50 שנה בלי עדכון: חוקי העזר למבנים מסוכנים תקועים

הביקורת מגלה שמשרד הפנים מתנער מאחריותו להסדרת הנושא, משרד השיכון טוען כי הוא לא אחראי להגדרת מבנים מסוכנים, ומשרד ראש הממשלה לא הצליח לקדם החלטת ממשלה בנושא - גם אחרי קריסת מבנה בחולון ב־2021 והפגיעה הנרחבת במבנים בעקבות הטילים האירניים במבצע 'עם כלביא'.

חוקי העזר - מימי קום המדינה

חוקי העזר שמסדירים את הטיפול במבנים מסוכנים ברשויות המקומיות בני יותר מ־50 שנה ואינם כוללים הגדרות עדכניות, הוראות לסקר יזום, תדירות בדיקות, סיווג דרגות סכנה, או כלים לסיוע כספי לדיירים. 53 רשויות מקומיות מתוך 257 כלל לא התקינו חוק עזר בנושא.

ליקויים מהותיים גם בנוהלי הרשויות שנבדקו: בעיריית באר שבע נכתב נוהל חדש אך חלקי; בת ים טרם עדכנה את נוהל 2017; וקריית ים גיבשה נוהל בסיסי בלבד שלא אושר כראוי.

תיקונים בשטח? כמעט אין

• בין 59% ל־89% מהמבנים שהוכרזו כמסוכנים בבת ים ובאר שבע עדיין לא טופלו.

• מבנים שהוכרזו כמסוכנים ממשיכים להופיע ברשימות העירוניות גם אחרי שתוקנו או מבלי שצריכים להיות מוגדרים ככאלה.

המבקר קובע כי אין מנגנון אחיד לפטור מתשלום עבור תיקונים שהעיריות מבצעות, אין סיוע כספי לדיירים חלשים שנאלצים לעזוב דירה, וגם אין נהלים ברורים לבדיקת תיקון הליקויים אחרי הצהרת הדיירים.

ומה עם מבני ציבור?

בבת ים ובקריית ים אין כלל נוהל לטיפול במבני ציבור החשודים כמסוכנים. משרד החינוך לא מחייב בדיקות יציבות במוסדות חינוך, ומשרד הפנים ומשרד השיכון לא פרסמו נהלים לבדיקות תקופתיות במבני ציבור.

המלצות המבקר:

• גיבוש הצעת מחליטים לאומית עם חלוקת תפקידים ברורה בין משרדי הממשלה.

• פרסום חוק עזר מומלץ חדש ועדכני.

• חיוב הרשויות בביצוע סקרי מבנים, תוכניות עבודה ופרסום מידע לציבור.

• קביעת אמות מידה אחידות לסיווג מבנים מסוכנים, פטורים מתשלום על תיקונים ומעקב אחר טיפול במבנים.

• הקמת מנגנוני סיוע לבעלי מבנים ודיירים, כולל מימון זמני לדיור חלופי.

• החלת חובת בדיקה תקופתית במבני ציבור ובמוסדות חינוך.

המבקר מסכם באזהרה: "הזנחת נושא המבנים המסוכנים היא הזנחה של חיי אדם. טיפול נאות במבנים מסוכנים חיוני לשמירה על חיי אדם ולמניעת אסון".