גלנט מחליף ייצוג משפטי בהליך בהאג לאחר פיטוריו מתפקיד שר הביטחון

בעקבות פיטוריו מתפקיד שר הביטחון, יואב גלנט שכר את שירותיו של עו"ד איתן מעוז, מומחה למשפט פלילי ולדיני הסגרה, לייצוגו בהליך המתנהל נגדו בבית הדין הבינלאומי בהאג. עד כה יוצג גלנט על-ידי משרד הרצוג, המייצג גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך החליט להיפרד מהמשרד בעקבות פיטוריו.

לפי דיווח ב-i24NEWS, מסגרת התקציב שהוקצתה על-ידי המדינה לייצוג המשפטי של גלנט עומדת על כ-150 אלף שקל בחודש. גורמים משפטיים טוענים כי המהלך מעיד על חשדנות בין ראש הממשלה לשר הביטחון לשעבר, מאחר שהקו המשפטי מול בית הדין בהאג נקבע על-ידי הייעוץ המשפטי לממשלה וראש הממשלה, כך שלגלנט אין יתרון משמעותי בייצוג עצמאי. גלנט עצמו בחר שלא להגיב לדיווח.

ב-21 בנובמבר הודיע בית הדין כי ישנם צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט במסגרת ההליך הפלילי שמתנהל נגדם באשמת רצח עם ופשעים נגד האנושות. על-אף ההאשמות המופרכות, האיום במעצר במהלך ביקור באחת מ-124 המדינות החברות בבית הדין הוא אמיתי בהחלט. לכן, לבקשת לשכת ראש הממשלה, הצוות הבין-משרדי שעוסק בנושא ההליכים הפליליים בהאג בראשות המל"ל הכין מסמל ובו דרכי פעולה להתמודדות עם המציאות הזו.

המסמך שפורסם לראשונה בגלי צה"ל מחולק לשתי דרכי פעולה: האחת, השפעה כיצד לצמצם את השפעת הצווים במדינות השונות, וחלק אחר כיצד לגרום לבית הדין לשנות את החלטתו. לדוגמה, ליזום דיון במועצת הביטחון כך שישהה את החקירה ל-12 חודשים. החלטה שכזו צריכה להתקבל ברוב של 9 מתוך 15 החברות ובלי וטו של אחת החברות הקבועות. הסיכויים לכך, נכתב במסמך, תלויים בהערכת מצב מדינית. כלומר, האם רוסיה וסין, שגם להן הסתייגויות מבית הדין, תתמוכנה והאם צרפת ובריטניה גם כן.

סעיף מעניין במיוחד מתייחס לשיח מדיני עם מדינות חברות ביחס לאפשרות שיודיעו על פרישה מבית הדין לנוכח הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר. בהסבר נכתב: "פרישה של מדינה החברה באמנת רומא היא אחת הפעולות המשמעותיות ביותר שמדינה חברה יכולה לנקוט כנגד ביה"ד משום שהיא גורעת מבסיס התמיכה העיקרי שלו". מהלך כזה יכול לקבל רוח גבית עם כניסתו לבית הלבן של דונלד טראמפ, שגם הוא מוזכר במסמך כמי שהטיל עיצומים על ראשי בית הדין בשנת 2020 בתוספת פעולות חקיקה בקונגרס נגד בית הדין.

לכך יש להוסיף את הערעור שהגישה ישראל לבית הדין על עצם הגשת הצווים וגם את ההמלצה כי אם הטענות שהעלה בית הדין תיחקרנה בישראל, קרי ועדת חקירה (ממלכתית?), אזי יהיה אפשר לטעון שעצם ההליך בהאג מיותר.

המסמך האמור מפרט שלל אפשרויות מדיניות להתמודד עם צווי המעצר שכעת באופן פומבי הם נגד נתניהו וגלנט, אבל בהחלט יכולים להשפיע על שורה של קצינים וחיילים, והצלחת חלק המהלכים הללו יכולה למנוע את המצב המסוכן של מעצר ישראלים בחו"ל.