נציב שירות בתי הסוהר חייב להעניק שחרור מינהלי לאסירים העומדים בתנאים לכך - סבורה (12.3.25) שופטת בית המשפט העליון,
רות רונן. השופטים
יוסף אלרון ו
חאלד כבוב נמנעו מלהביע דעה בנושא, כך שטרם נקבעה הלכה מחייבת.
השחרור המינהלי נועד להתמודד עם בעיית הצפיפות בבתי הסוהר, ובשנת 2018 הוא הורחב כחלק מן המענה לפסק דינו של בג"ץ שהורה להרחיב את שטח המחיה לכל אסיר (שעדיין לא יושם במלואו). כחלק מתיקון זה בפקודת בתי הסוהר, נקבע: "עלתה תפוסת האסירים על תקן הכליאה, יורה הנציב שישוחררו טרם זמנם האסירים שיתרת
המאסר שלהם ביום מתן ההוראה אינה עולה על יתרת המאסר המרבית". זאת, בעוד שלפני התיקון נאמר "רשאי הנציב לפי שיקול דעתו ובמועד שימצא לנכון" להורות על השחרור.
לדברי רונן, שינוי זה הפך את הסמכות מרשות לחובה. מאוחר יותר הוחרגו מהשחרור המינהלי אסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה, כולל מי שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה; אסירים ביטחוניים הוחרגו ממנו עוד קודם לכן. רונן אומרת כי מאחר שקיימת חובה מינהלית של נציב השב"ס - יש לאסירים העומדים בתנאי זכות מינהלית לשחרור מוקדם.
"אף שאין לאסיר 'זכות' במובן הרגיל, היותה של הסמכות להורות
על שחרור מינהלי - סמכות חובה, מביאה למסקנה כי אסיר העומד בתנאים הקבועים בפקודה לשחרור מינהלי אך מסיבה כזו או אחרת אינו משתחרר במועד זה - רשאי לעתור לבית המשפט ולדרוש את שחרורו.
"במילים אחרות, החובה של הנציב להורות על שחרורו המינהלי של מי שעומד בתנאים לכך מקימה את זכאותו של האסיר להשתחרר במועד
השחרור המינהלי, קרי גם את האפשרות לתבוע את קיומה של החובה במידת הצורך", אומרת רונן.
כבוב אומר: "ההסדר מדבר בעד עצמו וברי כי על שב"ס, כמו כל רשות מרשויות המדינה, לעמוד בהוראות הדין. בהקשר זה סבורני, כי אין נפקא מינה אם עניין לנו בסמכות שלטונית שברשות או סמכות שלטונית שבחובה; בסמכות שיש עימה שיקול דעת רחב או בסמכות שיש עמה שיקול דעת צר מכל צר, או העדר שיקול דעת כלל נוכח אמות מידה וכללים שבדין; ובין אם מדובר בסמכות של קביעת מדיניות ובין אם מדובר בסמכות ביצוע".
רונן דחתה את ערעורו של אסיר (ששמו נאסר לפרסום) על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שלא להעניק לו שחרור מינהלי, שכן בעת שריצה עבודות שירות - הוא נעצר עד תום ההליכים ועבודות השירות הומרו במאסר בפועל של חמישה חודשים. היא קובעת, כי בהיותו עצור בהליך השני - לא היה האסיר זכאי לקיצור מינהלי של תקופת מאסרו בהליך הראשון.
כבוב הסכים עם מסקנתה של רונן, ואלרון הוסיף שלנוכח ההסכמה בין השופטים והעובדה שהמערער שוחרר יומיים לפני מתן פסק הדין - אין הוא רוצה צורך להרחיב. את האסיר ייצג עו"ד בדר אלדי אגבריה, ואת המדינה - עו"ד רועי שויקה.
