העליון ביטל תשלום של 8.25 מיליון שקל לחלק מנושי ברמלי

שופט בית המשפט העליון, דוד מינץ, ביטל תגמול מיוחד בסך 8.25 מיליון שקל שהעניק בית המשפט המחוזי בתל אביב ל-275 מנושיו של הנוכל אמיר ברמלי. הוא קבע (11.12.24), כי מדובר בתגמול על סיוע לפעולותיו של מפרק חברות קלע ורוביקון, עו"ד ארז חבר, שהיה צריך לקבל אישור מראש לפני שהסתייע בנושים אלה.

ברמלי מרצה 14 שנות מאסר על הונאת נושים במאות מיליוני שקלים במסגרת פעילותן של חברת רוביקון וקלע (ומואשם בהונאה נוספת ב-20 מיליון שקל). בין היתר, רוביקון גייסה 20 מיליון שקל ממחזיקי אג"ח והלוותה 35 מיליון שקל לחברת גלים גלים אשקלון לביצוע פרויקט; בצירוף ריבית והצמדה, היא נותרה חייבת להם 40 מיליון שקל.

לאחר הליכים ארוכים וסבוכים, הוסכם שהנושים בהם מדובר יוכרו כ"נושים פעילים" ויקבלו 8.25 מיליון שקל (דהיינו 30,000 שקל כל אחד), בנימוק שפעילותם הניבה 16.5 מיליון שקל לקופת הנושים, כך שהם יקבלו מחצית ממנו. ההסכם היה על דעתם של חבר והכנ"ר, והשופטת המחוזית איריס לושי-עבודי אישרה אותו. אולם, מינץ קיבל את ערעורם של כמה מן הנושים האחרים (אשר כעת נתמך בידי הכנ"ר) וכאמור ביטל את התשלום.

מינץ מזכיר, כי "עיקרון השוויון בין נושים בעלי מעמד נשייתי זהה הוא אחד מעקרונות היסוד בהליך חדלות פירעון". עם זאת, "אחד מהחריגים שהוכרו כמתירים סטייה ממנו, הוא מקרה שבו מדובר בנושה אשר פעל לשם הטבת מצבת הנכסים הניתנים לחלוקה בין כלל נושי החייב או התאגיד המצויים בהליכי חדלות פירעון. זאת כאשר אלמלא מאמציו של אותו נושה, הנכסים שאותרו על ידו לא היו מחולקים בין הנושים".

במקרה הנוכחי, ממשיך מינץ, הצליח חבר להגדיל את קופת הנושים ועל כך קיבל 4 מיליון שקל. "אלא ששונים הנושים הפעילים מבעל התפקיד כמרחק מזרח למערב. עצם מעורבותו של נושה בהליך משפטי אינו מצדיק תגמול מיוחד לנושה פעיל, השמור למצבים של איתור נכסי החייב שלא היו ידועים או מוכרים זה מכבר לבעל התפקיד.

"...במקרה זה אין חולק שפעילות המשיבים לגביה התבקש התגמול התייחסה לתרומתם להליך המשפטי, ליצירת תשתית משפטית ולגיבוש ההסכמות אליהן הגיעו בהסכם הפשרה. אך בעניין זה צודק הכנ"ר בציינו כי מדובר בשירותים משפטיים העומדים בליבו של אחד מתפקידיו הגרעיניים של בעל התפקיד, כאשר הוא אינו רשאי על דעת עצמו 'להסתייע' לגביהם במילוי תפקידו בגורם אחר. ככל שמתקיימות נסיבות המצדיקות אישור לקבלת 'סיוע' מעין זה, ומתן תגמול לגביה, פשיטא כי זו צריכה להיות מאושרת מראש על-ידי בית המשפט".

מינץ מדגיש: "הגם כי ניתן להעלות על הדעת מצבים שבהם תהיה הצדקה לתגמול נושה, בגין פעולות שהביאו להעשרת קופת הנשייה חרף העובדה שלא התבקש אישור מראש, נסיבות מקרה זה אינן קרובות לכך. אדרבה, התנאי שעניינו קבלת אישור מראש מקבל משנה תוקף בנסיבות שבהן מדובר בתפקידים מובהקים הנתונים לבעל התפקיד. או אז בעל התפקיד אינו רשאי 'להאצילם' לאחר ללא אישור. ממילא במקרים כאלה יש גם להביא לאישור בית המשפט גם את גובה התגמול מראש".

השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין הסכימו עם מינץ. הנושים הפעילים חויבו בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את הנושים המערערים ייצגה עו"ד נטע קפיטנוב, את הנושים הפעילים ייצג עו"ד יוסי מנדלבאום, ואת הכנ"ר - עו"ד חיים זקס.