העליון אישר: כפל קנס למחנה "המחבלים" בפוניבז' - 780 אלף שקל

הרב מרקוביץ ועמותתו טענו בערעורם כי הקנס אמור לחול "בחופף". כלומר, פעם אחת לכל יום הפרה, ולא "במצטבר". הם אף ביקשו להפחית שליש מהקנס בגין כך שתפילת המנחה של שבת לא הופרעה, לשיטתם.

ראש ההרכב בעליון, השופט יצחק עמית, כתב בפסק הדין כי נוסח ההחלטה המקורית ברור: "כל אחד מהם יחוב בסכום של 10,000 ש"ח בגין כל יום בו יופר הצו". לדבריו, המערערים לא טענו בזמן אמת נגד פרשנות זו, ואף הצהירו בעבר שהקנס חל על כל אחד מהם בנפרד. עמית ציין כי אין כל מניעה משפטית להטיל קנס גם על התאגיד וגם על האורגן המנהל, במיוחד כאשר התנהלותם - לדבריו - סיכלה בפועל את קיום הצו.

"מוביל את החרפה"

עמית אימץ את קביעות השופטת יהודית שבח מביהמ"ש המחוזי, לפיהן "הרב מרקוביץ, העומד בראש המחנה, אינו מונע את החרפה, אלא מוביל אותה" - ומשכך יש להטיל קנסות במצטבר כדי לייצר תמריץ אפקטיבי לאכיפת הצו. הוא אף העיר כי המרכז לגביית קנסות טרם הצליח לגבות את הקנס הקודם, בסך 390 אלף שקל, שנפסק זה מכבר.

בעניין הטענה כי יש להפחית שליש מהקנס בגין תפילות שבת "חלקיות", עמית כתב כי "ההחלטה מדברת על כל יום ביזוי, ואין מקום לפרק את היום למספר התפילות". הוא הדגיש שאם היו מקבלים את שיטת המערערים, היה מקום דווקא להפחית פחות משליש, שכן תפילות שחרית ומוסף ארוכות יותר. את הטענה כינה בית המשפט "מגוחכת", והוסיף כי מדובר ב"דרך הילוך לוליינית" של הרב מרקוביץ, במגמה עקבית להתחמק מאחריות.

לבסוף, העליון קבע כי ההחלטות בנושא כבר הפכו לחלוטות, ואין מקום לטעון להקלות בדיעבד. המערערים חויבו לשאת בהוצאות משפט נוספות בסך 15 אלף ש"ח.

את המערערים - עמותת מסורת התורה בני ברק והרב שמואל מרקוביץ - ייצגו עורכי הדין מרדכי בייץ, בעז פייל, דוד שמואלביץ ושירה בן ישר. את המשיבים - ישיבת פוניבז' בע"מ (חל"צ), ישיבת פוניבז' (ע"ר) והרב אליעזר כהנמן - ייצגו עורכי הדין אהוד ארצי, רן פלדמן ורבקה אריאל.