משרד התמ"ת הפיץ לאחרונה תזכיר לתיקון חוק עבודת נשים. מטרת החוק המוצע היא לערוך את ההתאמות הנדרשות במכלול הוראותיו של חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 לאור התפתחויות שחלו בחלוף השנים בתחומים שונים. התזכיר עוסק באופן ההגנה על העובדת ובהיקף ההגנה עליה, בהתחשב באיזון שבין זכויותיה לזכויותיו של מעבידה, עוד בתיקון החוק תיקונים בתחום השוויון בין המינים, ובתחום המינהלי, לרבות סעדים אזרחיים וענישה פלילית.
מיכאל אטלן, סגן היועץ המשפטי בתמ"ת, מסר כי התיקון המוצע כולל הוראות שיאפשרו הפחתת פגיעה בהכנסתה של העובדת. כך למשל, אם העובדת נעדרת עקב מצבה הרפואי בהריון, היא תוכל לזקוף את ימי ההיעדרות על חשבון ימי מחלה צבורים, לצורך תשלום שכרה, כל עוד אינה זכאית לקבל תשלום אחר עבור היעדרות זו.
כמו כן, ייקבע כי חלים איסורים על פגיעה בהיקף משרתה או על פגיעה בהכנסתה של העובדת במצבים ובתקופות בהן היא מוגנת מפני פיטורים, כגון טיפולי הפריה, הריון, לידה, או בעת שהייה במקלט לנשים מוכות. בכל אחד מהמצבים או התקופות האמורים, ייחשב גם אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים.
עו"ד אטלן מציין עוד, כי התיקון המוצע מאפשר לעובדת מיניקה החשופה בעבודתה לחומרים מסוכנים, אשר מעבידה לא מצא לה עבודה חלופית אחרת, לשהות בחופשה ללא תשלום כל עוד היא מיניקה ועד ששה חדשים מיום הלידה לכל היותר.
עובדת הרה המעונינת בכך והרופא שלה אישר זאת, תוכל לעבוד במנוחה השבועית, ככל שעבודה כאמור מותרת על-פי כל דין אחר.
לפי התיקון, האחריות לפיטורי עובדת הרה המועסקת באמצעות קבלן כוח אדם, תוטל גם על המעסיק בפועל, אם הוא גרם לפיטוריה.
יצוין כי כאיזון, למניעת הגנת יתר, מוצע לאפשר לשר התמ"ת לתת היתרים לפיטוריה של עובדת במצבים בהם קיים כיום איסור מוחלט על הפיטורים. כך למשל, בחופשת לידה או כשהיא נעדרת עקב מצב רפואי שלאחר הלידה, יוכל השר להתיר הפיטורים אם כל מטרתם היא למנוע החלת "אוטומטית" מכח החוק, של יחסי עובד ומעביד בינה ובין המעסיק בפועל, כמו כן התיקון בחוק מאפשר להתיר פיטוריה במהלך 45 הימים שלאחר חופשת הלידה, אם המעביד סגר את עסקו או שהוצא צו פשיטת רגל נגדו או צו לכינוס נכסיו.
במישור השוויון בין המינים, אומר עו"ד אטלן, כי התיקון כולל מספר הוראות. מוצע לאפשר לבני זוג עובדים לבחור מי מביניהם ינצל את הזכות לשעת היעדרות יומית בתשלום במשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה, המוענקת בחוק לעובדת המועסקת במשרה מלאה, לצורך טיפול בתינוק, כמו כן מוצע לקבוע כהוראה של קבע את הוראת השעה בדבר חופשת לידה לגבר החל מהשבוע השביעי לאחר הלידה, וכן מוצע, במקרים החריגים שבהם הילד הנולד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אביו או נמצא בטיפולו הבלעדי עקב מחלה או נכות של האם, לאפשר לאבי הילד לצאת לחופשת לידה כבר החל מיום הלידה.
מוצע בתיקון לחוק לאפשר זכות ערעור על החלטות שר התמ"ת בענין בקשות להיתרים, לבית הדין האזורי לעבודה וכן מוצע להרחיב את הזכות להגיש תביעות לפי החוק, גם לארגוני עובדים ולארגוני נשים. כמו כן מוצע להטיל אגרה על כל מעביד המבקש להתיר פיטורי עובדת, וכן לעדכן את סמכויות הפיקוח ולהחמיר בענישה בגין עבירות על חוק זה.
לדוגמא, מוצע כי הקנס הכספי בגין עבירה של פיטורי עובדת בהריון ללא היתר יועלה ל-67,300 ש"ח ותקופת המאסר תעמוד על שנה.
לבסוף, מוסיף עו"ד אטלן, קורה לא אחת שמעסיק מפטר עובדת בהריון מבלי שידע על כך, ולאחר שנודע לו דבר הריונה נמנע בכל זאת מהחזרתה לעבודה, למרות שאין תוקף לפיטורים כאלה לפי הדין הקיים. מוצע אפוא לקבוע שהימנעות מהחזרת העובדת לעבודה בנסיבת כאלה תהווה עבירה שעונשה יהיה קנס בסך 67,300 ש"ח ומאסר שנה, וכן קנס נמשך של 1,300 ש"ח לכל שבוע שבו נמשכה העבירה.