ביום שמש חורפי ובשעה מוקדמת יחסית, מצאו עצמם חברי ועדת המשנה להשכלה גבוהה צועדים במסדרונות ההיסטוריים של האוניברסיטה העברית בירושלים. המראות והקולות שציפו להם לא היו תמונות שגרתיות של פתיחת שנת הלימודים האקדמית: במקום אווירה חגיגית, פגשו (3.11.24) חברי הכנסת סטודנטים עייפים ומודאגים, חלקם שבים טריים משירות מילואים ארוך ומתיש, ובנות זוגם שלא זכו להקלות למרות היותן חלק בלתי נפרד ממערך התמיכה. לצדם עמדו אנשי אקדמיה מתוסכלים, ששיתפו במאבק הבלתי פוסק בתקציבים המקוצצים ובחרמות הבינלאומיים שהופכים את פעילותם לאתגר של ממש.
חברי הכנסת זאב אלקין,
מיכל וולדיגר ו
צגה מלקו, שהגיעו למקום במטרה לחוש את הדופק האמיתי של המוסדות האקדמיים, גילו כי גם השנה צפויה להיות קשה במיוחד. הבעיות התקציביות, קשיי החזרה ללימודים של חיילי מילואים, והתמודדות עם דעת הקהל העולמית - כל אלה ניכרו בדבריהם של הסטודנטים והצוותים, שביקשו להבהיר כי האתגרים העומדים לפניהם גדולים ומורכבים מבעבר.
תסכול בקרב סטודנטיות בנות זוג לחיילים
במהלך הסיור נשמעו טענות מצד סטודנטיות בנות זוג למשרתי מילואים, שהביעו תסכול מכך שההקלות וההתאמות אינן חלות עליהן. ליאור, סטודנטית לתקשורת באוניברסיטה העברית, שיתפה בתחושותיה הקשות: "אני לא נמצאת בשום תקנון של האוניברסיטה כי אנחנו עוד לא נשואים. מצפים ממני להשלים את כל החומר לבד, ואין לי זכאות להקלות". היא הדגישה את הפער בין חובת הנוכחות בלימודים לבין מציאות המילואים של בן זוגה המשרת בעזה, בהיעדר מערך תמיכה עבורה.
חונכים ושיעורים פרטיים למילואימניקים
בעיות נוספות הועלו על-ידי סטודנטים ששירתו במילואים ונאלצים להתמודד עם עומסים אקדמיים ניכרים. אדם, סטודנט למדעי המחשב, ציין את המחסור בשיעורים פרטיים קבוצתיים עבור סטודנטים משרתי מילואים, והדגיש כי התשלום הנמוך לחונכים, המסתכם ב-70-60 שקלים לשעה, הביא לפרישתם של רבים. "100 שקלים יהיה שכר ראוי יותר", טען, תוך שהדגיש את הצורך בהערכות חלופיות במסלולי מדעי המחשב ומתמטיקה.
נתוני הנשירה ונושאים תקציביים
רקטור האוניברסיטה העברית, הפרופסור תמיר שפר, ציין כי שיעור הנשירה בקרב הסטודנטים המילואימניקים נמוך יחסית ועומד על כ-4%, לעומת 6% בקרב כלל הסטודנטים. לדבריו, "איננו יכולים לספק מענה מלא לסטודנטים המשרתים מעל 200 ימים בשנה", אך הדגיש את המאמץ שנעשה במוסדות האקדמיים להתאים את תוכניות הלימודים לצורכיהם.
המאבק בחרמות אקדמיים בינלאומיים
אחד הנושאים הבוערים בסיור היה ההתמודדות עם חרמות אקדמיים בינלאומיים, במיוחד מצד מוסדות אקדמיים בקנדה, בספרד, בהולנד ובבלגיה. הפרופסור שפר שיתף כי האוניברסיטה נאלצה לשכור עורכי דין במדינות אלו כדי להיאבק בחרמות, אשר הפכו לנטל כלכלי נוסף. "מדובר במיעוט קטן מאוד שההשפעה שלו הרבה פחות ממה שמייחסים לה", אמר שפר, אך הוסיף כי התגובות השליליות מחזקות את התחושה בקרב הציבור הבינלאומי כלפי ישראל, אף ללא קשר להצהרות פרטניות של אנשי אקדמיה.
סוגיות התקציב באקדמיה
מוסדות ההשכלה הגבוהה מתמודדים גם עם קיצוצים תקציביים שמקשים עליהם לספק תמיכה מספקת לסטודנטים ולעמוד בסטנדרטים אקדמיים נאותים. הפרופסור אשר בן-אריה, דיקן בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית, הדגיש את חומרת המצב: "הגענו לקצה גבול היכולת לתת את הידע האקדמי".
מכללת הדסה שואפת להרחבת תחומי הבריאות והשיקום
במהלך הסיור נחשף כי מכללת הדסה שוקלת הקמת פקולטה חדשה למקצועות הבריאות והשיקום, מתוך כוונה לתמוך בפיתוח מערכת הבריאות באזור ירושלים בעקבות המלחמה. בנוסף, דנו ראשי המכללה בצורך במציאת תקציב לבניית קמפוס חלופי בירושלים בעקבות היפרדותם מגוף נשות הדסה.
By Idan Yosef
