שיעור הילודה בקרב יהודיות גבוה ב-10% מאשר בקרב ערביות

דוח שנת 2022 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פותח צוהר לעולם הסטטיסטיקות של הילודה ומספר סיפור דמוגרפי שכולל הבדלים מפתיעים בין מגזרים ומחוזות, לצד שיעורי פניות להפסקות הריון המצביעים על פערים חברתיים עמוקים.

הדוח מציין ששיעור הילודה הכללי עומד על 2.89 ילדים לאישה בגילי 49-15, אך הפערים בין קבוצות האוכלוסייה מרשימים במיוחד. מחוז ירושלים בולט עם שיעור ילודה של 3.83 ילדים לאישה, מה שממקם אותו בראש הרשימה, בעוד שתל אביב מסתפקת בשיעור נמוך משמעותית של 2.46 בלבד. ההבדלים ניכרים גם בין מגזרים: האוכלוסייה היהודית עומדת על שיעור של 3.03 ילדים לאישה, בעוד שהאוכלוסייה הערבית נרשמה עם 2.75.

עם 15,890 פניות לוועדות להפסקת הריון, שיעור הפניות בקרב האוכלוסייה היהודית עומד על 7.6 לכל 1,000 נשים, ואילו אצל הערביות המספר נמוך יותר ועומד על 5.8 פניות לכל 1,000 נשים. הפערים הללו מבליטים את ההבדלים בגישות כלפי הריון בין מגזרים ואולי גם את התנאים הסוציו-אקונומיים המורכבים שמשפיעים על ההחלטה.

רווקות לעומת נשואות - משחקי הסטטיסטיקה

גם המצב המשפחתי משחק תפקיד חשוב בשיעורי הילודה והפסקות ההריון. בקרב הרווקות, שנרשם להן שיעור פריון של 1.45 בלבד, מספר הפניות להפסקות הריון גבוה משמעותית - עם 5,485 פניות. לעומתן, נשים נשואות נהנות משיעור פריון גבוה יותר (3.13 ילדים לאישה), אך גם כאן לא חסרות פניות להפסקות הריון. התמונה ברורה: החלטות לגבי הריון נבדקות בהקשר חברתי רחב יותר, והסטטוס המשפחתי משפיע ישירות על ההחלטות הללו.

במבט על קבוצות אוכלוסייה שונות, הנתונים מגלים פערים בולטים: בעוד שהנשים היהודיות והנשים המוסלמיות מתקרבות עם שיעורי ילודה של 3.03 ו-2.91 בהתאמה, הנוצריות והדרוזיות מדווחות על שיעורים נמוכים יותר, 1.68 ו-1.85 בלבד. תוצאות אלה מדגישות את הפערים במבנה המשפחתי ובתפיסות החברתיות בין המגזרים והדתות.

הדוח חושף תמונת מצב המשלבת נתונים קשים ואמיתות חברתיות, ומעורר שאלות נוקבות בנוגע לתכנון מדיניות רווחה ובריאות ציבורית שתתאים לצרכים הייחודיים של כל קבוצה.