"קיימת סכנה ממשית ברמת הסתברות גבוהה, שאם ייצא ואנונו את ישראל לאחר שחרורו - הוא עלול למסור סודות מדינה, סודות שלא נמסרו ולא פורסמו קודם לכן".

כך טוענת המדינה בתגובה שהגיש היום (ד', 7.7.04) המשנה לפרקליטת המדינה לתפקידים מיוחדים, עו"ד שי ניצן, לעתירה שהגיש מרגל האטום המשוחרר לבג"צ, נגד צו "הצמצום, ההגבלה וההשגחה" שהוציא נגדו אלוף פיקוד המרכז וצו עיכוב היציאה מהארץ שהוציא נגדו שר הפנים.

בתאו נמצאו רישומים ושרטוטים סודיים

עו"ד ניצן מסביר בתגובה, כי זמן קצר לפני שחרורו, נתפסו בתאו של ואנונו בכלא מחברות שנכתבו בשנים 88'-92', "אשר בהן העלה על הכתב ידיעות סודיות שונות הנוגעות לעבודתו בקמ"ג. חוות דעת מומחה, אשר בחנה את החומר המצוי במחברות, קובעת באופן חד-משמעי, כי החומר המצוי במחברות, מכיל בתוכו ידיעות סודיות רבות אשר טרם פורסמו בעבר, בנוגע לתחומים חסויים שונים. כן קובעת חוות הדעת, כי המחברות מכילות שרטוטים, בהם תועדו בדקדקנות ידיעות חסויות אליהן נחשף העותר בתקופת עבודתו בקמ"ג, וכי חלק ניכר מהמידע לא פורסם בעבר".

בשל סודיות החומר, מבקשת המדינה להציגו במעמד צד אחד. ואנונו, אגב, הסביר בעתירתו כי החומר נכתב על-מנת "לתרגל את מוחו". על-כך אומרת המדינה, כי זו "טענה חסרת שחר ומתחכמת וטוב היה לה שלא נטענה משנטענה".

"העלאת חומר חסוי זה על הכתב, בפרטי פרטים, מובילה בבירור למסקנה כי העותר רצה לתעד המידע שברשותו, על-מנת לשמרו על הכתב ולהשתמש בו לכשיוכל. גם מהדרך בה כתב העותר את המחברות (חלקן באנגלית, עם תוכן עניינים), עולה לכאורה כי היה בכוונתו להבריח מחברות אלה מהכלא, על-מנת להפיץ המידע לגורמים בלתי מוסמכים. מסקנה דומה עולה מהעובדה שהעותר החביא מחברות אלה בין אלפי המכתבים שקיבל לכלאו ומכך שהתנגד במשך שנים לעריכת ביקורת על חפציו".

היועמ"ש הכריע לבסוף שלא לעוצרו במעצר מינהלי

בנימוקי המדינה להגבלות, מגלה הפרקליטות, כי היועץ המשפטי לממשלה הוא שהכריע את הכף בהחלטה שלא לעצור את ואנונו במעצר מינהלי עם שחרורו, בתום 17.5 שנות המאסר שריצה.

לקראת מועד שחרורו, נערך איזון בין הטלת המגבלות השונות ובין מידת הפגיעה בביטחון המדינה אם לא יוטלו מגבלות אלה. "במלאכת השקילה והאיזון השתתפו ראש הממשלה, שר הביטחון, ראש השב"כ, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, וגורמי ביטחון נוספים, וכן ניתנה בנידון חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה ואנשי פרקליטות המדינה, ובראשם פרקליטת המדינה לשעבר".

"עם תום מלאכת האיזון הוחלט, כי אין מקום לעצור את העותר במעצר מינהלי, על אף החששות הכבדים ששחרורו ממאסר עורר, וזאת מכיוון שפגיעה שכזו בחירותו, שבמסגרתה תימשך שלילת חירותו, ברציפות, מייד לאחר סיום ריצוי של כ-17.5 שנות מאסר, תהיה פגיעה כבדה מדיי. יצויין, כי היו גורמי ביטחון שסברו שיש מקום לנקוט צעד חמור זה, אולם לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה חיווה דעתו כי מדובר בצעד שיפגע, כאמור, פגיעה כבדה מדיי בעותר, הוחלט שלא לאשר צעד זה".

כל הגורמים הבינו שבידי ואנונו מידע שטרם פורסם וכי בכוונתו לפרסמו

במכתב ששיגר שר הפנים לואנונו טרם שחרורו, ציין פורז כי מהחומר שהוצג בפניו עולה, שמרגל האטום אכן נחשף בתקופת עבודתו בקמ"ג לסודות מדינה, כי הוא מחזיק בידיו סודות מדינה, וכי חלק מסודות אלה טרם נמסרו על-ידו וטרם פורסמו.

עוד הוסיף השר במכתבו, כי ממכתבים שכתב ואנונו בתקופת מאסרו, מחומר שהכין בעת מאסרו, ומהתבטאויות שאמר בדיונים בבית המשפט, עולה בבירור כי קיימת סכנה ממשית ברמת הסתברות גבוהה, שאם ייצא העותר את ישראל לאחר שחרורו הוא עלול למסור סודות מדינה שלא נמסרו ולא פורסמו קודם לכן. לכן, הוציא פורז את צו עיכוב היציאה מהארץ.

דברים דומים ציין גם אלוף פיקוד העורף במכתבו. בנוסף ציין האלוף, כי מהחומר שהוצג בפניו עולה בבירור, כי קיימת סכנה ממשית ברמת הסתברות גבוהה לפגיעה בבטחון המדינה על-ידי ואנונו, שכן החומר מלמד בבירור שיש ברצונו ובכוונתו למסור סודות מדינה שבידיו, שלא נמסרו ולא פורסמו קודם לכן, לגורמים בלתי מוסמכים, ומסירת הסודות עלולה לגרום לנזק חמור לביטחון המדינה.

מאז שחרורו הפר ואנונו במודע את המגבלות עשרות פעמים ונפגש עם זרים

עוד נאמר בתגובת המדינה, כי "ממידע חסוי שהגיע לגורמי הביטחון עולה, כי מאז שחרורו מפר העותר באופן שיטתי את הוראת סעיף 7 לצו הצמצום וההשגחה שהוציא אלוף הפיקוד, שעניינה באיסור על קיום קשרים או החלפת ידיעות עם אזרחים ותושבים זרים, ללא קבלת היתר לכך מראש".

המידע מצביע על-כך, ש"במהלך התקופה שחלפה ממועד שחרורו ממאסר ועד לימים אלה, קיים העותר קשרים עם עשרות אזרחים זרים, ואף התבטא באוזני חלקם כי ברור לו שהוא מפר בכך את ההוראה האוסרת עליו לקיים קשרים ולהחליף ידיעות עם זרים. מפגשיו אלה של העותר עם הזרים התקיימו בכנסיית סנט ג'ורג' בה הוא מתגורר, ובמקומות אחרים בירושלים".

המדינה מזכירה את הראיון שנתן לאחרונה ואנונו לעיתונאי הבריטי פיטר הונאם, שבכדי לעקוף את המגבלות שלח את פעילת השמאל הישראלית יעל לוטן כדי לראיינו, תוך שהוא מנחה אותה. היום, אגב, ערער הונאם לבית המשפט העליון, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות את עתירתו נגד הצו שהוציא שר הפנים, האוסר עליו להיכנס לישראל.

ואנונו הצהיר כמה פעמים כי יחשוף את המידע שברשותו

את כוונתו של ואנונו לפרסם את המידע שטרם פורסם, מוכיחה המדינה מאלפי מכתבים שכתב לאנשים שונים במהלך ריצוי עונשו בכלא. בין היתר כתב: "ברגע שאשתחרר או תינתן לי אפשרות, אני אפרסם את כל הסודות והידיעות שיש לי על הנשק הגרעיני של ישראל וכל הפעילות בקמ"ג דימונה. הפעם אני אלך לאמריקה, לקונגרס, לסינט, לבית הלבן, לאנגליה, אירופה, אמסור עדות בשבועה, לדווח להם על כל הפשעים של המדינה הגזענית, הציונית, היהודית".

במכתבים אחר כתב: "ראשית עלינו לפתוח את דימונה, לקבל מידע ברור ומדויק מה ייצרו וכמה. כל זאת יש לדווח לוינה. אני יכול לדווח על כל הנושאים האלה. על כל החומרים שיוצרו בכור בדימונה"; "כאשר אהיה חופשי, אסע לוינה ואעיד על סודות הגרעין של ישראל"; "לא אכפת לי לעבוד למען שירותי ביון זרים כאשר אהיה חופשי, או לעזור ל-FBI, CIA, אם מישהו צריך דבר כלשהו ממני, אבל זה יהיה ישיר ופתוח".

המדינה טוענת עוד, כי בכל ההליכים המשפטיים שהיו עד עתה, בעיקר בבקשותיו של ואנונו לשחרור מוקדם מהכלא, נדחתה טענתו כי אין בידו מידע סודי נוסף בנוגע לעבודתו בקריה למחקר גרעיני. גם בחקירתו, כאשר נשאל המרגל "היה משהו בקמ"ג שאתה ידעת ולא סיפרת עליו?", הוא השיב: "ודאי. המון". כשנשאל איזה מידע לא סיפר, השיב: "התהליך עצמו. הרבה יותר. אני סיפרתי להם באופן מאוד כללי את התהליך, גם מה שסיפרתי להם זה היה באופן כללי".

לא כל הראיות יוצגו לואנונו

עו"ד ניצן כותב עוד בתגובה, כי הראיות נגד ואנונו נחלקות ל-3 סוגים: ראיות גלויות; ראיות שואנונו יודע עליהן אך הן חסויות בפני הציבור, ולכן הן יוצגו בדלתיים סגורות אך במעמד שני הצדדים; וראיות שלא ניתן לחשוף גם בפני ואנונו, ולכן הוא מבקש להציגן בפני בג"צ במעמד צד אחד.

"הראיות בנידון כוללות התבטאויות של העותר, מכתבים שכתב העותר במהלך ריצוי עונשו, וחומר נוסף שנתפס בתאו. חומר זה כולל רישומים שכתב העותר במהלך מאסרו... העותר אוצר בקרבו מידע סודי רב שטרם פורסם. זאת בניגוד לנטען בעתירה, שם נטען כאילו כל המידע הידוע לעותר כבר נמסר על ידו לעיתון ה'סאנדיי טיימס' ופורסם ברבים. כן מובילות הראיות למסקנה, כי העותר מתכוון למסור מידע זה לגורמים בלתי מוסמכים".

ואנונו משתחרר עם הגבלות

כזכור, ב-21 לאפריל השנה השתחרר מרדכי ואנונו מכלא השיקמה באשקלון לאחר 17 שנים וחצי בהן היה כלוא, אולם הוא יצא לחופשי בערבון מוגבל: לואנונו נמסר צו הגבלה עליו חתם אלוף פיקוד העורף, יאיר נוה, מתוקף סמכותו לפי תקנות ההגנה לשעת חירום 1945, המונה את ההגבלות השונות על חופש התנועה והעיסוק של ואנונו, שהוטלו עליו למשך חצי שנה.

שר הפנים פורז חתם על צו עיכוב יציאה מהארץ למשך שנה, וכן נמסר לו בנוסף מכתב אזהרות מהמלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), יחיאל חורב, בו הוא מוזהר שבהיותו אזרח ישראלי, חלים עליו דיני העונשין של מדינת ישראל. במכתב מוזכרות 4 התחייבויות לשמירת סודיות עליהן חתם ואנונו במהלך השנים בהן עבד בכור [לפירוט ההגבלות, ראו ידיעות קודמות].

בעתירה שהגיש ואנונו באמצעות עורכי הדין דן יקיר ועודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, נטען כי ההגבלות כופות על ואנונו נידוי חברתי, ונוטלות ממנו יכולות בסיסיות של גמישות, ניידות והסתגלות לסביבה. עוד נטען, כי בתנאי הגבלות אלו הוא אינו יכול לקיים חיי חברה, לאור הניכור שמפגינה החברה כלפיו.

האגודה טוענת עוד, כי ואנונו הודיע שאין בכוונתו למסור מידע נוסף על עבודתו בקמ"ג בדימונה, משום שאין לו ידע נוסף מעבר למידע שגילה לעיתון "סאנדיי טיימס" לפני כ-20 שנה, ולכן יכולתו לפגוע בביטחון המדינה מוטלת בספק.

כפיל של ואנונו יוצר מהומה בבני ברק

בתוך כך, כפיל של המרגל ואנונו הגיע הבוקר לבית הכנסת איצקוביץ' בבני ברק, כשהוא "חמוש" בצוות טלוויזיה. מדובר בבית כנסת בו מתקיימים מנייני תפילה בכל שעות היממה, ומצוי בפינת הרחובות הרצל ור' עקיבא - בלב העיר.

המתפללים במקום שלא ידעו שמדובר בכפיל וסברו כי זהו האיש והאגדה, דרשו מ"ואנונו" לעזוב את המקום ומשסירב פרצה במקום קטטה המונית. כוחות משטרה שהוזעקו למקום הרגיעו את הרוחות, והסדר שב על כנו רק לאחר ש"ואנונו" הורחק מהמקום על-ידי השוטרים.

בג"צ 5211/04 מרדכי ואנונו ואח' נ' אלוף פיקוד העורף ואח'