קיים שוני מהותי בין מעשיה של
איריס אלוביץ בתיק 4000 לבין אלו של
אילן ישועה ו
שרה נתניהו - טוענת המדינה (6.11.24), בתשובה
לבקשתה של אלוביץ למחוק את כתב האישום נגד במשפט נתניהו בנימוק של אכיפה בררנית.
איריס אלוביץ היא רעייתו של
שאול אלוביץ, מי שהיה בעל השליטה בקבוצת בזק ונאשם גם הוא בתיק, והיא מואשמת במתן שוחד ל
בנימין נתניהו, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. המדינה טוענת, כי אלוביץ הייתה מעורבת בכמה מן המהלכים למתן סיקור אוהד לבני הזוג נתניהו באתר וואלה (שהיה בבעלות בזק) בתמורה להקלות רגולטוריות לקבוצת בזק, וכי בשנים 2017-2016 ניסתה לשבש את החקירה במהלכים מול ישועה (אז מנכ"ל וואלה) ו
ניר חפץ (שהיה יועץ התקשורת של משפחת נתניהו), שניהם עדי מפתח בתיק.
בני הזוג אלוביץ כופרים באישומים נגדם, ובבקשתה אומרת אלוביץ, כי אם היה מקום להעמיד לדין אותה (עמדה שהיא כאמור דוחה) - הרי שהיה מקום להעמיד לדין את ישועה כמי שנתן את השוחד בפועל לבני הזוג נתניהו ואת שרה נתניהו כמי שקיבלה אותו. בתגובה אומרת הפרקליטות, כי בית המשפט המחוזי בירושלים כבר החליט שהטענות להגנה מן הצדק יידונו בסיום המשפט, וכי בקשה זו היא ניסיון לפצל בצורה מלאכותית בין טענות אלו. לדבריה, הבקשה מועלית בשיהוי ניכר, ובית המשפט יידרש למלוא חומר הראיות - כולל עדויות הנאשמים - כדי להכריע בה.
לגופם של דברים טוענת הפרקליטות, כי אומנם יש ראיות למעורבות רבה של שרה נתניהו בדרישות הסיקור - אך היועץ המשפטי דאז,
אביחי מנדלבליט, סבר שאין די ראיות לכך שהיא ידעה שהסיקור האוהד ניתן בתמורה לפעולות שלטוניות של בעלה. לעומת זאת, לגבי אלוביץ יש ראיות - כולל הקלטות שלה - המלמדות על כך שפעולותיה מול ישועה בנושא הסיקור היו בזיקה ישירה לתפקידו של נתניהו.
לגבי ישועה טוענת הפרקליטות, כי הוא אומנם נטל חלק מרכזי בהעברת דרישותיהם של נתניהו לאנשי וואלה, אך הוא לא היה צד להבנה בין אלוביץ ונתניהו ולא יזם את הפעילות העבריינית. ישועה ניסה פעמים רבות לשכנע את בני הזוג אלוביץ להימנע מפעולות אלה, פעל על-פי הנחיות שלהם ולא היה הגורם המניע או הנהנה מאותם מעשים. התשובה הוגשה באמצעות עוה"ד
יהודית תירוש, ניצן וולקן, יעל שחף וספיר יזרלביץ.