה בלתי ראויה של משטרת ישראל, לפיה הליך משפטי אזרחי נגד שוטר מעכב בירור תלונת ציבור או הליך משמעתי המתנהלים במקביל.
• המלצה מיוני 2020 לגבש הנחיה להעברת תיק העבודה של המעבדה הפורנזית לתביעה, וכן להנחות את התביעה לציין את דבר קיומו של תיק העבודה במסגרת רשימת חומרי החקירה המועברת להגנה.
• המלצה מיולי 2020 לגבש הנחיית פרקליט מדינה בנושא טיפול בעררים, בין היתר, לצורך יישום המלצות הנציבות למניעת עיכובים רבים ובלתי מוצדקים בהעברת עררים מהגוף הסוגר למחלקת עררים ובמעברים של עררים בין יחידות הפרקליטות השונות.
• המלצה מיולי 2022 לקבוע קווים מנחים לכל יחידות הפרקליטות, באשר להיקף החובה המוטלת על התביעה לצפות בסרטוני מצלמות גוף, לפני קבלת החלטה בדבר העמדה לדין או גניזת תיק, בדגש על תיקים המוגדרים כתיקי "גניזה מהירה".
|
|
תאריך:
|
10/10/2024
|
|
|
עודכן:
|
10/10/2024
|
|
איתמר לוין
|
הפרקליטות הפריזה בתיאור פרישתו של דרעי מהפוליטיקה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
למרות ועדת מררי
|
10/10/24 17:54
|
|
מחקר חדש שנערך בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, מצביע על כשל מערכתי מבני במשטרת ישראל, המסביר את התנהלות הקצונה הגבוהה ואת משבר האמון במשטרה מאז הקמתה. לפי החוקרים, השליטה המוחלטת של הדרג המדיני במינויים, בתקציבים ובחקיקה, היא הגורם המרכזי לאופן פעולתם של בכירי המשטרה. "השליטה המוחלטת במשאבי המשטרה מצויה בידיים פוליטיות - מינויים, תקציבים וחקיקה. תלות זו משפיעה ישירות על סדר העדיפות של הקצונה הגבוהה במשטרה ומעצבת את התרבות הארגונית", כך אומרת הד"ר אריאלה יושע, עורכת המחקר.
|
|
|
שופט בית משפט השלום בתל אביב, עלאא מסארווה, הרשיע (6.10.24) את השוטר בן אפגן ואת המתנדב אבישי כהן בתקיפה בנסיבות מחמירות של דוד ביטון, לאחר דין ודברים ביניהם משום שביטון לא עטה מסכה בזמן הקורונה.
|
|
|
סגן-ניצב חיים אזרד, שהיה מפקד משטרת חיפה, פוטר לאחר שקיים קשר מיני ממושך עם שוטרת הכפופה לו ובמקביל טיפל בענייניה. כך מגלה (1.10.24) קובץ פסקי הדין המשמעתיים של המשטרה. על-פי גזר הדין בעניינו של אזרד, נכון ל-11.9.24, המפכ"ל דני לוי אישר את פיטוריו וכעת יש צורך באישורו של השר איתמר בן-גביר.
|
|
|
במהלך דיון שקיימה השבוע ועדת החוקה בנוגע להארכת ההכרזה על הגבלה מלאה של דיוני בתי המשפט בצפון בהשתתפות עצורים או אסירים, המתקיימים בהיוועדות חזותית (VC), נחשף כי אחוז גבוה של דיוני המעצרים בתחנות המשטרה באזור הצפון מתבצע דרך יישומון ואטסאפ, למרות שהחוק מתיר זאת רק במקרה של תקלה טכנית בלתי צפויה.
|
|
|
שני שוטרים לשעבר תובעים 3 מיליון שקל מהמשטרה ומהמפקד הנכנס של מחוז ירושלים, ניצב אמיר ארזני, בטענה שהודחו שלא כדין ותוך ביצוע עבירות פליליות לכאורה מצידו של ארזני. התביעה הוגשה (12.9.24) לבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים בידי כפיר שי ודוד חנוני, התובעים 1.5 מיליון שקל כל אחד.
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
כוחותינו לוחמים בעוז ובמסירות נפש מי שנמצא בשטח מבין היטב את הסכנה הקיומית המרחפת מעלינו ומוכן להקרבה למען עתידנו ההכרעה אפוא חייבת להיות ברורה לא רק עבורנו ועבור הפרשנים, אלא ...
|
|
|
איתמר לוין
הצדדים מקבלים את יומם בתיקי התביעות הקטנות שבפני הרשמת הבכירה עינת דינרמן, גם אם אולי בצורה נדיבה מדי בעיה מרכזית: בשניים מהתיקים אין התייצבות של הנתבעים
|
|
|
יואב יצחק
צביקה נווה ניהל חקירה פרטית נגד אלכס סקלר בחשד לעבירות של הלבנת הון והסתרת מאות מילוני דולרים מגרושתו - הדורשת עתה כספים ונכסים שהסתיר פוגל, המקורב לסקלר, פעל בשליחותו ובתיאום עמ...
|
|
|
יועז הנדל
מה שקורה עם המגזר החרדי הוא פגיעה בבטן הרכה, עלבון אדיר לכך שחלק מהעם שלנו רואה את המחיר, את הכאב של משפחות שכולות, ומתנהל כאילו לא צריך לשנות דבר
|
|
|
עמנואל בן-סבו
היכן נרשמה שתיקה? היכן נרשמה דממה? היכן נרשם אלם מוחלט? להיכן נעלמו המפטפטים עצמם לדעת בכל נושא במדינת ישראל? חרפה, קלון, בושה, אינן מספיקות כדי לכסות בבוז את פרצופי עלובי הנפש, פר...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|