ערוץ 2 מעוות את הייצוג הדמוגרפי על המסך

מחקר אקדמי חדש שנערך במגמה לתקשורת במכללת עמק יזרעאל על-ידי ד"ר אמיר חצרוני, מנתח את שידורי ה-prime time (שעות השיא) של ערוץ 2, חושף עיוותים בייצוג הדמוגרפי של הדמויות המופיעות על המסך: זקנים, ערבים ורוסים כמעט ולא נראים. נשים ומשפחות מרובות ילדים סובלים גם הן מתת ייצוג, בהשוואה לייצוגם באוכלוסייה. לעומת זאת, יש ייצוג יתר לרווקים, משפחות חד-הוריות והומוסקסואלים.

המחקר מתבסס על ניתוח תוכן כמותי של 60 שעות prime time ששודרו בערוץ 2 בחודשים ינואר-פברואר 2004 במטרה לבחון באיזה מידה מייצגות התוכניות הנצפות ביותר את החברה הישראלית בכלל, ובמיוחד בזיקה לנושאי משפחה ומין.

להלן הממצאים העיקריים על שידורי ה-prime time של ערוץ 2:

- ביחס לגילאים: העולם, לפי ערוץ 2, שייך לצעירים: 78% מכלל הדמויות הן בגילאי 19-49, בעוד רק 3% עברו את גיל 65 (למעלה מ-10% מאוכלוסיית ישראל הם בפועל בני 65 ויותר). מצד שני, העולם - אם לשפוט על סמך התוכניות הנצפות ביותר - אינו שייך לבני הנוער: פחות משלושה אחוזים מהדמויות הנראות על המסך הם אנשים בני 18 ומטה, כאשר בפועל מונים הצעירים למעלה משליש מהאוכלוסייה.

- ביחס למיעוטים אתניים: ערבים ועולים מרוסיה כמעט ואינם נראים על המסך. כל אחד מהמגזרים הללו מהווה כ-18% מהאוכלוסייה, אך רק 3% בטלוויזיה. ייצוג החסר של הערבים נגוע גם בסטריאוטיפיזציה - למעלה מרבע מהערבים המוצגים בטלוויזיה היו מעורבים בפשע, לעומת פחות מ-2% בקרב היהודים.

- ביחס לנשים: נשים סובלות מייצוג חסר (רק 40% מכלל הדמויות הנראות על המסך הן נשים), כאשר מגמה זו בולטת במיוחד בתוכניות החדשות והאקטואליה, בהן שלושה רבעים מהמשתתפים הם גברים. ייצוג החסר בתוכניות אלו נגרם כנראה ממספר מועט של נשים המוצגות בטלוויזיה כנושאות תפקידים פוליטיים (25%), משטרתיים (13%) וצבאיים (12%).

- ביחס למשפחות: גם משפחתיות אינה הצד החזק של הטלוויזיה - שיעור הרווקות בקרב בני 35-45 בשידורי ערוץ 2 עומד על 46%, כאשר במציאות פחות מ-5% מבני 45 עדיין רווקים. גם משפחות חד הוריות זוכות לייצוג יתר - 18% בטלוויזיה לעומת 10% במציאות.

משפחות מרובות ילדים נדירות על המסך: רק ל-13% מהמשפחות הטלוויזיוניות שלושה ילדים ויותר (מחצית ממספרם במציאות).

- ביחס למין: המציאות הטלוויזיונית עתירת פעילות מינית: בכל שעת פריים-טיים על המרקע מתבצעים בממוצע קרוב לשני אקטים מיניים (כולל מין לא מלא). 5% מתוכם מתבצעים בכפייה. הפעילות המינית מתחילה בגיל צעיר יותר מאשר במציאות: כ-35% מבני הנוער (בני 18 ומטה) הנראים בטלוויזיה פעילים מינית - לעומת 25% בלבד במציאות על-פי סקרים.

לעומת זאת, רק 15% מהמבוגרים בני 65 ומעלה המופיעים בטלוויזיה פעילים מינית לעומת 45% במציאות. הומוסקסואלים, אגב, מופיעים בשכיחות רבה על המסך (9% מהדמויות), יותר מכפי שמקובל לחשוב על שכיחותם במציאות (כ-3% על סמך סקרים).

השוואה עם ארה"ב

הנתונים ביחס לייצוג החסר של מיעוטים, נשים ומשפחות מרובות ילדים דומים לממצאים של מחקרים על הטלוויזיה האמריקנית מהשנים האחרונות, ומשקפים נטייה גלובלית של המדיה המסחרית לתת ייצוג יתר לאותם סקטורים המבוקשים על-ידי המפרסמים (גברים צעירים) ולהרבות ברמזים מיניים (אם כי לאו דווקא בסקס מלא), מתוך הנחה כי "סקס מוכר".

המיעוטים האתניים שנחשבים לבעלי כוח קנייה דל (ערבים, רוסים) מועלמים מהמסך, ואילו הומוסקסואלים, שנחשבים לקניינים משמעותיים, מוצגים בהרחבה יחסית. יש עם זאת להוסיף כי הייצוג המעוות לבדו אינו מוכיח כי צופי הטלוויזיה אכן תופסים את העיוות הטלוויזיוני כמשקף את המציאות.