הקרב על השיקום: הביטוח לאומי הכיר ב-3,709 שורדי הנובה

לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצגו בדיון, נכון להיום:

• 3,709 שורדים הוכרו כנפגעי פעולות איבה על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

• 76% מהשורדים הם בגילי 18-24 - קבוצה שברובה מתמודדת עם תחילת חייה הבוגרים, כשלפתע נקטעו חלומותיהם.

• 66% מהשורדים הם גברים, נתון המשקף את הרכב המשתתפים במסיבות.

• 82% מהשורדים הגישו בקשה להכרה בנכות (1,873 איש), כשכ-60% מהם כבר הוכרו רשמית.

ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה במוסד לביטוח לאומי: "אנחנו מלווים את השורדים באופן צמוד ומקדישים להם צוות ייעודי. עם זאת, יש עדיין שורדים רבים שלא פנו למימוש זכויותיהם - אנחנו פועלים לאתר אותם ולסייע".

המענה הממשלתי כולל התמקדות בתמיכה נפשית, אך הנתונים מצביעים על עומק המשבר. - משרד הבריאות דיווח על מקרה אובדנות של צעירה בת 22, שלדבריהם, היה הראשון והיחיד מאז האירוע. בנוסף, נרשמו שלושה ניסיונות התאבדות נוספים של שורדות המסיבות, שהגיעו לטיפול רפואי בבתי החולים.

עו"ס נופר קין, סגנית מנהלת מחלקת חירום וטראומה במשרד הבריאות: "העבודה שלנו כוללת זיהוי מקרים דחופים ועיטוף אותם אנשים באנשי מקצוע מתאימים. אנחנו מתמקדים במניעת אובדנות ומעניקים עד 12 טיפולים נפשיים גם ללא הכרה רשמית".

לצד הנתונים היבשים, עלו בדיון עדויות אישיות על תחושות של בידוד, חוסר מענה ואכזבה מהמערכת. אוסנת חסון, אם לשורד: "המציאות של השורדים והמשפחות היא פשוט קשה מנשוא. המידע שיש במשרדי הממשלה לא תואם את המציאות בשטח".

עומר לשם, שורד מסיבת נובה: "עד היום אף משרד ממשלתי לא פנה אליי. יש צורך באיש קשר אישי לכל שורד, שידע ללוות אותנו ולפתור את הסבך הביורוקרטי".

נגה רוזנברג, שורדת נוספת: "משפחות שלמות נכנסו לחובות בגלל ההוצאות האדירות שנפלו עליהן בעקבות האירוע. המדינה חייבת להציע מתווה פיצויים ברור, בדומה למפונים מאזורים אחרים".

משרד הרווחה מסר כי מאז פרוץ המלחמה ניתן מענה ליותר מ-1,200 שורדים במסגרת מיזם "יובלים". בנוסף, 358 שורדים נקלטו במחלקות לשירותים חברתיים, ו-1,875 פנו למרכזי החוסן לקבלת סיוע נפשי, כ-1,283 מטופלים באופן קבוע.

הילה סופרמן הרניק, מנהלת תוכנית "יתד" במשרד הרווחה: "האתגר המרכזי שלנו הוא להגיע למשפחות ולבנות תוכניות שיקום שמקדמות חוסן אישי ומשפחתי. המענים לא מספיקים, ואנחנו מבקשים מימון נוסף ממשרד הבריאות כדי להקים צוותי מניעה שיתמקדו באובדנות".

בצה"ל דווח על 44 חיילי חובה שהשתתפו במסיבות והוגדרו כשורדים. סא"ל כרמל קלה, ראש הענף הקליני במחלקת בריאות הנפש: "אנחנו בקשר ישיר עם כל אחד מהחיילים, שליש מהם מקבלים טיפולים נפשיים. המענה מותאם אישית לכל חייל, כולל אפשרות לטיפול מחוץ ליחידה".

יו"ר הוועדה ח"כ פינדרוס סיכם את הדיון בקריאה דחופה למלא את הפערים שנותרו: "יש ליצור ניידות חוסן שיתמקדו במניעת אובדנות, לעודד את הרשויות המקומיות לפעול בשטח, ולוודא שהעזרה מגיעה לכל שורד ושורדת".

הנתונים שהוצגו בדיון משקפים תמונה מורכבת: מצד אחד, יש מאמצים אדירים להעניק לשורדים את הסיוע הנדרש, ומצד שני, פערים גדולים עדיין ניכרים - בין אם במענה הנפשי, במימוש הזכויות או במניעת אובדנות.