המבקר: אין לישראל אסטרטגיה לאומית בבינה המלאכותית

בישראל אין אסטרטגיה לאומית ארוכת טווח בתחום הבינה המלאכותית והממשלה לא אישרה תוכנית אב כוללת ופרטנית ליישום. במקום זאת אישרה הממשלה לאורך השנים תוכניות בפעימות, מימושן איטי, חסר ואינו עומד בלוחות הזמנים שנקבעו. הממשלה הקציבה לתחום מיליארד שקל בלבד - 20% ואף 10% בלבד מן ההמלצות המקצועיות בשנת 2020. כך קובע (12.11.24) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.

ביולי 2022 גיבש משרד החדשנות, בהובלת השרה דאז, אורית פרקש-הכהן, תוכנית לאומית ל-AI בתיאום עם המל"ל. לאחר חילופי הממשלה בינואר 2023, המשרד לא קידם והוביל את התחום כפי שקבעה הממשלה, תוכניתו ננטשה בידי הממשלה הנוכחית, ותחת השרה גילה גמליאל המשרד צמצם את פעילותו לנושאים ספציפיים בתחום ולא הוביל את קידומו ברמה הלאומית.

שש שנים לאחר שהחליט בנימין נתניהו לקדם את תחום הבינה המלאכותית ולהגיש תוכנית לאישור הממשלה, עדיין לא אושרה תוכנית לאומית כוללת לקידום התחום. אנגלמן מסביר מדוע חשוב שגורם אחד יוביל את ה-AI: חשיבות התחום לכלכלת המדינה ולחוסנה; ריבוי משרדי הממשלה והגופים הציבוריים העוסקים בתחום; חשיבות מיצובה של ישראל כמובילה עולמית בו. אבל גורם כזה אינו קיים.

ירידה מתמדת במדדים העולמיים

ישראל שואפת להיות מדינה מובילה בתחומי הטכנולוגיה וההיי-טק, אבל בשנים 2024-2019 ירד מקומה בדירוג העולמי ב-AI: ירידה מהמקום החמישי מתוך 62 למקום התשיעי מתוך 83 במדד Tortoise; ירידה מהמקום ה-20 ל-30 מבין 193 מדינות במדד Oxford; ובמדד החדשנות -ירידה מהמקום העשירי למקום ה-15 מתוך 133 מדינות. נסיגה זו מוסברת בין היתר בממצאים שבדוח בנוגע להעדר תוכנית לאומית רחבה בתחום, ומחייבת את הממשלה לבחון את מדיניותה.

"המיזם הלאומי" הוקם במינוי המל"ל על-פי החלטתו של נתניהו. הדוח הסופי נשלח למשרדי הממשלה ופורסם בספטמבר 2020, וכלל תוכנית מקיפה להבניית מענה לאומי אסטרטגי ל-AI בהיקף של 10 מיליארד שקל. בדוח נקבע, על סמך חוות דעתם של מאות מומחי ידע, כי קידום התחום חיוני לחוסנה של ישראל בתחומים קריטיים (מדע, כלכלה, ביטחון, בריאות ועוד). אבל המלצות המיזם לא הוגשו לממשלה ולא נדונו בשום פורום מוסמך, וממילא הן לא תוקצבו ולא מומשו.

ועדת בינה מלאכותית ומדע הנתונים (ועדת תל"ם) השלימה בדצמבר 2020 תוכנית משלה כבסיס להחלטת ממשלה. אולם, התוכנית לא נדונה בממשלה במתכונתה המלאה אלא במתכונת מצומצמת במסגרת שתי פעימות שתוקצבו במיליארד שקל - 20% מהתקציב עליו המליצה הוועדה. ממילא היא גם לא אושרה כתוכנית אב כוללת לתחום ולא תוקצבה בראייה ארוכת טווח.

למרות הסיכונים הקיימים ב-AI והצורך להסדיר את השימוש בה באופן אחראי תוך שמירה על זכויות היסוד, הפעילות המשותפת של משרד החדשנות ומשרד המשפטים לקידום האסדרה והעקרונות שגיבשו טרם אושרו על-ידי הממשלה. ישראל נמצאת בפיגור בהשוואה לאסדרה באיחוד האירופי. אנגלמן מדגיש, כי יש לוודא שלמרות התקדמות הטכנולוגיה, יישאר האדם במרכז קבלת ההחלטות, וכי פיתוח ה-AI והשימוש בה יבוצעו באופן אחראי מתוך הקפדה על שמירת זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים; על כבוד האדם ופרטיותו; על שוויון ומניעת אפליה; ועל שקיפות מלאה.

אף שכבר בשנת 2020 זוהה הצורך בתשתיות חישוב-על כתנאי בסיסי והכרחי לביסוס מעמדה של ישראל כמדינה מובילה בתחום ה-AI, תשתיות החישוב הקיימות כיום מוגבלות ואינן מספקות לקידום המחקר והתעשיה. העדרה של תשתית חישוב מספקת מעכב את יכולות המגזר הציבורי, האקדמיה והתעשיה לקדם ולפתח את תחום הבינה המלאכותית.

סיכונים בהון האנושי ובתקציב

מסוף 2020 ועד לאוגוסט 2023 לא אייש מערך הדיגיטל הלאומי את תפקיד מנהל סיכוני תקשוב ראשי, כמתחייב מהחלטת הממשלה משנת 2014. כתוצאה מכך נפגעה יכולתו להוביל ולהנחות את אגפי טכנולוגיות דיגיטליות ומידע (טד"ם) במשרדי הממשלה בנושא ניהול סיכוני תקשוב. הדבר פגע גם ביכולת לגבש תמונת מצב ממשלתית של סיכוני התקשוב, בהטמעת המתודולוגיה לניהול סיכוני תקשוב במשרדי הממשלה ובקידום פעילות רוחבית להפחתת הסיכונים.

מערך הדיגיטל לא גיבש בשנים 2023-2021 תמונת מצב ממשלתית רוחבית של סיכוני התקשוב; מיפוי סיכוני תקשוב רוחביים בוצע פעם אחת בלבד, בשנת 2019. הוא גם לא ביצע פעולות להפחתת סיכונים רוחביים בשנים 2023-2022, וכל זאת בניגוד להחלטת הממשלה מ-2014. במקביל, רוב משרדי הממשלה דיווחו בצורה חלקית או לא דיווחו כלל על סיכוני התקשוב המשרדיים-רוחביים העומדים בפניהם. מערך הדיגיטל עצמו לא מסר דיווח שכזה אפילו פעם אחת ולא ביצע סקר סיכוני תקשוב ארגוני מקיף.

מאחר שמערך הדיגיטל לא גיבש תמונת מצב, ערך משרד מבקר המדינה ניתוח של הסיכונים על בסיס המידע החלקי בשנת 2022. תחום הסיכון התקשובי עליו דיווחו רוב המשרדים וברמת הסיכון הגבוהה ביותר היה ההון האנושי: מחסור בתקנים, מחסור בכוח אדם, העדר מיומנות של העובדים, קושי בשימור עובדים וקושי בגיוס עובדים. אחריו בא נושא התקציב, הכולל למשל העדר תקציב מדינה מאושר, תיקצוב פרויקטים באופן חלקי ושלא בבסיס התקציב.

אף שעברו 13 שנים מאז שהממשלה החליטה לקדם את היכולת הלאומית במרחב הקיברנטי, מערך הסייבר הלאומי (מס"ל) והממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) לא קבעו הסדרים לקידום ההגנה על המרחב הקיברנטי ולקידום המחקר והפיתוח בתחום המרחב הקיברנטי, כנדרש בהחלטת הממשלה. המלמ"ב לא פרסם לגופים שהוא מנחה הנחיה לגבי ההיערכות הנדרשת לניהול אירוע סייבר, תגובה עליו, התאוששות ממנו, תחקורו, הפקת לקחים ממנו ועוד.