העליון: פיצוי לקורבנות יובא בחשבון בקציבת מאסר עולם

השאלה האם אסיר עולם שילם פיצוי לקורבנות העבירה צריכה לבוא בחשבון בהחלטה האם להמליץ לנשיא המדינה לקצוב את עונשו, אך לא כשיקול בלעדי ותוך הבאה בחשבון של נסיבותיו ובמיוחד של יכולתו הכלכלית. כך קובעת (1.7.25) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.

ועדת שחרורים מיוחדת יכולה להמליץ לקצוב את עונשו של מי שנדון למאסר עולם, כך שירצה לפחות 30 שנות מאסר. החוק קובע שהוועדה תשקול "שיקולים עונשיים המתייחסים לטיב העבירה, לנסיבות ביצועה ולתוצאותיה, וכן לנסיבותיו האישיות של האסיר". מדובר במסגרת רחבה, בניגוד לרשימת השיקולים בעת החלטה על קיצור העונש ואשר ביניהם נכללת במפורש השאלה האם האסיר שילם פיצוי לקורבנות העבירה.

ברק-ארז קובעת: "על הוועדה לבחון נתון זה לצד יתר הנתונים המובאים לפתחה ולא כנתון בלעדי המכריע את הכף. כמו-כן, ככל שהפיצוי לא שולם, או שולם בחלקו, על הוועדה לבחון את הסיבות העומדות מאחורי אי-התשלום במקרים המתאימים, תוך התחשבות במצבו הכלכלי של האסיר ובנסיבותיו האישיות. בנוסף, עליה להתחשב בהבדלים הרלוונטיים בין פיצוי שנפסק במסגרת הליך פלילי לבין פיצוי שנפסק במסגרת הליך אזרחי.

"בשים לב לאמור ולצורך שמירה על אחידות ושוויון בין אסירים, אנו סבורים שיש מקום להתקנת נוהל מסודר, המפרט את כלל הנתונים שעל הוועדה המיוחדת להביא בחשבון במסגרת גיבוש המלצתה". היא הורתה להחזיר לוועדה את הדיון בענייניהם של שני אסירי עולם, שלא שילמו את מלוא הפיצוי לקורבנותיהם - האחד פיצוי שנפסק בהליך הפלילי, והשני פיצוי שנפסק בתביעה אזרחית.

הן התוצאות והן הנסיבות

ברק-ארז מסבירה, כי הפיצוי נוגע הן לתוצאות העבירה (שכן הוא נועד לצמצם את השלכותיה על הקורבן) והן לנסיבותיו של האסיר (שכן מדובר באינדיקציה לחרטה ונטילת אחריות). היא מדגישה, כי "עמידה נוקשה יתר על המידה על החובה לשלם פיצוי, בנסיבות שבהן לאסיר אין אפשרות כלכלית לעשות זאת, כמוה כענישה נוספת בשל עוני", ולכן יש להביא בחשבון את מקורותיו הכספיים של האסיר, את גובה הפיצוי ואת מאמציו לשלמו.

עוד עומדת ברק-ארז על ההבדל בין פיצוי בהליך הפלילי (המוגבל ל-258,000 שקל) לבין פיצוי אזרחי (היכול להגיע למיליוני שקלים). יש לבחון האם האסיר עשה מאמץ לשלם את הפיצוי ומהי יכולתו לעמוד בו, גם אם בפועל שילם רק חלק קטן ממנו. לבסוף אומרת ברק-ארז, כי ראוי לגבש במהירות הראויה את הנוהל הרוחבי בנושא.

המשנה לנשיא נעם סולברג והשופט דוד מינץ הסכימו עם ברק-ארז. את האסירים ייצגו עוה"ד איתן פינקלשטיין, דוד יפתח, מאור
שגב, גיל שפירא ומורן נירשברג-דרורי, ואת המדינה - עו"ד מיטל בוכמן-שינדל.