האדם הקדמון בחר היטב את טרפו: תגלית חדשה בנשר רמלה

מחקר באוניברסיטת חיפה מגלה כי לפני 100 אלף שנה, האדם הקדמון התמקד במספר מצומצם של בעלי חיים ולא ניצל את מלוא המגוון הזמין בסביבתו ● הממצאים חושפים אסטרטגיית ציד מתוחכמת, ניצול הזדמנויות ושיתוף פעולה מורכב עם טורפים אחרים

עידן יוסף חדשות תגובות

מחקר חדשני שנערך באתר הארכאולוגי הפרהיסטורי "נשר רמלה", הסמוך לעיר רמלה, חושף ממצאים מרתקים על הרגלי הציד וההישרדות של האדם הקדמון בארץ ישראל לפני כ-100 אלף שנים. המחקר, בהובלת הפרופסור ראובן ישורון והד"ר מאיר אורבך מאוניברסיטת חיפה, בחן אלפי שרידי עצמות וכלי צור שנמצאו באתר.

המחקר מצא כי האדם הקדמון העדיף לצוד מספר מוגבל של בעלי חיים, בעיקר את בקר הבר, למרות מגוון רחב בהרבה של מינים זמינים בסביבתו, כגון צבאים, סוסי בר, חמורי בר ואף קרנפים נכחדים. לצד העצמות שעובדו על-ידי בני האדם, נמצאו באתר גם עצמות רבות ללא סימני התערבות אנושית, חלקן שלמות, ואחרות עם סימני נשיכה של טורפים כגון אריות וצבועים. לדברי הד"ר אורבך, ממצא זה מעיד שהאזור לא שימש כמקום מגורים קבוע, אלא כאתר ציד מזדמן וניצול הזדמנויות, שבו התקיימה פעילות משותפת - ולעיתים אף תחרותית - בין האדם לטורפים קדומים.

מימין: לסתות של עז הבר מאתר הציד בנשר רמלה; משמאל: עצם הירך של העז ועליה סימני נשיכה של טורף גדול (ימין), משמאלה עצם מודרנית להשוואה [צילום: מאיר אורבך]

"בעלי החיים הגיעו לאתר, ששימש כמאגר מים זמני, וחלקם ככל הנראה טבעו, נפלו קורבן לטורפים או ניצודו על-ידי האדם הקדמון", הסביר הד"ר אורבך.

לדברי הפרופסור ישורון, "התגלית מעניקה לנו הצצה נדירה אל חיי האדם הקדמון ואל האופן שבו ניהל יחסים מורכבים עם סביבתו ועם מתחריו הטבעיים. אנו מזהים אסטרטגיות ציד מגוונות, ולעיתים אף שיתוף פעולה מרתק בין בני האדם לבין טורפים גדולים".

המחקר מומן על-ידי הקרן הלאומית למדע ופורסם לאחרונה בכתב העת המדעי היוקרתי Quaternary Science Reviews.