בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
לימור סון הר מלך, טלי גוטליב, יואב סגלוביץ, עופר כסיף, קארין אלהרר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
בין זהירות לשינויים מרחיקי לכת
|
|
|
|
חוק ההסתה לטרור: דיונים סוערים על סמכות המשטרה והפחתת הרף ההסתברותי
|
ועדת החוקה אישרה היום את קידום התיקון לחוק המאבק בטרור שיקל על פתיחת חקירות ויפחית את רף הראיות בעבירות הסתה ● יו"ר הוועדה הציע לאפשר למשטרה לפתוח בחקירה ללא אישור הפרקליטות, דבר שעורר התנגדות מח"כים כקריב, אלהרר וסגלוביץ' ● ח"כ כסיף עורר סערה לאחר שכינה חייל שנהרג "רוצח"
|
ועדת החוקה החלה (יום ג', 29.10.24) בהכנה לקריאות השנייה והשלישית של הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) שנועדה להקל על פתיחת חקירות והעמדה לדין בעבירות הסתה לטרור, אשר הוגשה על-ידי הח"כים צבי סוכות, אליהו רביבו, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך. ההצעה כוללת שני שינויים עיקריים: הראשון מתייחס להפחתת "המבחן ההסתברותי" מ"אפשרות ממשית" ל"אפשרות סבירה" לכך שפרסום דברי שבח, תמיכה או הזדהות יביא למעשה טרור. השני מוסיף עבירה חדשה המגדירה פרסום תמיכה ברוצח כטרוריסט ללא צורך במבחן הסתברותי, אך דורש הוכחה לכוונה להזדהות עם המעשה.
יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, הציג סעיף נוסף בהצעה המאפשר למשטרה לפתוח חקירות בהסתה לטרור ללא אישור הפרקליטות, דבר שעורר ויכוח עז בקרב חברי הכנסת. לדברי רוטמן, "חקירת הסתה לטרור כיום מחייבת אישור פרקליטות, מה שמונע תגובה מהירה ומגבילה את כוחות הביטחון במאבקם בטרור".
|
|
|
רוטמן: "זו לא חקיקה שאנחנו מקדמים בחופזה, גם לא לגבי סמכויות הפרקליט. אנחנו מקיימים את דיוני הפיקוח בנושא זמן רב ומיוני 2023 אני טוען שהייעוץ המשפטי לממשלה מבזה את הוועדה ופועל בניגוד לחוק. היועמ"שית מבזה את הכנסת כשהיא מסרבת לתת תשובה ביחס למקור הסמכות להנחיה, וחיכיתי בסבלנות למה שיגרום למציאות להשתנות.
"למרות הביקורת הרבה שיש לי, המציאות בתחום החקירה וההעמדה לדין בהסתה לטרור השתפרה רבות. חלק מזה בעקבות הקמת הצוות הבין-משרדי בפברואר וחלק בעקבות המלחמה. העובדה שעברנו ממספר חד-ספרתי לתלת-ספרתי, מצביעה על כך שחל שיפור.
"להצעת החוק שלפנינו שני חלקים - ראינו שייחוס מעשה טרור להסתה ספציפית, באווירת הטרור וההסתה לטרור הנוכחית מהווה חסם לפתיחה בחקירה, וודאי בשלב העמדה לדין.
"הדוגמאות למבחן הסתברותי במציאות הטרור במדינת ישראל, עמדו בבסיס הנמכת הרף ההסתברותי מ'אפשרות ממשית' ל'אפשרות סבירה'. לגבי 'המפרסם דברי שבח או אהדה' - המציאות היא שהרבה מאוד פעמים ההזדהות עם ארגון עוברת דרך הזדהות עם אדם. בפרקליטות ובמשטרה נטען שיודעים לעשות את הדילוג הזה כשמדובר במישהו כמו סינוואר, אך כשמדובר בטרור יחידים, אין הבדל משמעותי בין מי שיגיד שהוא מזדהה עם נהג המשאית מקלנסוואה בהנחה שעשה פיגוע, לבין מי שאומר שהוא מזדהה עם החמאס. מאחר שבהזדהות עם ארגון טרור אין מבחן הסתברותי, כך גם שבח או אהדה לא דורש מבחן הסתברותי. הרציונל התחדד בין היתר בעקבות השאלה אם אדם שהשתתף בשבעה באוקטובר ואינו מחזיק כרטיס חבר בארגון טרור הוא יעד לחיסול.
"אני לא חוזר בי מהאמירה שההנחיה לאישור הפרקליטות לפתיחה בחקירה אינה חוקית, כי החוק היום נותן את הסמכות למשטרה. המחוקק התכוון שהמשטרה פותחת בחקירה ולא הפרקליטות ואם תימצא דרך אחרת להבהיר זאת אני מוכן לשמוע. מה שמתקף את הנחיית פרקליט המדינה הוא פקודת ראש אח"מ והטענה שלי היא כפולה הן לפרקליטות על ההנחיה והן למשטרה שמצייתת לה. בדיוני הפיקוח נאמר שהמשטרה מחויבת לעמדת הפרקליטות וזה דבר שבו יש לטפל".
|
|
|
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הביעה התנגדות נוקבת לשינויים: "אני מתנגדת להסרת הדרישה לאישור פרקליטות ולמעבר ל'אפשרות סבירה'. המהלך מרחיב את סמכויות המשטרה על חשבון חקיקה שקולה וממוקדת". ח"כ עופר כסיף ( חד"ש) הוסיף, במילים שעוררו סערה: "החוק עושה שימוש מניפולטיבי במושג הטרור כדי להשתיק קולות ביקורתיים".
דבריו של כסיף עוררו תגובות קשות, ויו"ר הוועדה רוטמן קטע אותו ואמר: "אני מחויב להגן על חופש הביטוי, אך דבריך חצו גבול של תקיפה כלפי חייל צה"ל שנפל בקרב כדי להגן עלינו". בתגובה טען כסיף: "לא תסתום לי את הפה; אמירת האמת היא זכותי".
|
|
|
ח"כ גלעד קריב (העבודה) הציע גישה מתונה יותר, וטען כי החוק המוצע חורג מהמתווה שהוצהר עליו: "השינוי מאיים על האיזון הדרוש בין סמכויות המשטרה לפרקליטות, דבר שגורם למדרון חלקלק שיכול להוביל להתערבות מופרזת". ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) הגיבה ואמרה כי "לא ייתכן שהנחיית היועמ"ש תגבר על חוק שנועד להילחם בהסתה". רוטמן: "ההנחיה ויישום ההנחיה גרמו לכך שלא הועמד לדין מסית במסגד שבעקבותיו יבוצעו פיגועים, ותוצאות ישיבות הפיקוח לא השביעו את הרצון ביחס לכך".
ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד), לשעבר ראש אגף החקירות במשטרה, הציב קווים אדומים משלו: "כשוטר, היסוד ההסתברותי הוא קו אדום. הסרת הפיקוח הפרקליטותי תוביל לשימוש בלתי מבוקר בסמכויות, דבר שאינו מתקבל על הדעת".
|
|
|
מצד תומכי החוק, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) הביעה את עמדתה הנחרצת: "במקרה של טרור אין יותר מדי; מדובר בפיקוח נפש ובצורך להגן על הציבור". לדבריה, המחבלים מקבלים עידוד ממעשים המסיתים להסתה, וחקיקה זו תאפשר להתמודד עם התופעה בצורה יעילה.
|
|
|
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "לעניין ההצעה שפתיחה בחקירת הסתה תיעשה ללא אישור פרקליטות, צריך קודם כל לקחת בחשבון שבניגוד למה שנאמר בדיון, לא מדובר באיזו 'גניבת סוסים' אלא במשהו שהכנסת הייתה מודעת לו לחלוטין בעת שחוקקה את עבירת ההסתה בחוק המאבק בטרור. בדיון ועדת החוקה ב-2015 על חוק המאבק בטרור העלה יו"ר הוועדה דאז סלומינסקי חשש לשימוש יתר בעבירת ההסתה לטרור והמשנה ליועמ"ש דאז רז נזרי 'הרגיע' אותו, שפתיחה בחקירה מותנית באישור פרקליט. לכן, קשה לומר שהדבר נעשה שלא על דעת המחוקק וללא סמכות. בחוק כללו במפורש שהגשת כתב אישום דורשת אישור יועמ"ש, ולא פתיחה בחקירה, אך זה אינו אומר שאין לכך סמכות, אלא שהמחוקק לא מכריח את הרשות המבצעת לעשות זאת ומותר לה להחליט כך או כך. הכנסת לא מנועה מלחוקק בנושא, אך אי-אפשר להתעלם מהתפיסה של הכנסת כשחוקקה את עבירת ההסתה, שיש סמכות כזו".
רוטמן סיכם את הדיון באומרו כי מדובר בחקיקה שמטרתה לשפר את יכולת המאבק בטרור: "המצב הנוכחי מחייב את הנמכת הרף ההסתברותי והקלה על פתיחת חקירות, אך השימוש בסמכויות המשטרה יותאם למציאות הביטחונית".
|
|
תאריך:
|
29/10/2024
|
|
|
עודכן:
|
29/10/2024
|
|
עידן יוסף
|
+"אנו בפני קריסת מוחלטת של ענף הביטוח הסיעודי"
|
13:24 30/10/24 | מירב ארד | לרשימה המלאה |
כך מזהיר יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יוני משריקי, בדיון על עתיד הביטוח הסיעודי של קופ"ח "כללית" לאחר שאף חברה לא התמודדה במכרז של הקופה ▪ עמית גל, הממונה על שוק ההון הודה: "כיום אין לנו תוכנית סדורה על הפרק" ▪ גל הזהיר ממונופול של חברה אחת בתחום הזה, אך ציין כי הם אינם מונעים מ"מנורה" להמשיך את המו"מ עם כללית
|
|
|
|
היו"ר יוני משריקי. "רבבות יהיו ללא ביטוח" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+אושר בטרומית: הרחבת עבירות החזקת נשק והחמרת הענישה עליהן
|
13:00 30/10/24 | מירב ארד |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק העונשין (תיקון - נשק לפגיעה המונית), התשפ"ד-2024, של חבר הכנסת צביקה פוגל. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה. הצעת החוק מרחיבה את עבירות הנשק הקיימות בחוק העונשין. לפי ההצעה, אדם המחזיק חמישה נשקים או יותר, או המחזיק 1,000 פרטי תחמושת או יותר, ללא רשות להחזקתם כדין, דינו יהיה מאסר של חמש שנים.
|
|
|
|
+אושר בטרומית: בחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים יוחלף המונח "לוחם בלתי חוקי" במילה "מחבל"
|
11:58 30/10/24 | מירב ארד |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון - החלפת המונח לוחמים בלתי חוקיים), התשפ"ד-2024, של חברת הכנסת טלי גוטליב. 32 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 5 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוץ והביטחון. מוצע לתקן את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002, כך שבכל מקום, לרבות בשם החוק, יוחלף המונח "לוחם בלתי חוקי", על כל הטיותיו, במילה "מחבל".
|
|
|
|
+אושר בטרומית: מתגמל טרור או מי מטעמו - לא יוכל לעתור לבג"ץ
|
11:57 30/10/24 | מירב ארד |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון - שלילת זכות עמידה למתגמל טרור) של חבר הכנסת שמחה רוטמן. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 23 מתנגדים, והיא תועבר לדיון בוועדת החוקה. עפ"י הצעת החוק, מוצע לקבוע כי מתגמל טרור (משמע, מי שמעביר כספים בשל מעשה טרור לטובת מבצע מעשה הטרור או למי מטעמו), או גורם מטעמו, לא יוכל לעתור לבג"ץ.
|
|
|
|
+בעקבות חיסול סינוואר: עלייה במתח הביטחוני סביב אסירים ביטחוניים
|
23:21 29/10/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
בשל הסיכון הביטחוני המוגבר, ועדת החוקה האריכה ב-28 ימים נוספים את ההכרזה על קיום דיונים בהיוועדות חזותית עם אסירים ביטחוניים ▪ בדיון נחשפו עדויות לאמל"ח מוסלק בתאי הכליאה וחשש ממתקפות נקם ▪ בשב"ס מדווחים על מתח גובר בין האסירים ומציעים הסדרים ארוכי-טווח
|
|
|
|
רוטמן. דורש פתרונות ארוכי טווח [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: פטור מרשיון עסק לקייטנות של תנועות נוער
|
22:51 29/10/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 39), המעניקה פטור מרשיון עסק לקייטנות המופעלות על ידי תנועות נוער, ארגוני נוער וחוגי סיור. ההצעה, ביוזמת ח"כ אליהו רביבו, עברה בתמיכת 18 חברי כנסת וללא מתנגדים או נמנעים, ותוחזר לדיון נוסף בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
מטרת התיקון היא לאפשר לגופים אלה להפעיל קייטנות במסגרת התנאים הקבועים בחוק, ובפיקוח משרד החינוך, ללא צורך ברישיון עסק נוסף במהלך חודשי הקיץ.
|
|
|
|
+בקריאה ראשונה: ייעוד קרקע למגורים יכלול גם "בתים מאזנים" למתמודדי נפש
|
22:49 29/10/24 | עידן יוסף |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 158) שתאפשר להכליל בתים מאזנים למתמודדי נפש בקרקע המיועדת למגורים, בהובלת חברות הכנסת גלית דיסטל אטבריאן ו מיכל וולדיגר. 21 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר לדיון נוסף בוועדת הפנים והגנת הסביבה.
החוק המוצע מבקש לשלב מסגרות טיפול קהילתיות, במטרה להקל על שילוב מתמודדי נפש בקהילה ולבטל את הדרישה לשימוש חורג שתדרשו עד כה בחלק מהמקרים.
|
|
|
|
+סופית: תיאסר פתיחת קונסוליות זרות בירושלים שאינן שגרירויות
|
18:14 29/10/24 | עידן יוסף | לרשימה המלאה |
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק-יסוד ירושלים, האוסר הקמת נציגויות רשמיות בירושלים שאינן מואמנות לישראל ▪ הצעת החוק, בהובלת זאב אלקין ו דן אילוז, נועדה לחזק את ריבונותה של ישראל בבירה ולמנוע לחצים בינלאומיים בתחום ▪ אלקין: "ירושלים המאוחדת היא בירת ישראל לעולמי עד"
|
|
|
|
אלקין. מחויבות לשרת את תושבי מדינת ישראל בלבד [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
|
|
|
|
חוק ההסתה לטרור: דיונים סוערים על סמכות המשטרה והפחתת הרף ההסתברותי
|
|
בשל הסיכון הביטחוני המוגבר, ועדת החוקה האריכה (יום ג', 29.10.24) את ההכרזה המונעת העברה פיזית של עצירים ואסירים ביטחוניים לבתי המשפט לצורך קיום דיונים, למשך 28 ימים נוספים. ההחלטה נועדה לשמר את ביטחון הסגל ואזרחים, והיא מוארכת מעת לעת מאז דצמבר בהתאם לצרכים המבצעיים.
|
|
|
מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 29.10.24) בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון מס' 3), שמבקש למנוע הקמת נציגויות דיפלומטיות רשמיות בעיר שאינן מוכרות על-ידי ישראל כשגרירויות. ההצעה, שהועלתה על-ידי חברי הכנסת זאב אלקין (הימין הממלכתי) ודן אילוז (הליכוד), זכתה לתמיכה רחבה עם 29 חברי כנסת שתמכו מול 7 שהתנגדו. התיקון נועד לעגן בחוק את עמדת מדינת ישראל בנוגע למעמדה הייחודי של ירושלים ולמנוע פתיחת נציגויות שמטרתן להעניק שירותים לתושבי מדינות שלישיות – מהלך שממשלות זרות עשויות לראות בו הכרה בסכסוך המדיני.
|
|
|
ועדת הכלכלה דנה (יום ג', 29.10.24) במימוש התקציב המוקפא של חבל תקומה. הישיבה התקיימה לבקשת ח"כ אלון שוסטר, המשמש כיו"ר ועדת המשנה של לשיקום כלכלי של החבל, שהסביר כי תקציב פיתוח בסך כ-5 מיליארד שקלים מוקפא ומעכב באופן משמעותי את תהליך השיקום והצמיחה של האזור.
|
|
|
חברת הכנסת טלי גוטליב (הליכוד) יצאה בהאשמה נגד שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בטענה כי מינה את עצמו לממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון בניגוד לחוק. בנאום במליאת הכנסת (28.10.24), פנתה לציבור והביעה תמיהה על המהלך שנקט השופט עמית, תוך שהיא טוענת כי מדובר במינוי שנעשה ללא כל סמכות חוקית.
|
|
|
ועדת הכלכלה אישרה (יום ב', 28.10.24) את הצו שהגיש המשרד לביטחון לאומי, המסדיר את סמכויות הפיקוח והאכיפה העירוניים. בצו נקבע כי מעתה יוסמכו פקחי העיריות לאכוף את חובת התקנת לוחית זיהוי על כלי רכב קלים, ובהם גלגינועים ואופניים חשמליים. צעד זה נועד להוריד את שיעור התאונות הקשורות בכלים אלו ולהגביר את בטיחות הולכי הרגל והנהגים בכבישים.
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
בשעת כתיבת שורות אלה, חוק ההשתמטות המרתיח, הנתעב והמיותר עדיין לא נזרק לפח האשפה החוק נועד להפלות בין דם לדם, בשעה שעם ישראל מקיז את דמו בשדות הקרב
|
|
|
איתמר לוין
הצדדים מקבלים את יומם בתיקי התביעות הקטנות שבפני הרשמת הבכירה עינת דינרמן, גם אם אולי בצורה נדיבה מדי בעיה מרכזית: בשניים מהתיקים אין התייצבות של הנתבעים
|
|
|
דן מרגלית
נתניהו הוא אדם מקובע נוסף לכל החליים האחרים באישיותו כפי שציטט בימים אלה הפרופסור עוזי ארד מפסיכולוג שבחן את נתניהו כבר לפני שנים רבות
|
|
|
שמואל רוזנר
כמה צריכים הסקרים לטעות כדי שהאריס תנצח בבחירות הקרובות? האם יש סיכוי שגם טראמפ ינצח למרות הנתונים הקיימים, ומה יידרש כדי שזה יקרה?
|
|
|
איתן קלינסקי
יש לי בקשה מראש הממשלה, בנימין נתניהו, שיטיל את כל כובד משקלו, שהתוכנית הזו של התיישבות יהודית בעזה לא תקרום עור וגידים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|